ירושלים, 31 ביולי 2012
יום החג של איגנציוס הקדוש מ-לויולה
ביום שלישי, ה-31 ביולי, בחצר של בית הישועים שבירושלים, נחוג יום החג של איגניציוס הקדוש מ-לויולה, מייסד החברה הישועית.
האח פיירבטיסטה פיצהבלה, הקוסטוד של ארץ הקודש, ערך את סעודת האדון הטקסית, כשסייע בידו האח ג'וזף נגויאו קואן דואן, מנהל המכון המקראי האפיפיורי של ירושלים. נכח גם קונסול צרפת, מר פרדיריק דסאנגוא, כהני דת רבים, אנשי דת ומאמינים רבים.
"זוהי שמחה גדולה ועונג להיות פה עמכם באירוע משמח זה". היו אלו מילות הברכה של הקוסטוד לפני שהחלה סעודת האדון.
בדרשה שלו, האח פיצהבלה, הדגיש את חשיבות הדמיון או ההתכנסות בין איגניציוס הקדוש ובין פרנסיס הקדוש, שלכאורה אינם קשורים האחד לשני, אולם מאפיינים בתכונות דומות. לשניהם רקע רחוק מאוד מאמונה והם עשו את אותה דרך: מאגוצנטריות להתמקדות בישוע (כריסטוצנטריות), מחיים ארציים להקדשה מוחלטת לאדון ישוע."
איגניציו הקדוש החל את דרכו כחיים אביר, והמרת הלב שלו חלה כשקרא חלק מהטקסטים אודות חייו של ישוע המשיח. הוא ערך וידוי ציבורי במנזר בנדקטיני שב-מונסראת, ולאחר מכן פשט את מדי האביר ונשא שבועה לפרישות והקדיש את עצמו לחיי מנזר.
הקוסטוד אמר כי החכמה של איגנציוס היתה שיכול היה לגלות, במהלך חייו, את הרגשות שבלב, את דרך החיים, של להיות נביא, לאפשר לאחרים לראות היכן וכיצד בחר לחיות.
האח פיצהבלה סיים כשפנה למאפיין של התיווך של איגניציוס הקדוש עבור הכנסייה כולה, וכי החוכמה והתשוקה לאל, עבור האדם והארה של מסע זה מתאפשר עם המפגש ועם הידידות שבין האדם ובין האל.
בסופה של סעודת האדון, האח ג'וזף קואן דואן, האחראי על בית הישועים, הזמין את כל הנוכחים לארוחת צהריים בשטח המכון.
הביטוי "תרגול רוחני של איגנציוס הקדוש", או הכותר של הספר שנכתב ע"י איגניציוס הקדוש, הינה החוייה אשר מוצעת. המונח "איגניציה" משמעו שיטה מסוימת, נולד מתוך התנסות של איגנצסיוס ומלוויו הראשונים, אושר והומלץ יותר מפעם אחת ע"י האפיפיורים. מחבר ספר זה היה לו את הכריזמה או את המתן להיות מסוגל לתרגם את המסע הרוחני שלו בדרך מעמיקה ואורגנית תוך הטמעת החיים ברוח האל.
הנוכחות של האבות הישועים בארץ הקודש מעשירה את הכנסייה כולה הן מבינת תולדה תיאולוגית והתמחות בחקר המקרא, יחד עם מוסדות אקדמאיים בירושלים. כאן, האבות הישועיים חיים בפתיחות לאחרים עם מאפיין אקומני ברוח הקהילה של הכנסייה שבארץ הקודש. לישועים נוכחות גם בירדן, מצרים ולבנון, עם מוסדות אקדמאיים החשבים למובחרים ביותר.
המכון המקראי האפיפיורי נוכח בארץ הקודש החל משנת 1927, כמו זה שממוקם ברומא, והביא ליצירת מורים לכתבי הקודש, באמצעות התנסות וחיים בארץ המקרא, ארצו של ישוע.
אפילו כיום, המכון מחזיק ביעד של מידע למורים לכתבי הקודש מכל העולם, אשר משלימים את לימודיהם ביחד עם "אקול ביבליק" על מנת ללמוד את הארמית ונושאים אחרים, עם המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא לחקר הגיאוגרפיה והתיאולוגיה של ארץ הקודש, או באוניברסיטה העברית, בהתמחות בעברית ובהיסטוריה של התנ"ך והברית החדשה.
