יחד עם כתריסר נזירות מירושלים, הפרנציסקאנים של קהילת ירושלים החלו את יום החג של עלייתו של ישוע השמיימה, בהר הזיתים.
היום הוא יום ירושלים, וזהו יום של הפגנות ושל תהלוכות המביאים לסגירת כבישים ולפקקי תנועה באלו שנותרו פתוחים, ומצב זה לא עודד את מי שלא יכול היה להגיע לפסגת הר הזיתים ברגל מלהשתתף.
האחים הפרנציסקאנים הגיעו באוטובוס לפני שהגישה לעיר העתיקה נחסמה. הם קיבלו את סגן הקוסטוד, האח ארטמיו ויטורס, בכניסתו הטקסית לאתר העלייה השמיימה, שגם כיום – ומאז התקופה הצלבנית - הינו רכוש של הווקף (רשות דתית מוסלמית).
לאחר תפילה ערבית, קצת לאחר ה"קומפליין", רוב האחים הפרנציסקאנים חזרו למנזר של סאן סלבטורה שבשער החדש. ברם, בנוסף לאירועים של יום ירושלים, היו התנגשויות ועימותים בשער החדש, לא רחוק מהיכן שהאוטובוס היה אמור להוריד את האחים הפרנציסקאנים ואי לכך הכניסה לעיר העתיקה נחסמה. חוסר הבנה לציות להוראות שלהם ואי הכרה בהרגלים הדתיים הביאו לכך שהמשטרה לא נאותה במהירות לתת אישור לאחים הפרנציסקאנים להיכנס. אולם הכל נשכח כשאותם אחים הגיעו שוב לאתר של העלייה השמיימה – הפעם בלילה – לטקס של קריאת המקראות שהתרחש ב-11 בלילה.
לאחר שהסתיימה קריאת המקראות, האחים ומספר עולי רגל ונזירות מירושלים שסייעו בו, החלה סעודת האדון.
בהתאם למסורת, בלילה שבין יום רביעי ובין יום חמישי של העלייה השמימה מתאפשר לקתולים לחגוג את ההוחדה [אוכרוסטיה] בקפלה זו שסגורה לתפילה בכל שאר ימות השנה. הזכות הושגה ע"י הפרנציסקאנים מאת הרשויות העותומאניות, כפי שהזכיר זאת בדרשה שלו האח ארטמיו (ראה קובץ של הדרשה למטה).
מחוצות ועד 7 וחצי, היו סעודת האדון כל חצי שעה, קבוצה אחר קבוצה של מאמינים תפסו את מקומם באחד משני המזבחים הניידים שליד האדיקול. גרמנים, הודים ואיטלקים החלו בתפילה זו כשומרי העיר. אליהם הצטרפו זמן קצר לאחר מכן נוצרים מנצרת, שתמיד מלווים בנאמנות בכהן הדת הקהילתי שלהם האח הפרנציסקאני ג'ק כארם.
סעודת האדון הקטנה" האחרונה שנערכה היתה ע"י שגריר הוותיקן. לאחריה המאמינים יכלול להיכנס ולהתפלל בקפלה מסביב למקום שלפי המסורת הינו מסמן את מקום עלייתו של ישוע השמיימה, בשעה שבחוץ כהן הדת של קהילת ירושלים, האח פיראס חג'אזין, ערך את סעודת האדון למאמינים מהקהילה לפני שהחלה סעודת האדון הטקסית של היום.
כמאה איש סייעו בנוסף לאחים הפרנציסקאנים, סגן הקוסטוד ערך אץ סעודת האדון הטקסית בשעה תשע וחצי בדרשה שלו, האח ארטמיו הדגיש את ההבטחה לחיי נצח, התוודה ב"אני מאמין", שביום החג של העלייה השמיימה נפתח לנו. זאת משום שישוע עלה השמיימה "אנחנו גם כן נראה את גן העדן: באם נלך בצעדיו של ישוע אשר היננו "הדרך, האמת והחיים". הוא הבטיח לשליחים "אחזור ואקח אתכם עימי, ותהיו היכן שאני גם כן" (יוחנן, י"ד:3). האח ארטמיו עודד את הנקהלים לשוב לירושלים ולהיות עדים של ישוע המשיח.
