יום החג של תפארת הצלב בכנסיית הקבר

התהלוכה של הפרנציסקאנים הובלה ע"י ה-קוואס, שנקש במטהו באבנים של העיר העתיקה, עשה את דרכו לכנסיית הקבר ביום שני, ה-14 בספטמבר, לרגל יום החג של תפארת הצלב הקדוש.

בסעודת האדון נערכה בגולגולתא, באותו מקום שישוע נצלב. רבים מהנוכחים היו כהני דת ועולי רגל ואנשי הקהילה של ירושלים. האח הפרנציסקאני דוברומיר גסטל ערך את סעודת האדון. בדרשה שלו הדגיש את הסתירות הנראות לעין בשם החג: כיצד ניתן לפאר את הצלב, סמל מחריד של סבל ולמוות מביש? את התשובה ניתן למצוא במשמעותו: "את הצלב תמיד אפשר היה לראות בכנסייה כמזבח היכן שבן האל השלים את הישועה לעולם." אולם סגן הקוסטוד התעקש ואמר: במדבר של חיינו, האל אינו נוטל את החטא והסבל, אלא באהבתו מלאת הרחמים הוא סולח, ולכן משקם את כבודתנו כילדים שניצלו על ידי בנו והוא נותן לנו משמעות לאותו סבל." באם אנו רצים להבין את משמעת הסבל, עלינו להתבונן ברז של מותו של ישוע עבורנו. הכאב שלנו והצלבים שלנו אינם סמלים לקללה, אלא הם ביטוי של העובדה שאנו התלמידים של ישוע. לרוע המזל, סיים האח דוברומיר, אף ספר לא מלמד אותנו כיצד לשאת את הצלב שלנו. הדרך היחידה ללמוד כיצד לשאת אותו הינה כשחושבים אודות ישוע המשיח וחייו ומוצו על הצלב: הוא הדרך, האמת והחיים.

השרידים של הצלב הקדוש נישאו בתהלוכה למזבח שבקפלה של ההתגלות למרים המגדלית היכן שהמאמינים יכלו לתת לו כבוד.


H. M.