מהם צבעי האמונה היום, ה-10 בספטמבר, הנוצרים מהקהילה ההודית החיים בישראל, יחד עם ריבוי הצבעים ובגדיהם המאירים מילאו ביום חג זה בחמימות וברגש. הקהילה חגגה היום את יום החג החשוב המכונה מונטי פיסט", המנציח את הולדתה של מרים הבתולה , והם רצו גם לבטא את תודתם לה כאם אהובה המעניקה את כל הברכות. שם האירוע מקורו בכנסיית מונטה מרים שב-פרנגיפט, דרום קנרה, אזור בהודו, שהיה המקום הקדוש היחידי שלא נחרב ע"י הסולטאן המוסלמי טיפו באמצע המאה ה-18.
יותר מ-2000 נוצרים הודים נפגשו בכיכר שלפני הכנסייה הפרנציסקאנית של פיטר הקדוש שביפו, באחר צהריים שטוף שמש מקסים שהפך את המצודה העתיקה, שבה מציגים אמנים ואנשי מלאכה יהודים אמנות המציפות את הסמטאות מסביב לכנסייה, לתפאורה יפה אף יותר.
תהלוכה ארוכה ציורית, המלווה במזמורים למרים בשפה ההינדית עשתה את דרכה מכנסיית פיטר הקדוש לכנסייה של אנטוני הקדוש, שנבנתה בחלק החדש יותר של העיר. התהלוכה הובלה ע"י שני איקונות של הבתולה מרים עם הילד ומאחוריה תור ארוך של מאמינים מתפללים. אנשי דת נכחו גם כן, למשל מונסיניור ויליאם שומאלי, הבישוף המסייע של הפטריארכיה הלטינית של ירושלים, חברים רבים מהקהילה הפרנציסקאנית, כולל האח הפרנציסקאני ג'סלן [האח ג'אי], פרנציסקאני ממוצא הודי העושה עבודה רבה על מנת לארגן ולקדם את חיי התרבות והדת של הקהילה הגדולה של ההודים הנוצרים בישראל, האב הישועי דויד נויהאוס, סגן הפטריארך הלטיני וראש הקהילות הקתוליות דוברות העברית והרוסית, ואורח מיוחד מהודו – ד"ר ס.מ. סבסטיאן. מאחורי קבוצת אנשי הדת היה פסל קטן של מרים ("מריה הילדה") וגדול יותר (מרים הבתולה), שהיו תחת אפריון ונישאו ע"י חברי הקהילה והם סגרו את התהלוכה.
התהלוכה הגיעה למגרש הספורט שבסמוך לכנסיית אנטוני הקדוש היכן שהוכנו כ-2000 מקומות ישיבה והם הספיקו בקושי לכל החברים שהגיעו לסעודת האדון [מיסה]. האירוע היה מרגש, אשר קיבל חיים ע"י המקהלה ההודית, נערך תחת כיפת השמיים, ונערך ע"י מונסיניור שומאלי יחד עם האח ג'יסלן והאח פרנסיס רוזריו, שני פרנציסקאנים מהקוסטודיה של ארץ הקודש ממוצא הודי.
הדרשה, שהיתה בשפה האנגלית ע"י מונסיניור שומאלי, הדגישה את הדמות הנשית-אימהית של מרים, אשר בדומה לרוב האמהות הדואגות, מגינה, מנחמת ומדריכה את ילדיה בקיומם עלי אדמות. מכנסיית האם אנו לומדים את האמונה, אשר מרים טיפחה בקפידה מגיל רך, ואת הצייתנות לאל, אשר מטרתו הינה ישועה, קבלתו בחיינו, מעניקה חופש ושמחה שלמים. בדומה למרים, למרות ששילמה מחיר כבד על קבלת רצון האל, שקרא לה להיות אם ישוע המשיח של הישועה עבור כולם, ולנו גם, במילותיו של שאול הקדוש (אל הרומים ח:18 ואילך) ומסתכמים בתהילה, כבוד במערכת יחסים של אמונה וצייתנות לאל. בהרהור קצר בשפה ההינדית, האח פרנסיס רוזריו גם דיבר על כך כיצד ציות ואהבה הדדית הינם המתנת הטובות ביותר שיש להציע למרים ביום החג הזה שנחוג לרגל היוולדה.
שני רגעים משל האירוע היו מרגשים במיוחד: המעשר , כאשר אנשים רבים הגישו זרי פרחים מרהיבים למזבח. השני היה שלקראת סיומה של סעודת האדון [מיסה], כאשר מונסניור שומאלי ושאר האורחים קיבלו מתנה שהינה משמעותית במיוחד: כיסוי ראש הודי מסורתי, שוואל יפיפה ודיוקן ענוג של מרים הבתולה עם הילד.
לאחר הברכה על המזון ועל המנחות שהונחו לרגלי פסלה של מרים הבתולה והביטוי האינטנסיבי של דבקות במרים מכל הנוכחים, נערכה אורחת ערב גדולה עם אוכל הודי מסורתי שהביאו את האירוע המרגש לסיומו.
"מונטי פיסט" הינו באמת ובתמים הינו אירוע חשוב בחייה של קהילה גדולה ותוססת זו, אשר כה אסירת תודה ושמחה לחיות בארצו של ישוע המשיח. "כולם מנסים להשתתף בחגיגה/אירוע חשוב זה, אפילו שרבים מאלו שעובדים לא יכולים להשתתף במפגשים השבועיים", מספר האח ג'אי. הוא עובד ללא לאות, בסיוע אנשי מקצוע, על מנת לסייע מבחינה חומרית, בריאותית ופסיכולוגית בטיפול בקהילה זו.
