כבכל שנה בתאריך ה-13 ביוני הקוסטודיה לובשת את בגדיה הרשמים והחגיגיים לכבודו של הפטרון שלה, אנטוני הקדוש מ-פדואה. שותפים לדבקות, האחים הפרנציסקאנים לוו ע"י הכנסייה הקתולית המקומית כמו גם נציגים של הקהילות האורתודוכסיות שבירושלים.
באירוע נחוג ע"י האח פיירבטיסטה פיצהבלה בנוכחות של השגריר של הוותיקן לירושלים, וסעודת האדון האפיפיורית אפשרה לנקהלים הרבים לבטא את הקשר לקדוש המטיף הגדול, אנטוני הקדוש. תלמיד עכשווי וקרוב של פרנסיס הקדוש, אנטוני הקדוש חי במאה ה-13, בתחילת הקמתו של המסדר הפרנציסקאני.
בכנסיית סאן סלבטורה, הקוסטוד של ארץ הקודש דרש דרשה המבוססת על המקרא הראשון של סעודת האדון, הלקוחה מספר החכמה (פרק 7, פסוקים 7-14). הוא הסביר באנגלית – "שלושה פעלים יכולים למשוך את תשומת ליבנו בעמוד [טקסט] זה: להתפלל, להעדיף ולאהוב." כשדיבר על חכמת האל, הוא אמר – "חכמה אינה הצטברות של ידע שאנו מוצאים בספרים; אין זה דבר שלומדים."חכמה הינה גישה שאנו מקבלים מהאל בתפילה. אולם על מנת לקבלה, עלינו ראשית לבטא את רצוננו בכך, וזהו הפועל השני "להעדיף": להעדיף משמעו בחירה והחלטות", אמר הקוסטוד. "באופן דומה שאנו בוחרים לאהוב את האל, עלינו לאהוב את חכמת האל אשר מהווה השראה בעבורנו." זיהויה של חכמת האל פועלת בנו מאפשרת לנו להסכים ולראות את המציאות של עולמנו דרך עיני האל ועל מנת להיות עד ליופי של האנושות ושל הבריאה. "חכמה אינה מונח. עבורנו, הפרנציסקאנים, זוהי התנסות יום יומית ואתגר שאנו מקבלים", המשיך בטרם סיים בשאלה – "אנו, הנוצרים, האם אנו חכמים?".
סעודת האדון הסתיימה בתפילה לאנטוני הקדוש עם ההמנון של הקוסטודיה של ארץ הקודש, "סופר מורוס טואס, ירושלים", שהושר ע"י מקהלת מאניפיקט, מקהלת הקוסטודיה. לאחר מכן הנוכחים הוזמנו לחלוק בכיבוד קל שהוגש ב-קוריה. נוצרים לטינים, אתיופים, ארמנים ויוונים – כולם איחלו האחד לשני יום חג שמח לרגל החג של אנטוני הקדוש.
בהתאם למסורת, נציגי הכנסייה האורתודוכסית הצטרפו לפרנציסקאנים לארוחת הצהריים.
הקהילה של סאן סלבטורה נועלת את יום החג בשעות אחר הצהריים המאוחרות עם תפילת ערבית ומתן כבוד לשרידיו של אנטוני הקדוש.
באירוע נחוג ע"י האח פיירבטיסטה פיצהבלה בנוכחות של השגריר של הוותיקן לירושלים, וסעודת האדון האפיפיורית אפשרה לנקהלים הרבים לבטא את הקשר לקדוש המטיף הגדול, אנטוני הקדוש. תלמיד עכשווי וקרוב של פרנסיס הקדוש, אנטוני הקדוש חי במאה ה-13, בתחילת הקמתו של המסדר הפרנציסקאני.
בכנסיית סאן סלבטורה, הקוסטוד של ארץ הקודש דרש דרשה המבוססת על המקרא הראשון של סעודת האדון, הלקוחה מספר החכמה (פרק 7, פסוקים 7-14). הוא הסביר באנגלית – "שלושה פעלים יכולים למשוך את תשומת ליבנו בעמוד [טקסט] זה: להתפלל, להעדיף ולאהוב." כשדיבר על חכמת האל, הוא אמר – "חכמה אינה הצטברות של ידע שאנו מוצאים בספרים; אין זה דבר שלומדים."חכמה הינה גישה שאנו מקבלים מהאל בתפילה. אולם על מנת לקבלה, עלינו ראשית לבטא את רצוננו בכך, וזהו הפועל השני "להעדיף": להעדיף משמעו בחירה והחלטות", אמר הקוסטוד. "באופן דומה שאנו בוחרים לאהוב את האל, עלינו לאהוב את חכמת האל אשר מהווה השראה בעבורנו." זיהויה של חכמת האל פועלת בנו מאפשרת לנו להסכים ולראות את המציאות של עולמנו דרך עיני האל ועל מנת להיות עד ליופי של האנושות ושל הבריאה. "חכמה אינה מונח. עבורנו, הפרנציסקאנים, זוהי התנסות יום יומית ואתגר שאנו מקבלים", המשיך בטרם סיים בשאלה – "אנו, הנוצרים, האם אנו חכמים?".
סעודת האדון הסתיימה בתפילה לאנטוני הקדוש עם ההמנון של הקוסטודיה של ארץ הקודש, "סופר מורוס טואס, ירושלים", שהושר ע"י מקהלת מאניפיקט, מקהלת הקוסטודיה. לאחר מכן הנוכחים הוזמנו לחלוק בכיבוד קל שהוגש ב-קוריה. נוצרים לטינים, אתיופים, ארמנים ויוונים – כולם איחלו האחד לשני יום חג שמח לרגל החג של אנטוני הקדוש.
בהתאם למסורת, נציגי הכנסייה האורתודוכסית הצטרפו לפרנציסקאנים לארוחת הצהריים.
הקהילה של סאן סלבטורה נועלת את יום החג בשעות אחר הצהריים המאוחרות עם תפילת ערבית ומתן כבוד לשרידיו של אנטוני הקדוש.