ב-1 ביוני, האחווה של המנזר של פורטנאטו הקדוש שב-מונטה פאלקו, שהינו המעון של המועמדים והפוסט-מועמדים לקוסטודיה של ארץ הקודש, נחוג באופן טקסי לכבודו של הפטרון הקדוש פורטונאטו. ברם, לא רק על שמו של הקדוש כנסיית המנזר נקראת אלא על שם הפטרון העיקרי של העיירה של מונטה פאלקו כך שהטקסים לא היו מוגבלים רק לפרנציסקאנים אלא כללו את כל העיירה.
בערב שקדם לכך, ה-31 במאי, נערכה תהלוכה עם שרידיו של הקדוש, שנישאו ע"י האח הממונה של המנזר, האח הפרנציסקאני רפאלו טונאלו, ועם הפסל של פורטונאטו הקדוש, שעבר ברחובות של העיר הקטנה שבמחוז אומבריה. במהלך התהלוכה נכללו שלושה עצירות: לפני העירייה, המנזר של הנזירות הקלריסיות העניות ופניה לשדות, על מנת לברך בהתאם למסורת את עבודת האיכרים, אשר להם היה מסור כהן הדת הקדוש אשר הרוויח את לחמו ע"י עבודה באותם השדות יותר מלפני 1600 שנה.
התהלוכה עברה מהכנסייה של הקהילה של ברתלומיאו הקדוש, היכן שהמעבר של פורטונאטו הקדוש נחוג (כלומר, רגע המעבר מהעולם הזה לימינו של האב) אל מנזר הפרנציסקאני, ואשר קושט באופן חגיגי לרגל האירוע ע"י האח הפרנציסקאני פליאו פרגוסו, היכן ששרידיו של הפטרון נמצאים.
בבוקר של ה-1 ביוני, נערכו שלושה טקסים של סעודת האדון[מיסות] בזו אחר זו בכנסייה הפרנציסקאנית, כאשר סעודת האדון האחרונה נערכה בשעה 11 בבוקר ונוהלה ע"י מוניסניור רנטו ברוקרדו, הארכיבישוף של ספולטאו, אשר בדרשתו הזכיר חלק מהמרכיבים הביוגראפיים של כהן הדת הקדוש שחי בענווה מעמל כפיו במאה הרביעית והדגיש את הדוגמא של חייו. לאחר הטקסים הדתיים היתה ארוחת צהריים חגיגית בחדר האוכל של המנזר הפרנציסקאני העתיק יחד עם הבישוף וכהני הדת המקומיים, ראש העיר ונציגים אזרחיים של מונטה פאלקו.
עבור הקבוצה של המועמדים הפרנציסקאנים הצעירים, אשר הגיעו מספר ימים לפני כן מלבנון, סוריה ומארצות הברית וטרם השלימו זאת, היה זה האירוע הראשון בעל אופי ליטורגי וטקסי ובעזרת האל ימתינו להם אירועים שכאלו בארץ הקודש במקומות הקדושים של הפדות.