מזה מספר שנים, הפרנציסקאנים ומגוון אנשי מקצוע מומחים עבדו על בעיה קשה: ארוזיה של מערת הבישור. אתר זה זכה לכבוד מאז התקופה של הנוצרים הראשונים, נגעו בו והוא עוצב מחדש בידיהם של עולי רגל כה רבים, עד שאבן הסיד שבמערה החלה לסבול משינויים כבדים בשוויון הכימי שלה. כהוכחה לדחיפות זו, האח הפרנציסקאני קסוואלדר, אשר נקרא לצורך הפתרון דיווח כי "בכל שנה, המערה קטנה ב-5 ס"מ" והוסיף כי "בקצב זה, המערה תעלם לחלוטין בעוד חמישים שנה!".
כמו בשאר המערות, המערכת האקולוגיה של המערה בנצרת מסתמכת על טמפרטורה, היגרומטריה (לחות באטמוספרה) וחילופי גזים. המומחים השונים הינם החלטיים: הארוזיה של המערה מקורה בעודף לחות תודות לשני גורמים – האחד חיצוני והשני – פנימי.
הגורם החיצוני הינו תוצאה של נשימות ונשיפות של עולי הרגל. האחרון גורם להצטברות של חומצה קרבונית ולחות התוקפת את קירות אבן הגיר ובסופו של דבר הורסת אותם. מסיבה זו, המערה סגורה לקהל הרחב עם הגנה של מעין כלוב מברזל החל משנת 2006. בו זמנית, התאורה הוחלפה לתאורת אור קרה.
למרות התיקונים הרבים, הניקיונות והטיפולים המיוחדים לסלע, "הלחות וסימנים אחרים חזרו בעוז, אפילו שאפילו טיפת גשם אחת לא נכנסה למערה."
כתוצאה מכך, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה בחנו את הסיבות הפנימיות והגיאולוגיות של תופעה זו. הם הסתייעו והודרכו גם ע"י צוות חדש של מומחים מחברת "אקו פתרונות" מ-בולזאנו, איטליה. המומחים הללו מתמחים בדה-הומידיפיקציה (היפוך מצב הלחות) והם בחנו אותה, תיעדו והסבירו כי עליית הלחות תודות לנימיות. במונחים קונקרטיים, משמעו שבמספר מקומות בעומק הרצפה של המערה ישנה הצטברות של מים ולמים אלו אין נקודת יציאה והם גורמים "לעליית הלחות". לאחר שבדקו כבר מספר רב של וילות, מוזיאונים, טירות וכנסיות, כמו הבזיליקה של סנטה מריה דלה סאלוטה, ונציה, "אקו פתרונות" הציעו לקוסטודיה סדרת התאמות שניתן לבצע על מנת ליצור מחסום אופקי לטווח ארוך שיהיה יעייל ויעצור את כניסת המים לקירות המבנה.
לפני מספר חודשים, לכן, צוות של ארכיטקטים, גיאולוגים, משחזרים ומומחים בתחום הלחות החלו בעבודה. הם החלו בניקוי של הכתמים שהיו כמעט בכל מקום ולאחר מכן יצרו ניקוז מסביב לקירות. העבודה הבאה, כפי שהאח הפרנציסקאני שינישה, האחראי על הסקריסטיה בבזיליקה, הסביר היה להחדיר אלקטרודות וקבלים לפתחים הקטנים על מנת לבחון ולאמת את נוכחות תנועת הלחות משך כל היום. באופן זה, ללא כל התערבות פולשנית או הרסנית, הצוות מתכנן לגלות את המקור של התופעה על מנת לעכב אותה "נס אמיתי אנו לא מאמיניים שיוכל להתרחש", אומר האח הפרנציסקאני קסוואלדר. בו זמנית, תוך ניצול של היתרון של התופעה האלקטרו-פיזית, האלקטרודות הקשורות למקור כוח חשמלי נלחמות בבעיית המים הטבעיים. כמכלול, כל זה יתפקד כסוללה (בטרייה) על הרצפה שתהווה את הקוטב החיובי (אנודה) והקירות של המערה כקוטב שלילי (קתודה). המים, יעברו מהקוטב החיובי לשלילי, ויתהפכו ע"י המטען החשמלי.
המומחיות והדיסקרטיות של הצוות מצאו חן בעיני האחים הפרנציסקאנים, והם התלהבו עוד יותר מההצעה שלהם לעזור ולמצוא מימון למיזם. מספר שותפים ממוסדות דתיים, פרטיים וציבוריים באיטליה נמצאו באיטליה, וסימנים של רצון טוב יאפשר עתיד טוב יותר למערה. האחים הפרנציסקאנים, מודעים לנזק שכבר נגרם. האח הפרנציסקאני ברונו, האח הממונה על הבזיליקה, אמר לאחרונה בראיון כי "המומחים יכולים רק להבטיח לנו לייצב את המערכת האקולוגית ולהציל את מה שנותר מהחלק החי של המערה." בעוד מספר חודשים התוצאות של העבודה הזו תמדד והפרנציסקאנים, שדואגים למקום זה משנת 1620, יידעו אם עצרו את האפקטים ההרסניים של הלחות.
