2 בנובמבר 2019
בהתאם ללוח השנה של הליטורגיה הרומית-קתולית, ה-2 בנובמבר בירושלים גם כן הינו יום המוקדש לכל המאמינים שנפטרו: יום המוצע על מנת לזכור, לברך ולהודות על חייהם של היקרים לנו, אולם גם הקדמה לחיי נצח.
קיימות מספר מסורות הקשורות ליום זה בכל העולם. בירושלים, עבור הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש והמאמינים של הקהילה של סאן סלבטורה, האירועים נחלקים באופן מסורתי לשני חלקים: סעודת אדון [מיסה] בבוקר וביקור בבתי הקברות שבהר הציון מיד אחר מכן, כשצועדים בתהלוכה ברחובותיה של העיר העתיקה של ירושלים, כשהקוואס צועד בראש ולאחריו הפרנציסקאנים, על מנת לברך את הקברים בבית הקברות הפרנציסקאני, של הזרים ושל ירושלמים שנפטרו.
אנשי דת (גברים ונשים), מאמינים ותיירים כולם לקחו חלק באירוע של ההוחדה [אוכריסטיה בלעז] בערבית בכנסיית סאן סלבטורה שבירושלים. כהן הדת של הקהילה, האח אמג'ד סברה, במהלך הפרשנות שלו על כתבי הקודש, הדגיש כיצד פאולוס הקדוש מלמד כי מלכות השמיים מורכבת משלוש יסודות בסיסיים. "אנו נקראים לחיות כאן כאילו ישנה ציפייה של מלכות האל על פני האדמה, מפזרים וזורעים צדק, שלום ושמחה" אמר. "ישוע מלמד אותנו בבירור כיצד עלינו לאהוב, שעל ידי נתינת חיינו שלנו, הופכים לאיקונה של מלכות האל, על ידי שעושים כך, הוא מציע לנו קנה מידה לתחושת הצדק שלנו. עלינו להיות אנשי שלום, בוני גשרים בקיום שלנו וביחס שלנו עם אחרים, עלינו לקוות לתחייה ולהמשיך לברך את כולם ובייחוד את היקרים לנו, אפילו לאחר מותם, כאילו הם עדיין נמצאים עימנו כאן. אהבה זו וברכה זו מתורגמות לשמחה צרופה בחיינו שלנו, כשמצפים לחיי הנצח."
זהו יום שנחוג באינטנסיביות ובצפייה רבה מצד הקתולים המקומיים של ירושלים, בית חנינא, בית פגי ובית צפצפא באופנים שונים. אחת מהדרכים הינה החלפה של דברי מתיקה העשויים מפירות יבשים, בעיקר צימוקים ותמרים, עבור כל שלושת הימים שבתי הקברות פתוחים על מנת לאפשר למי שרוצה לבקר בקבריהם של יקיריהם. "הסימבול", אמר האח סברה, כהן הדת של קהילת ירושלים ובמקור מהעיר העתיקה של ירושלים, "מזכירה לנו שהאהובים שלנו כבר נמצאים בשמחה נצחית, ישובים במשתה הגדול שאודותיו כתבי הקודש מדברים, ואנו יכולים למשך של שנייה משמחה זו כשהם [המתים] יכלים לחוות זאת כעת במלכות הנצחית."
ג'ובאני מלספינה