יום החג של איגנציוס הקדוש מ-לויולה
ביום שלישי, ה-31 ביולי, בחצר של בית הישועים שבירושלים, נחוג יום החג של איגניציוס הקדוש מ-לויולה, מייסד החברה הישועית.
האח פיירבטיסטה פיצהבלה, הקוסטוד של ארץ הקודש, ערך את סעודת האדון הטקסית, כשסייע בידו האח ג'וזף נגויאו קואן דואן, מנהל המכון המקראי האפיפיורי של ירושלים. נכח גם קונסול צרפת, מר פרדיריק דסאנגוא, כהני דת רבים, אנשי דת ומאמינים רבים.
"זוהי שמחה גדולה ועונג להיות פה עמכם באירוע משמח זה". היו אלו מילות הברכה של הקוסטוד לפני שהחלה סעודת האדון.
בדרשה שלו, האח פיצהבלה, הדגיש את חשיבות הדמיון או ההתכנסות בין איגניציוס הקדוש ובין פרנסיס הקדוש, שלכאורה אינם קשורים האחד לשני, אולם מאפיינים בתכונות דומות. לשניהם רקע רחוק מאוד מאמונה והם עשו את אותה דרך: מאגוצנטריות להתמקדות בישוע (כריסטוצנטריות), מחיים ארציים להקדשה מוחלטת לאדון ישוע."
איגניציו הקדוש החל את דרכו כחיים אביר, והמרת הלב שלו חלה כשקרא חלק מהטקסטים אודות חייו של ישוע המשיח. הוא ערך וידוי ציבורי במנזר בנדקטיני שב-מונסראת, ולאחר מכן פשט את מדי האביר ונשא שבועה לפרישות והקדיש את עצמו לחיי מנזר.
הקוסטוד אמר כי החכמה של איגנציוס היתה שיכול היה לגלות, במהלך חייו, את הרגשות שבלב, את דרך החיים, של להיות נביא, לאפשר לאחרים לראות היכן וכיצד בחר לחיות.
האח פיצהבלה סיים כשפנה למאפיין של התיווך של איגניציוס הקדוש עבור הכנסייה כולה, וכי החוכמה והתשוקה לאל, עבור האדם והארה של מסע זה מתאפשר עם המפגש ועם הידידות שבין האדם ובין האל.
בסופה של סעודת האדון, האח ג'וזף קואן דואן, האחראי על בית הישועים, הזמין את כל הנוכחים לארוחת צהריים בשטח המכון.
הביטוי "תרגול רוחני של איגנציוס הקדוש", או הכותר של הספר שנכתב ע"י איגניציוס הקדוש, הינה החוייה אשר מוצעת. המונח "איגניציה" משמעו שיטה מסוימת, נולד מתוך התנסות של איגנצסיוס ומלוויו הראשונים, אושר והומלץ יותר מפעם אחת ע"י האפיפיורים. מחבר ספר זה היה לו את הכריזמה או את המתן להיות מסוגל לתרגם את המסע הרוחני שלו בדרך מעמיקה ואורגנית תוך הטמעת החיים ברוח האל.
הנוכחות של האבות הישועים בארץ הקודש מעשירה את הכנסייה כולה הן מבינת תולדה תיאולוגית והתמחות בחקר המקרא, יחד עם מוסדות אקדמאיים בירושלים. כאן, האבות הישועיים חיים בפתיחות לאחרים עם מאפיין אקומני ברוח הקהילה של הכנסייה שבארץ הקודש. לישועים נוכחות גם בירדן, מצרים ולבנון, עם מוסדות אקדמאיים החשבים למובחרים ביותר.
המכון המקראי האפיפיורי נוכח בארץ הקודש החל משנת 1927, כמו זה שממוקם ברומא, והביא ליצירת מורים לכתבי הקודש, באמצעות התנסות וחיים בארץ המקרא, ארצו של ישוע.
אפילו כיום, המכון מחזיק ביעד של מידע למורים לכתבי הקודש מכל העולם, אשר משלימים את לימודיהם ביחד עם "אקול ביבליק" על מנת ללמוד את הארמית ונושאים אחרים, עם המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא לחקר הגיאוגרפיה והתיאולוגיה של ארץ הקודש, או באוניברסיטה העברית, בהתמחות בעברית ובהיסטוריה של התנ"ך והברית החדשה.