יום חמישי, ה 30 באפריל. חגיגות עליית האדון השמיימה החלו ביום רביעי בהתאספות אינטימית של אילו ממאמיני ירושלים אשר יכלו להתפנות בצהרי היום. הם הצטרפו אל הפרנציסקאנים של העיר, והתכנסו במתחם העלייה הסגור בהר הזיתים, כדי להיכנס בחגיגיות תוך שירת הטה דאום (אותך אלוהים נהלל), ולהמשיך עם תפילת ערבית ונעילה.
על פי הנוהג, מוקמים אוהלים: אחד כחדר תשמישי הקדושה, שני כחדר אוכל, ושניים נוספים לשינה. הם היו זמינים במשך הלילה עבור הנזירים והצליינים אשר הגיעו לחגוג את ערב החג ולקיים את ליל השימורים.
עבור הצליינים ששהו שם ביום החג עצמו, היה זה חסד. גבריאל, אשר הגיע כמעט במקרה ושמח שאכן הגיע, לא האמין למראה עיניו. העיר ירושלים, דרך התרגשותה בתפילה המתמשכת, דיברה אליו על המשיח במשך היום כולו. "זה עולם אחר, אתה מרגיש שאתה משתתף בחיי העיר, בתפילתם של הנוצרים בני זמנו של ישוע. זה יוצא מן הכלל!" על הר הזיתים, הוא מצטרף אל התפילה של כולם.
לאחר תפילת הלילה, אשר נערכה ב 23:00, נערכו סעודות-אדון אחת אחרי השנייה בקפלת העלייה (האדיקולה), בלי הפרעה. לאחר סעודת האדון בשפה העברית, שנערכה על ידי האח הפרנציסקאני אפולינרי, רועה הקהילה הדוברת עברית, הגיע זמן סעודת האדון בערבית, שנערכה על ידי האח הפרנציסקאני איברהים פלטאס, רועה הקהילה הדוברת ערבית. במשך הלילה, סעודת האדון נערכה בגרמנית, סלובקית, איטלקית, צרפתית, ערבית עם רועה קהילת נצרת, וכד’. סעודת האדון האחרונה הייתה המיסה החגיגית של הקוסטודיה.
בדרשתו, האח ארטמיו וויטורס, סגן הקוסטוס, הציג את עליית האדון השמיימה כשלב האחרון בחיי ישוע עלי אדמות. הוא, אשר עזב את חיק האב בכדי לבוא אל העולם, הוא אשר הוא הדבר (המלה שדוברה), האמת, והחיים, הפך את חייו ל’דרך’. דרך אשר בה הוא מזמין אותנו ללכת. אך אם עבור ישוע העלייה לשמיים היא השלב האחרון בחייו, היא לא כך עבורנו. "מדוע אתם עומדים שם ומסתכלים על השמיים?" אם אכן העלייה של האדון נותנת לנו תקווה להגיע אל השמים, היא גם שולחת אותנו אל העולם עם המשימה להכריז על הבשורות הטובות ולעשות טוב.
כאשר המתכנסים שרו את המילים של האני מאמין, "הוא עלה השמיימה", הצפירה, שמציינת בישראל דקת דומייה לכבוד ששת מליון היהודים שמתו בשואה, נשמעה. בזמן תפילת המאמינים, האח ארטמיו חזר והעתיר בתפילתו עבור זכר המתים בכל המלחמות ועבור נשמותיהם של כל הנפטרים.
בתום ארוחת האדון, הפרנציסקאנים שבו לתפקידיהם אך הצליינים המשיכו לבוא במשך היום כולו. בתורם, הם יסתכלו אל השמים כדי לשמוע את המלאכים מזמינים אותם לחזור לארצותיהם, כל אחד למקומו, כדי להעיד על מה שראו ושמעו בארץ הקודש. צעד שליחותי זה יהווה את השלב האחרון של עלייתם לרגל בארץ הקודש.
MAB
על פי הנוהג, מוקמים אוהלים: אחד כחדר תשמישי הקדושה, שני כחדר אוכל, ושניים נוספים לשינה. הם היו זמינים במשך הלילה עבור הנזירים והצליינים אשר הגיעו לחגוג את ערב החג ולקיים את ליל השימורים.
עבור הצליינים ששהו שם ביום החג עצמו, היה זה חסד. גבריאל, אשר הגיע כמעט במקרה ושמח שאכן הגיע, לא האמין למראה עיניו. העיר ירושלים, דרך התרגשותה בתפילה המתמשכת, דיברה אליו על המשיח במשך היום כולו. "זה עולם אחר, אתה מרגיש שאתה משתתף בחיי העיר, בתפילתם של הנוצרים בני זמנו של ישוע. זה יוצא מן הכלל!" על הר הזיתים, הוא מצטרף אל התפילה של כולם.
לאחר תפילת הלילה, אשר נערכה ב 23:00, נערכו סעודות-אדון אחת אחרי השנייה בקפלת העלייה (האדיקולה), בלי הפרעה. לאחר סעודת האדון בשפה העברית, שנערכה על ידי האח הפרנציסקאני אפולינרי, רועה הקהילה הדוברת עברית, הגיע זמן סעודת האדון בערבית, שנערכה על ידי האח הפרנציסקאני איברהים פלטאס, רועה הקהילה הדוברת ערבית. במשך הלילה, סעודת האדון נערכה בגרמנית, סלובקית, איטלקית, צרפתית, ערבית עם רועה קהילת נצרת, וכד’. סעודת האדון האחרונה הייתה המיסה החגיגית של הקוסטודיה.
בדרשתו, האח ארטמיו וויטורס, סגן הקוסטוס, הציג את עליית האדון השמיימה כשלב האחרון בחיי ישוע עלי אדמות. הוא, אשר עזב את חיק האב בכדי לבוא אל העולם, הוא אשר הוא הדבר (המלה שדוברה), האמת, והחיים, הפך את חייו ל’דרך’. דרך אשר בה הוא מזמין אותנו ללכת. אך אם עבור ישוע העלייה לשמיים היא השלב האחרון בחייו, היא לא כך עבורנו. "מדוע אתם עומדים שם ומסתכלים על השמיים?" אם אכן העלייה של האדון נותנת לנו תקווה להגיע אל השמים, היא גם שולחת אותנו אל העולם עם המשימה להכריז על הבשורות הטובות ולעשות טוב.
כאשר המתכנסים שרו את המילים של האני מאמין, "הוא עלה השמיימה", הצפירה, שמציינת בישראל דקת דומייה לכבוד ששת מליון היהודים שמתו בשואה, נשמעה. בזמן תפילת המאמינים, האח ארטמיו חזר והעתיר בתפילתו עבור זכר המתים בכל המלחמות ועבור נשמותיהם של כל הנפטרים.
בתום ארוחת האדון, הפרנציסקאנים שבו לתפקידיהם אך הצליינים המשיכו לבוא במשך היום כולו. בתורם, הם יסתכלו אל השמים כדי לשמוע את המלאכים מזמינים אותם לחזור לארצותיהם, כל אחד למקומו, כדי להעיד על מה שראו ושמעו בארץ הקודש. צעד שליחותי זה יהווה את השלב האחרון של עלייתם לרגל בארץ הקודש.
MAB