יום חמישי הקדוש: "ועתה, ילדים יקרים, התפללו בעבור כהני הדת שלכם" | Custodia Terrae Sanctae

יום חמישי הקדוש: "ועתה, ילדים יקרים, התפללו בעבור כהני הדת שלכם"

ועתה, ילדים יקרים, התפללו בעבור כהני הדת שלכם"…..הפטריארך, מונסיניור פואד טוואל, אשר ערך את סעודת האדון [מיסה] בכנסיית הקבר ביום חמישי הקדוש, בתאריך ה-1 לאפריל 2010, התבטא במילים אלו לאחר שהזמין את כהני הדת לחדש את נדריהם והבטחותיהם ככוהני דת.

כמאתיים מהם נכחו היום בבזיליקה של התחייה, מכל היבשות, מכל הזרמים של הכנסייה, מכל הקהילות הדתיות, ותיקים יותר וחדשים יחסית. עבורם יום זה הינו יום של חגיגה, החגיגה שלהם, משום שהנוהג של מתן לחם החיים והיין נערך, למרות מה שאירע בחודשים האחרונים והחליש את מה שחשו, זאת עקב ריבוי שערוריות אשר פרצו והשפיעו על כולם.

"וכעת, ילדים יקרים, התפללו בעבור כוהני הדת שלכם"…..פגשתי אחד מהם ברחובות העיר העתיקה בלילה שלפני כן. הוא דחק בי לכתוב מאמר אודות הזמנה לקוראים להתפלל בעבור כוהני הדת שלהם: "ירקו עליהם, העליבו אותם, התקיפו אותם, הם לא הובנו ע"י המאמינים שלהם ונטבחו….". בשנת 2009, שלושים כוהני דת נרצחו בעולם. לאחר שהפטריארך בירך בשמן הקדוש לאחר החגיגה של מתן הלחם והיין [אוכריסטיה בלעז] כל כוהני הדת התלוו לתהלוכה בכנסיית הקבר; הקבר הריק אשר יוערץ משך כל אחר הצהריים ומשך כל הלילה. התהלוכה סבבה סביב המקום הקודש שלוש פעמים, המאמינים צפו בכל אותם כוהני דת פוסעים, מקנאים בהם לרגע, "וכעת, ילדים יקרים, התפללו בעבור כוהני הדת שלכם"…..

ביום חמישי הקדוש הכל זכרו את הדמות של כוהן הדת ואת תפקידו. היום הפטריארך כרע ברך לרחוץ את רגלי הסמינריסטים הפרנציסקאנים ושל הסמינריסטים המשתייכים לפטריארכיה. הקוסטוס עשה את אותו הדבר, אולם פעמיים: בפעם הראשונה בחדר הסעודה האחרונה לפני הילדים ולאחר מכן בקהילה היכן שערך את סעודת האדון [מיסה].

היום הגיע אל קיצו בפגישה של ישוע בגת שמנים, היכן שהוא התפלל לאב כך שהוא יסיר את הרעה "אבי, אם אי אפשר שהכוס תעבור מבלי שאשתה אותה, יהי נא כרצונך".."

"כמה מפחיד להיות כוהן דת!" קרא יום אחד קורה ד’ארס [ז’אן-מארי וייני],שהיה לפטרון הקדוש של כל כוהני הדת בעולם ע"י האפיפיור בנדיקטוס [ברוך] ה-16 (בנדיקטוס ה-16). אפילו ישוע פחד. "ועתה, ילדים יקרים, התפללו בעבור כוהני הדת שלכם"…. בלילה, בכנסיית סנט פטר דה גליקנטו, נושא התפילה וההרהור היה בגידתו של פטרוס, הבגידה שלנו, הבגידות שכולנו ביצענו, ללא כל יוצא מן הכלל….

ארץ הקודש הינה ספר הבשורה החמישי וכל ספרי הבשורה מגיעים אל סופם עם התחייה…..

Mab