זו עבודה רגישה וקשה עם הקהילה שהולכת בדרכה, בדיסקרטיות ובשקט, בנדיבות ועם לב חם ופשוט. אמנותם המעמיקה והכנה אשר מגביהה ומלאת תשוקה דתית, הינה אמונה אשר מספרת על השמחה להיות נוצרים עם החם של הצבעים שלהם וקבלת הפנים.
טקסט – קתרינה פופה פדראיט
תמונות – מרקו גבסו
יותר מ-2000 נוצרים הודים נפגשו בכיכר שלפני הכנסייה הפרנציסקאנית של פיטר הקדוש שביפו, באחר צהריים שטוף שמש מקסים שהפך את המצודה העתיקה, שבה מציגים אמנים ואנשי מלאכה יהודים אמנות המציפות את הסמטאות מסביב לכנסייה, לתפאורה יפה אף יותר.
תהלוכה ארוכה ציורית, המלווה במזמורים למרים בשפה ההינדית עשתה את דרכה מכנסיית פיטר הקדוש לכנסייה של אנטוני הקדוש, שנבנתה בחלק החדש יותר של העיר. התהלוכה הובלה ע"י שני איקונות של הבתולה מרים עם הילד ומאחוריה תור ארוך של מאמינים מתפללים. אנשי דת נכחו גם כן, למשל מונסיניור ויליאם שומאלי, הבישוף המסייע של הפטריארכיה הלטינית של ירושלים, חברים רבים מהקהילה הפרנציסקאנית, כולל האח הפרנציסקאני ג'סלן [האח ג'אי], פרנציסקאני ממוצא הודי העושה עבודה רבה על מנת לארגן ולקדם את חיי התרבות והדת של הקהילה הגדולה של ההודים הנוצרים בישראל, האב הישועי דויד נויהאוס, סגן הפטריארך הלטיני וראש הקהילות הקתוליות דוברות העברית והרוסית, ואורח מיוחד מהודו – ד"ר ס.מ. סבסטיאן. מאחורי קבוצת אנשי הדת היה פסל קטן של מרים ("מריה הילדה") וגדול יותר (מרים הבתולה), שהיו תחת אפריון ונישאו ע"י חברי הקהילה והם סגרו את התהלוכה.
התהלוכה הגיעה למגרש הספורט שבסמוך לכנסיית אנטוני הקדוש היכן שהוכנו כ-2000 מקומות ישיבה והם הספיקו בקושי לכל החברים שהגיעו לסעודת האדון [מיסה]. האירוע היה מרגש, אשר קיבל חיים ע"י המקהלה ההודית, נערך תחת כיפת השמיים, ונערך ע"י מונסיניור שומאלי יחד עם האח ג'יסלן והאח פרנסיס רוזריו, שני פרנציסקאנים מהקוסטודיה של ארץ הקודש ממוצא הודי.
הדרשה, שהיתה בשפה האנגלית ע"י מונסיניור שומאלי, הדגישה את הדמות הנשית-אימהית של מרים, אשר בדומה לרוב האמהות הדואגות, מגינה, מנחמת ומדריכה את ילדיה בקיומם עלי אדמות. מכנסיית האם אנו לומדים את האמונה, אשר מרים טיפחה בקפידה מגיל רך, ואת הצייתנות לאל, אשר מטרתו הינה ישועה, קבלתו בחיינו, מעניקה חופש ושמחה שלמים. בדומה למרים, למרות ששילמה מחיר כבד על קבלת רצון האל, שקרא לה להיות אם ישוע המשיח של הישועה עבור כולם, ולנו גם, במילותיו של שאול הקדוש (אל הרומים ח:18 ואילך) ומסתכמים בתהילה, כבוד במערכת יחסים של אמונה וצייתנות לאל. בהרהור קצר בשפה ההינדית, האח פרנסיס רוזריו גם דיבר על כך כיצד ציות ואהבה הדדית הינם המתנת הטובות ביותר שיש להציע למרים ביום החג הזה שנחוג לרגל היוולדה.
שני רגעים משל האירוע היו מרגשים במיוחד: המעשר , כאשר אנשים רבים הגישו זרי פרחים מרהיבים למזבח. השני היה שלקראת סיומה של סעודת האדון [מיסה], כאשר מונסניור שומאלי ושאר האורחים קיבלו מתנה שהינה משמעותית במיוחד: כיסוי ראש הודי מסורתי, שוואל יפיפה ודיוקן ענוג של מרים הבתולה עם הילד.
לאחר הברכה על המזון ועל המנחות שהונחו לרגלי פסלה של מרים הבתולה והביטוי האינטנסיבי של דבקות במרים מכל הנוכחים, נערכה אורחת ערב גדולה עם אוכל הודי מסורתי שהביאו את האירוע המרגש לסיומו.
"מונטי פיסט" הינו באמת ובתמים הינו אירוע חשוב בחייה של קהילה גדולה ותוססת זו, אשר כה אסירת תודה ושמחה לחיות בארצו של ישוע המשיח. "כולם מנסים להשתתף בחגיגה/אירוע חשוב זה, אפילו שרבים מאלו שעובדים לא יכולים להשתתף במפגשים השבועיים", מספר האח ג'אי. הוא עובד ללא לאות, בסיוע אנשי מקצוע, על מנת לסייע מבחינה חומרית, בריאותית ופסיכולוגית בטיפול בקהילה זו.
זו עבודה רגישה וקשה עם הקהילה שהולכת בדרכה, בדיסקרטיות ובשקט, בנדיבות ועם לב חם ופשוט. אמנותם המעמיקה והכנה אשר מגביהה ומלאת תשוקה דתית, הינה אמונה אשר מספרת על השמחה להיות נוצרים עם החם של הצבעים שלהם וקבלת הפנים.
טקסט – קתרינה פופה פדראיט
תמונות – מרקו גבסו