E.R.
כמו בשאר המערות, המערכת האקולוגיה של המערה בנצרת מסתמכת על טמפרטורה, היגרומטריה (לחות באטמוספרה) וחילופי גזים. המומחים השונים הינם החלטיים: הארוזיה של המערה מקורה בעודף לחות תודות לשני גורמים – האחד חיצוני והשני – פנימי.
הגורם החיצוני הינו תוצאה של נשימות ונשיפות של עולי הרגל. האחרון גורם להצטברות של חומצה קרבונית ולחות התוקפת את קירות אבן הגיר ובסופו של דבר הורסת אותם. מסיבה זו, המערה סגורה לקהל הרחב עם הגנה של מעין כלוב מברזל החל משנת 2006. בו זמנית, התאורה הוחלפה לתאורת אור קרה.
למרות התיקונים הרבים, הניקיונות והטיפולים המיוחדים לסלע, "הלחות וסימנים אחרים חזרו בעוז, אפילו שאפילו טיפת גשם אחת לא נכנסה למערה."
כתוצאה מכך, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה בחנו את הסיבות הפנימיות והגיאולוגיות של תופעה זו. הם הסתייעו והודרכו גם ע"י צוות חדש של מומחים מחברת "אקו פתרונות" מ-בולזאנו, איטליה. המומחים הללו מתמחים בדה-הומידיפיקציה (היפוך מצב הלחות) והם בחנו אותה, תיעדו והסבירו כי עליית הלחות תודות לנימיות. במונחים קונקרטיים, משמעו שבמספר מקומות בעומק הרצפה של המערה ישנה הצטברות של מים ולמים אלו אין נקודת יציאה והם גורמים "לעליית הלחות". לאחר שבדקו כבר מספר רב של וילות, מוזיאונים, טירות וכנסיות, כמו הבזיליקה של סנטה מריה דלה סאלוטה, ונציה, "אקו פתרונות" הציעו לקוסטודיה סדרת התאמות שניתן לבצע על מנת ליצור מחסום אופקי לטווח ארוך שיהיה יעייל ויעצור את כניסת המים לקירות המבנה.
לפני מספר חודשים, לכן, צוות של ארכיטקטים, גיאולוגים, משחזרים ומומחים בתחום הלחות החלו בעבודה. הם החלו בניקוי של הכתמים שהיו כמעט בכל מקום ולאחר מכן יצרו ניקוז מסביב לקירות. העבודה הבאה, כפי שהאח הפרנציסקאני שינישה, האחראי על הסקריסטיה בבזיליקה, הסביר היה להחדיר אלקטרודות וקבלים לפתחים הקטנים על מנת לבחון ולאמת את נוכחות תנועת הלחות משך כל היום. באופן זה, ללא כל התערבות פולשנית או הרסנית, הצוות מתכנן לגלות את המקור של התופעה על מנת לעכב אותה "נס אמיתי אנו לא מאמיניים שיוכל להתרחש", אומר האח הפרנציסקאני קסוואלדר. בו זמנית, תוך ניצול של היתרון של התופעה האלקטרו-פיזית, האלקטרודות הקשורות למקור כוח חשמלי נלחמות בבעיית המים הטבעיים. כמכלול, כל זה יתפקד כסוללה (בטרייה) על הרצפה שתהווה את הקוטב החיובי (אנודה) והקירות של המערה כקוטב שלילי (קתודה). המים, יעברו מהקוטב החיובי לשלילי, ויתהפכו ע"י המטען החשמלי.
המומחיות והדיסקרטיות של הצוות מצאו חן בעיני האחים הפרנציסקאנים, והם התלהבו עוד יותר מההצעה שלהם לעזור ולמצוא מימון למיזם. מספר שותפים ממוסדות דתיים, פרטיים וציבוריים באיטליה נמצאו באיטליה, וסימנים של רצון טוב יאפשר עתיד טוב יותר למערה. האחים הפרנציסקאנים, מודעים לנזק שכבר נגרם. האח הפרנציסקאני ברונו, האח הממונה על הבזיליקה, אמר לאחרונה בראיון כי "המומחים יכולים רק להבטיח לנו לייצב את המערכת האקולוגית ולהציל את מה שנותר מהחלק החי של המערה." בעוד מספר חודשים התוצאות של העבודה הזו תמדד והפרנציסקאנים, שדואגים למקום זה משנת 1620, יידעו אם עצרו את האפקטים ההרסניים של הלחות.
E.R.