שעות הבוקר: תהלוכה וסעודת האדון בכנסיית הקבר
שירה, צלילים וליטורגיות התערבבו אלו באלו; לולבים ועלי זית מונפים אל על, לאחר שבורכו, עברו מיד ליד.
במקומות צרים בתוך הבזיליקה שבכנסיית הקבר, למרות שהיה זה רק שבע בבוקר, היה המון רב של עולי רגל שלקחו חלק ביום ראשון של הלולבים. היו כאלו שנעו מחלק אחד לשני, סקרנים לראות את הטקסים של קהילות נוצריות אחרות. חג הפסחא השנה, בדומה לזה שבשנת 2010, היה זהה מבחנת התאריך עבור הלטינים ובעבור כל שאר הכנסיות.
האירועים הליטורגיים שביום ראשון זה התרחשו בו זמנית בחלקים אחרים של הבזיליקה שבכנסיית הקבר ואלו שהיו במזבח של מרים המגדלת שמעו את סעודת האדון שנערכה ע"י הפטריארך הלטיני של ירושלים, מונסיניור פואד טוואל, ולא יכלו שלא לשמוע את כל הצלילים והקולות שהמשיכו כל העת בפינות אחרות במקום הקדוש. לכל אדם ואדם היה זה רגע שיזכור כאשר ישוע נכנס לירושלים, כמעט בסיום דרכו כאדם, מתקרב אל הזמן של הייסורים, וזאת תוך כדי שירה של המקרא מתוך ספר הבשורה לפי מתי.
יום ראשון של הלולבים עבור הקתולים החל בטקס לטיני, לפני סעודת האדון, עם הכניסה של הפטריארך לתוך הבזיליקה – מלווה ע"י האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה – ועם תהלוכה שנערכה שלוש פעמים מסביב לקבר הריק יחד עם גלי לולבים שזכו לקבל ברכה ועם צלילים וקולות אחרים שהצטרפו למזמור הגרגוריאני.
מאת – סרנה פיצריאלו
תמונות- מרקו גבבסו
שעות אחר הצהריים: יותר מ-10,000 מאמינים בתהלוכה של יום ראשון של הלולבים
יום ראשון של הלולבים בירושלים בדרך כלל נחוג כאשר הנוצרים המקומיים מכל האזור – מישראל ומהרשות הפלסטינאית - מתערבבים בעולי רגל מכל העולם ויוצרים כנסייה אחת. השנה החגיגות היו יפות יותר תודות לנוצרים מכל הזרמים שצעדו יחדיו, זה לצד זה, מתפללים, שרים ורוקדים, מאוחדים באותה אמונה ובאותה שמחה. בהתייחס לעובדה כי הקהילה המקומית אינה מונה יותר מ-1.5% מסך כל האוכלוסייה, ניתן לומר כי זהו מצעד הגאווה של הנוצרים.
כמה אלפי עולי רגל (כ-10,000 לפי משטרת ירושלים) נכנסו לעיר, ועשו את אותה דרך כפי שעשה ישוע.
שעה הפרידה מתחילת התהלוכה, שנפתחה ע"י הקהילה הלטינית, ועד סופה ועל סיומה הודיעו הרשויות: הסמינריסטים של פטריארכיה ושל הקוסטודיה אשר לפניהם הלך הפטריארך והבישופים המסייעים שלו. הקוסטוד ושגריר הוותיקן וקונסולים כלליים שיכלו לקחת חלק בחגיגה זו שבשעות אחר הצהריים הגיעו אף הם.
בהמתנה לכולם שיגיעו לכנסיית אנה הקדושה של האבות הלבנים, קבוצת "רג'ה" [תקווה בערבית] סיפקה את המוסיקה בגן.
עם הגעתו של הפטריארך, מונסיניור פואד טוואל, הוא פנה לקהלם הרב בערבית ובירך את כולם ליום החג ולשבוע הקדוש. לאחר מכן, הוא דיבר ללא כל חוש הומור על הרז של יום החג: קבלת הפנים שלה זכה ישוע ולאחר מכן להתכחשותם של התלמידים. הפטריארך ערך השוואה בין המהפכות באזור ובין קבלת הפנים השמורה לבעלי העוצמה בעולם הערבי, בסתירה למשברים של ימינו אלו ואשר קוראם לנפילתם. ההשוואה הופסקה כאן והוא סיים ואמר כי יש לבטוח באל, באדון של הזמנים ושל השלום.
לאחר ברכה טקסית לאל שאותה קבל הקהל הרב, הנאספים התפזרו לכל עבר. רוב עולי הרגל עזבו בשעה שהנוצרים של ירושלים המשיכו את החגיגה והמתינו לתהלוכה המסורתית של תנועת הצופים.
הירח של פסחא עלה גבוה בשמיים כאשר העיר העתיקה שבה לרוגע הרגיל שלה ונכנסה לשקט ולדממה של השבוע הקדוש.
