.news-hero{position:relative;display:flex;gap:2rem;z-index:2}@media (max-width:768px){.news-hero{flex-direction:column}}.news-hero .single-news-hero{display:flex;flex-direction:column;gap:0.5rem;width:50%}@media (max-width:768px){.news-hero .single-news-hero{width:100%}}.news-hero .single-news-hero img{width:100%;height:20rem;object-fit:cover}.news-hero .single-news-hero span{font-size:0.8rem;color:var(--oxy-grey);font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title h3{font-size:1.5rem;font-weight:400}.news-hero .single-news-hero .post-title:hover h3{color:var(--oxy-red)}.news-hero .single-news-hero a{color:var(--oxy-red)}
יום חמישי הקדוש בירושלים הינו מלא בליטורגיות שמתקיימת לאורך היום כולו. יום זה מסמל את תחילת ה-טרידום של חג הפסחא, כאשר האירועים של הרז של ישוע בפסחא שנחוגו: הייסוד של תפקיד של הכהונה, של הציווי של אהבת אחים ולבסוף – של הייסורים.
ביום חמישי בבוקר, הליטורגיות של סעודת האדון כולל זה בחדר הסעודה האחרונה, שנערכה על ידי הפטריארך הלטיני של ירושלים, מונסיניור פיירבטיסטה פיצהבלה, ואשר נערך בבזיליקה של כנסיית הקבר.
בשעות אחר הצהריים, בהתאם למסורת, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש הלכו בתהלוכה לחדר של הסעודה האחרונה, הממוקם בהר ציון, לרגל ההשתתפות של סעודת האדון ב-קואנה דומיני.
כאן, בחדר הסעודה האחרונה, היכן שישוע האדון העניק את החוק הבסיסי שך הברית החדשה, כלומר – החוק של הדדיות ושל אהבה של אחווה, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, המנציח את רחיצת הרגליים של השליחים על ידי ישוע, חוזר על אותה מחווה של אהבה לשנים עשר האחים.
"הבה נודה לאדון משום שאנו נהנים מפריבילגיה ייחודית, שיכולה לחגוג את הזכרון של חג הפסחא בחדר גדול זה היכן שזה נוסד", החל האב הקוסטוד בפרשנות שלו על דבר ה'.
להיות יחד במקום קדוש זה על מנת לחגוג את ההוחדה העניק לאב הקוסטוד את ההזדמנות להוסיף: "על ידי חגיגה של האירוע של הסעודה האחרונה אנו חשים במסתוריות אולם שינה את מה שישוע עשה כאן ביום חמישי הקדוש, לתת את עצמו בהוחדה, לייסד את הכהונה, לרחוץ את רגלי השליחים וללמד את הונח של אהבה. אנו באופן מסתורי הופכים לנוכחים במותו של ישוע המשיח על הצלב ולקחת חלק בתחייתו", כשכל הרז של חג הפסחא נוכחת באירוע של הסעודה האחרונה", אשר "מגיעה ומשנה אותנו" באמצעות ההוחדה.
באמצעות ההוחדה אנו כבר לוקחים חלק בעולם החדש שישוע חנך עם תחייתו מן המתים. ובאמצעות הרז של חג הפסחא אנו יכולים להביס את השנאה "אשר ממשיכים לזרוע ביד רחבה לאורך ההיסטוריה והאנושות שלנו, כולל כאן בארץ הקודש," משום שזה באמצעות החוויה הזו שאנו מקבלים תקווה."
מחדר הסעודה האחרונה, האחים הפרנציסקאנים לאחר מכן הלכו לכנסיית יעקב הקדוש של הארמנים ולכנסייה של הארכי-מלאכים הקדושים, על מנת להנציח את קבלת הפנים שקיבלו אותו כאן המאה ה-16. האחים הפרנציסקאנים התקבלו על ידי הארמנים בכנסייה האחרונה לתקופה של 7 שנים, לאחר שהאחים שהולכים אחרי צעדיו של פרנסיס הקדוש מאסיזי שסולקו בשנת 1551 מהמנזר של חדר הסעודה האחרונה היכן שחיו. לאחר הכרת תודה מסורתית זו, האחים הפרנציסקאנים הלכו לעבר לכנסייה הסורית האורתודוכסית של מארק הקדוש, הידועה בכך שנבנתה על הבית של מרים. האמא של מארק האוונגליסט ואשר, לפי המסורת, מסמנים את המקום במדויק של הסעודה האחרונה של ישוע.
לבסוף, בערב של יום חמישי הקדוש נערכה התפילה של השעה הקדושה של ישוע ואשר נחוגה בגן של גת שמנים, במקום שבו ישוע המשיח נשאר לליל שימורים של תפילה לפני שנעצר וציפה לו הייסורים. במהלך הליטורגיה, שנערכה על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש, ישנו הרהור אודות שלושת האפיזודות ההחלטיות המאפיינות את הלילה של המעצר של ישוע: הנבואה של ישוע אודות ההתכחשות של פטרוס ובריחתם של השליחים, הסבל שלו במערת הזית ולבסוף – המעצר שלו.
עם סיום האירוע, הנקהלים הלכו מהבזיליקה של הסבל בתהלוכה לכנסיית פטרוס אין גליקאנטו, היכן שפטרוס בגד בישוע המשיח.
פיליפו דה גרציה