יום פתוח במוזיאון של טרה סנקטה (ארץ הקודש): יד מושטת לעולם הפלסטיני של ארכיטקטורה והנדסאים

בנוכחות של הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקופאטון, היום הפתוח נערך במנזר של סאן סלבטורההיה ביום שני, ה-19 בספטמבר. המפגש היה בעל יעד מדויק של המיזם המכונה טי-אס-אם, האגף העתידי החדש של ההיסטוריה של המוזיאון של ארץ הקודש, עם תשומת לב למקבץ פלסטיני ושל המיזם של השחזור הארכיטקטוני.

לאחר הפתיחה, בשנת 2017, של האגף של הארכיאולוגיה במנזר של מנזר ההצלפה, אשר בתים וחפצים שנמצאו בחפירות הארכיאולוגיות על ידי המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא ושל החלק של המולטימדיה "ויה דולורוסה" – ההטמעה מרהיבה של צלילים, אורות ודמומיות אודות 2000 שנות ההיסטוריה של ירושלים –עובדים כעת במסגרת האגף ההיסטורי של המוזיאון, אשר ימוקם במטה של הפרנציסקאנים בארץ הקודש. מתחת לכנסייה של המנזר של סאן סלבטורה.

האח הפרנציסקאני סטפן מילוסוביץ– המנהל העכשווי של מחלקת המורשת התרבותית של הקוסטודיה– הציג את המפגש, שפירט כיצד המיזם של טי-אס-אם הינו חלק מלא של היעד של הקוסטודיה של ארץ הקודש. הכוונה הינה תיאור מקרה בלב העיר העתיקה בהבט רוחני, ארכיאולוגי ואמנותי של המורשת הנוצרית, שנשמרה עם הדאגה מצד הפרנציסקאנים משך 800 שנה שחלפו. "לשמור על המקומות הללו חיים", המשיך ואמר האח סטפן מילוסוביץ, "משמעו להראות לעולי הרגל הכנסיות המקומיות המאמינים היהודים והמוסלמים, את המורשת האמנותית שנוצר משך המאות, כפי שברורה המרכזיות של ירושלים ותפקידה משך המאות.".

ביאטריססואל, המנהלת הכללית של ארמון וורסאי, הינה הנשיאה של הוועדה המדעית של טי-אס-אם אשר מפקחת על המיזם ונמצאת בקשר צמוד עם לאונרדו די מרקו, מנהל המחלקה הטכנולוגית של הקוסטודיה. "האגף ההיסטורי החדש", הסבירה ביאטריססואל, "יכלול 22 חדרים כשישתרע על 120 מטר מרובע. מקטע קטן של הקדמה מתוכנן אודות הלידה של הכנסייה בירושלים, ומשם תהיה גישה לשני אגפים של אמנות. האגף הראשון , המוקדש ל"היסטוריה והיעדים של הקוסטודיה של ארץ הקודש" שמטרתו ליידע את המבקר אודות  הנוכחות של הפרנציסקאנים בארץ זו, אולם מעל לכל להביא אותם למודעות שהם חלק משרשרת שלא נפסקת של מאמינים של הכנסייה  המקומית ושל  הכנסייה האוניברסאלית בארץ הקודש. אגף זה ידגיש את התפקיד של מערכת היחסים של האחים הפרנציסקאנים עם הכנסייה הלטינית המקומית אולם גם  עם קהילות נוצריות אחרות, כשמציגים חדר המוקדש לאמנות של הנוצרים המזרחיים בתחום של האמנות עם אם הפנינה."

ג'ורג' אל-אמא חבר בוועדה המדעית של טי-סי-אםומומחה באמנות פלסטיני, הדגיש כיצד מוזיאון מסוג זה  משמעו בעבורו שימור הזהות הנוצרית של ירושלים. "מאחורי כל עבודת אמנות ישנה משפחה, סדנא, טכניקה וכעדות למערכת יחסים קרובה בין קהילות נוצריות שונות באזור זה", משום שירושלים הינה המרכז של השפעה אמנותית חשובה, כפי שהוכח במיזם של מחקר אודות איקונות פלסטיניות, שהחל בו רפאלה זידאן, חבר בוועדה המדעית ומנהל מחלקת האמנות הביזנטית ב-פטיט פאלאס, שבפריס.

האגף השני עוסק  יותר מקרוב ב"האוצר של כנסיית הקבר", היכן שפרטים יקרים שנתרמו על ידי משפחות מלוכה אירופאיות על מנת להראות את הדבקות שלהם למקומות הקדושים ועל מנת לתמוך בקוסטודיה יוצגו. חפצים ליטורגיים, קישוטים ובגדי כהונה קדושים ונדירים  מבחינת הפקתם, צנצנות מעודנות לצרכי רפואה ומגנים יוצגו, כמו גם יצירות יוצאות דופן, כגון העוגב העתיק ביותר של הנצרות (המאה ה-12).

וינצנזוזופארדו ו-לוריין אבו-עזיזה– שניהם ארכיטקטים האחראים בתחום זה על המוזיאון של ארץ הקודש – הדריכו את המבקרים לאתר שבו יוצגו האוספים החדשים. החלק העתיק ביותר של המנזר של סאן סלבטורה מתוארך למנזר של הגרגוריאנים, היכן שהפרנציסקאנים הראשונים מצאו מקום מפלט בשנת 1557 כשגורשו מהמנזר של הר ציון על ידי התורכים. עבודות מבניות  הקשורות לחדרים במוזיאון כאן דורשות תשומת לב רבה מאד עקב ספציפיות הקשורה הן מיקום שלהן והן למצבם בהקשר למבנים קודמים שקיימים, שנבנו בתקופות שונות. "הבעיות המרכזיות שעימם יש להתמודד", הסביר הארכיטקט, "הינם  יציבות מבנית של הבנייה ושל לחות, אולם גם קושי של איזון של הרצפה בחדרים, כך שהמקום יוכל להיות נגיש לאנשים עם מוגבלויות".

לאור אתגרים ארכיטקטוניים אלו  ועל  בסיס של התנסותם הרבה בשטח זה, הצוות של המחלקה הטכנית של הקוסטודיה של ארץ הקודש מתכונן לייסד מספר סדנאות שיהיו פתוחים  לסטודנטים פלסטיניים ולאנשי מקצוע בתחום הארכיטקטורה וההנדסה [קרי להנדסאים ומהנדסים], המתעניינים  בהכרה מקרוב את המתודולוגיות  והטכניקות של השחזור והשיפוץ ושימורם של המבנים.המיזם  שהינו נתמך על ידי סוכנות הצרפתית לפיתוח והאגודה הפלסטינית שלא למטרות רווח למרכז הפיתוח גם כן  מתכננות אי שם בבין ינואר ליוני 2023,ארבעה סדנאות עם דוברים פלסטיניים ובינלאומיים. הגיעה העת גם להיפגש אולם גם להניע כך שהעולם הפלסטיני יוכל להיות מודע באמת ובתמים לחפצים היקרים של המוזיאון של ארץ הקודש ולשאיפה שלו לשתף פעולה באופן מלא בתחום זה.

 

סילביה גוליאנו