יום החג של העלייה השמיימה של מרים החל בערב של ה-14 באוגוסט עם תפילת ערבית בגן של גת שמנים, הממוקם מעל קברה של מרים הבתולה. קריאה ממקורות שונים אודות חייה אפשרו לאנשי הקהילה, עולי רגל ואנשי דת שונים להתפלל באווירה רלוונטית. הליכה בינות הפרחים בגינה, הביאו את הנקהלים להתאסף בבזיליקה של הייסורים עם תהלוכת לפידים, שרים שירי המנון של מרים. לאחר התפילה הסופית הקוסטוד בירך את הנקהלים. הקהילה של המנזר של גת שמנים והאח האחראי שלהם, האח בניטו צוקו, גם הודו לכל מי שבא להתפלל ובעבור נוכחתם.
ביום החג, הבזיליקה היתה מלאה. סעודת האדון נערכה בשפה הערבית, איטלקית ולטינית ע"י הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פיירבטיסטה פיצהבלה. בדרשה שלו, האח הפרנציסקאני חג'זין פיראס, כהן הדת של הקהילה הלטינית של ירושלים, הדגיש את האופי הרשמי של הדוגמא של העלייה השמיימה. הוכרז ע"י האפיפיור פיוס ה-12 ב-1950, וכיום הינה אמת של האמונה הקתולית. מרים הינה דוגמא לכל אחד ללכת לםיו: אפילו שחייה היו יוצאי דופן, אף על פי כן חייה אנושיים וכוללים ציות לרצון האל. "המסר של מרים הוא תקווה, התקווה של חיים לאחר המוות באמצעות ישוע המשיח אשר מזמין אותנו לא להיות חלשים כשמתמודדים עם סבל ומלחמה", הוא דרש. זוהי קריאה לכולם להתפלל לשלום באזור זה ובעולם.
בשעות אחר הצהריים נערכו תפילות ערבית במערה של הבגידה בנוכחות שגריר הוותיקן, מוניסניור לזרוטו. זהו המקום הקרוב ביותר לקברה של מרים היכן שהפרנציסקאנים יכולים לחגוג. לפי הסטאטוס קוו, רק ביום אחד בשנה אפשר לקתולים להתפלל שם. שתייה קרה וכיבוד הוגשו בגן, ואפשר לכולם להצטנן קצת ולהתרענן.
ביום החג, הבזיליקה היתה מלאה. סעודת האדון נערכה בשפה הערבית, איטלקית ולטינית ע"י הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פיירבטיסטה פיצהבלה. בדרשה שלו, האח הפרנציסקאני חג'זין פיראס, כהן הדת של הקהילה הלטינית של ירושלים, הדגיש את האופי הרשמי של הדוגמא של העלייה השמיימה. הוכרז ע"י האפיפיור פיוס ה-12 ב-1950, וכיום הינה אמת של האמונה הקתולית. מרים הינה דוגמא לכל אחד ללכת לםיו: אפילו שחייה היו יוצאי דופן, אף על פי כן חייה אנושיים וכוללים ציות לרצון האל. "המסר של מרים הוא תקווה, התקווה של חיים לאחר המוות באמצעות ישוע המשיח אשר מזמין אותנו לא להיות חלשים כשמתמודדים עם סבל ומלחמה", הוא דרש. זוהי קריאה לכולם להתפלל לשלום באזור זה ובעולם.
בשעות אחר הצהריים נערכו תפילות ערבית במערה של הבגידה בנוכחות שגריר הוותיקן, מוניסניור לזרוטו. זהו המקום הקרוב ביותר לקברה של מרים היכן שהפרנציסקאנים יכולים לחגוג. לפי הסטאטוס קוו, רק ביום אחד בשנה אפשר לקתולים להתפלל שם. שתייה קרה וכיבוד הוגשו בגן, ואפשר לכולם להצטנן קצת ולהתרענן.