"יום החג של יוחנן המטביל הקדוש מזכיר לנו שהטבילה שלנו אינה דבר מה מהעבר." | Custodia Terrae Sanctae

"יום החג של יוחנן המטביל הקדוש מזכיר לנו שהטבילה שלנו אינה דבר מה מהעבר."


עבור קבוצה גדולה של פרנציסקאנים ומאמינים מקומיים בעין כרם שבאו לחגוג את הולדתו של יוחנן המטביל הקדוש, הדרשה היתה בעלת משמעות ייחודית. חמישים מהם נסעו באוטובוס מירושלים על מנת לרענן את עצמם במקום זה הקשור לחייו של יוחנן המטביל לשני מקומות ליטורגיים בשני אתרים שונים.

לפי המסורת, האירוע הדתי הראשון התרחש ביום שני בערב באתר של יוחנן המטביל במדבר, שהינו מקום של התבודדות, מנזר הממוקם בצידי גבעה שבה הקדוש המתבודד חי כנזיר. לאחר תפילת הערבית ותהלוכה למערה כשברקע שקיעה יפיפה, האב פרנצסק ויאטר, אחד משני האחים הפרנציסקאנים במקום זה, הדגיש את התפקיד של יוחנן כמבשר של ישוע המשיח: "יוחנן המטביל הקדוש היה קרוב לאדון. לחגוג את החג שלו הינה הכנה עצמית על מנת ללכת בדרכו של המשיח ולהכריז לכל כי האדון מגיע ובא."

עבור הנזירות שהגיעו מעמאוס לרגל האירוע, יום החג של יוחנן המטביל היה הד לקריאה שלהן: "תפילה במקום זה של שקט ותפילה בכל שנה הינו מקור אמיתי של שמחה של חינו בישוע המשיח.". המתנדבים החדשים ביותר שהגיעו מאמריקה הלטינית דיברו על מסורת של הדלקת מדורות לכבודו של יוחנן המטביל בארצם, בשעה שנזיר בנדיקטיני, ברנרד מריה, שהינו איקונוגר ואורח של המנזר, הזכיר את תפקידו של השקט: "התנסות במדבר כמו יוחנן המטביל". בדרך זו, הזמן של שיתוף היה הזדמנות לכולם לפגוש את ישוע המשיח ע"י יום החג של אחד מאנשי המסר שלו שהינו אחד היפים ביותר.

בבוקר של יום שני, ה-24 ביוני, האחים של הקוסטודיה נקהלו במנזר של יוחנן המטביל הקדוש שבהר, על מנת לחגוג את סעודת האדון הטקסית. הכנסייה היתה מלאה במכובדים כולל בנוכחות של סגן הקונסול הכללי של ספרד ואשתו, כשהדרשה הדגישה את תפקידו של יוחנן המטביל בהכרזה על הבשורה הטובה. יוחנן המטביל הינו יותר מנביא משום שהוא פגש את ישוע הענו בטבילה. זמנם של הנביאים הסתיים עימו [יוחנן המטביל] משום שדבר ה' הפך לבשר ודם בישוע המשיח. במהלך האירוע הנקהלים התפללו לשלום באזור ובעבור האחים הפרנציסקאנים של ארץ הקודש.

לאחר ההוחדה [אוכריסטיה בלעז], האחים הפרנציסקאנים והמאמינים ערכו תהלוכה למערה שבה לפי המסורת נולד בה יוחנן המטביל. יום החג הגיע לסופו עם כיבוד קל בגן של המנזר ובארוחת צהריים קהילתית.

V.G.