טקסט ותמונות – מארי ארמל באליו
שירה, צלילים וליטורגיות התערבבו אלו באלו; לולבים ועלי זית מונפים אל על, לאחר שבורכו, עברו מיד ליד.
במקומות צרים בתוך הבזיליקה שבכנסיית הקבר, למרות שהיה זה רק שבע בבוקר, היה המון רב של עולי רגל שלקחו חלק ביום ראשון של הלולבים. היו כאלו שנעו מחלק אחד לשני, סקרנים לראות את הטקסים של קהילות נוצריות אחרות. חג הפסחא השנה, בדומה לזה שבשנת 2010, היה זהה מבחנת התאריך עבור הלטינים ובעבור כל שאר הכנסיות.
האירועים הליטורגיים שביום ראשון זה התרחשו בו זמנית בחלקים אחרים של הבזיליקה שבכנסיית הקבר ואלו שהיו במזבח של מרים המגדלת שמעו את סעודת האדון שנערכה ע"י הפטריארך הלטיני של ירושלים, מונסיניור פואד טוואל, ולא יכלו שלא לשמוע את כל הצלילים והקולות שהמשיכו כל העת בפינות אחרות במקום הקדוש. לכל אדם ואדם היה זה רגע שיזכור כאשר ישוע נכנס לירושלים, כמעט בסיום דרכו כאדם, מתקרב אל הזמן של הייסורים, וזאת תוך כדי שירה של המקרא מתוך ספר הבשורה לפי מתי.
יום ראשון של הלולבים עבור הקתולים החל בטקס לטיני, לפני סעודת האדון, עם הכניסה של הפטריארך לתוך הבזיליקה – מלווה ע"י האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה – ועם תהלוכה שנערכה שלוש פעמים מסביב לקבר הריק יחד עם גלי לולבים שזכו לקבל ברכה ועם צלילים וקולות אחרים שהצטרפו למזמור הגרגוריאני.
מאת – סרנה פיצריאלו
תמונות- מרקו גבבסו
שעות אחר הצהריים: יותר מ-10,000 מאמינים בתהלוכה של יום ראשון של הלולבים
יום ראשון של הלולבים בירושלים בדרך כלל נחוג כאשר הנוצרים המקומיים מכל האזור – מישראל ומהרשות הפלסטינאית - מתערבבים בעולי רגל מכל העולם ויוצרים כנסייה אחת. השנה החגיגות היו יפות יותר תודות לנוצרים מכל הזרמים שצעדו יחדיו, זה לצד זה, מתפללים, שרים ורוקדים, מאוחדים באותה אמונה ובאותה שמחה. בהתייחס לעובדה כי הקהילה המקומית אינה מונה יותר מ-1.5% מסך כל האוכלוסייה, ניתן לומר כי זהו מצעד הגאווה של הנוצרים.
כמה אלפי עולי רגל (כ-10,000 לפי משטרת ירושלים) נכנסו לעיר, ועשו את אותה דרך כפי שעשה ישוע.
שעה הפרידה מתחילת התהלוכה, שנפתחה ע"י הקהילה הלטינית, ועד סופה ועל סיומה הודיעו הרשויות: הסמינריסטים של פטריארכיה ושל הקוסטודיה אשר לפניהם הלך הפטריארך והבישופים המסייעים שלו. הקוסטוד ושגריר הוותיקן וקונסולים כלליים שיכלו לקחת חלק בחגיגה זו שבשעות אחר הצהריים הגיעו אף הם.
בהמתנה לכולם שיגיעו לכנסיית אנה הקדושה של האבות הלבנים, קבוצת "רג'ה" [תקווה בערבית] סיפקה את המוסיקה בגן.
עם הגעתו של הפטריארך, מונסיניור פואד טוואל, הוא פנה לקהלם הרב בערבית ובירך את כולם ליום החג ולשבוע הקדוש. לאחר מכן, הוא דיבר ללא כל חוש הומור על הרז של יום החג: קבלת הפנים שלה זכה ישוע ולאחר מכן להתכחשותם של התלמידים. הפטריארך ערך השוואה בין המהפכות באזור ובין קבלת הפנים השמורה לבעלי העוצמה בעולם הערבי, בסתירה למשברים של ימינו אלו ואשר קוראם לנפילתם. ההשוואה הופסקה כאן והוא סיים ואמר כי יש לבטוח באל, באדון של הזמנים ושל השלום.
לאחר ברכה טקסית לאל שאותה קבל הקהל הרב, הנאספים התפזרו לכל עבר. רוב עולי הרגל עזבו בשעה שהנוצרים של ירושלים המשיכו את החגיגה והמתינו לתהלוכה המסורתית של תנועת הצופים.
הירח של פסחא עלה גבוה בשמיים כאשר העיר העתיקה שבה לרוגע הרגיל שלה ונכנסה לשקט ולדממה של השבוע הקדוש.
טקסט ותמונות – מארי ארמל באליו