עם סיומה של סעודת האדון, המאמינים הלכו פעם אחרונה לכבד את אתר של העלייה השמיימה. לאחר מכן, ללא בהייה בשמיים, כל אחד מהם חזר לירושלים לחכות ליום החג הקרוב: חג השבועות (פנטקוסט), שיסיים את תקופת חג הפסחא.
היום הוא יום ירושלים, וזהו יום של הפגנות ושל תהלוכות המביאים לסגירת כבישים ולפקקי תנועה באלו שנותרו פתוחים, ומצב זה לא עודד את מי שלא יכול היה להגיע לפסגת הר הזיתים ברגל מלהשתתף.
האחים הפרנציסקאנים הגיעו באוטובוס לפני שהגישה לעיר העתיקה נחסמה. הם קיבלו את סגן הקוסטוד, האח ארטמיו ויטורס, בכניסתו הטקסית לאתר העלייה השמיימה, שגם כיום – ומאז התקופה הצלבנית - הינו רכוש של הווקף (רשות דתית מוסלמית).
לאחר תפילה ערבית, קצת לאחר ה"קומפליין", רוב האחים הפרנציסקאנים חזרו למנזר של סאן סלבטורה שבשער החדש. ברם, בנוסף לאירועים של יום ירושלים, היו התנגשויות ועימותים בשער החדש, לא רחוק מהיכן שהאוטובוס היה אמור להוריד את האחים הפרנציסקאנים ואי לכך הכניסה לעיר העתיקה נחסמה. חוסר הבנה לציות להוראות שלהם ואי הכרה בהרגלים הדתיים הביאו לכך שהמשטרה לא נאותה במהירות לתת אישור לאחים הפרנציסקאנים להיכנס. אולם הכל נשכח כשאותם אחים הגיעו שוב לאתר של העלייה השמיימה – הפעם בלילה – לטקס של קריאת המקראות שהתרחש ב-11 בלילה.
לאחר שהסתיימה קריאת המקראות, האחים ומספר עולי רגל ונזירות מירושלים שסייעו בו, החלה סעודת האדון.
בהתאם למסורת, בלילה שבין יום רביעי ובין יום חמישי של העלייה השמימה מתאפשר לקתולים לחגוג את ההוחדה [אוכרוסטיה] בקפלה זו שסגורה לתפילה בכל שאר ימות השנה. הזכות הושגה ע"י הפרנציסקאנים מאת הרשויות העותומאניות, כפי שהזכיר זאת בדרשה שלו האח ארטמיו (ראה קובץ של הדרשה למטה).
מחוצות ועד 7 וחצי, היו סעודת האדון כל חצי שעה, קבוצה אחר קבוצה של מאמינים תפסו את מקומם באחד משני המזבחים הניידים שליד האדיקול. גרמנים, הודים ואיטלקים החלו בתפילה זו כשומרי העיר. אליהם הצטרפו זמן קצר לאחר מכן נוצרים מנצרת, שתמיד מלווים בנאמנות בכהן הדת הקהילתי שלהם האח הפרנציסקאני ג'ק כארם.
סעודת האדון הקטנה" האחרונה שנערכה היתה ע"י שגריר הוותיקן. לאחריה המאמינים יכלול להיכנס ולהתפלל בקפלה מסביב למקום שלפי המסורת הינו מסמן את מקום עלייתו של ישוע השמיימה, בשעה שבחוץ כהן הדת של קהילת ירושלים, האח פיראס חג'אזין, ערך את סעודת האדון למאמינים מהקהילה לפני שהחלה סעודת האדון הטקסית של היום.
כמאה איש סייעו בנוסף לאחים הפרנציסקאנים, סגן הקוסטוד ערך אץ סעודת האדון הטקסית בשעה תשע וחצי בדרשה שלו, האח ארטמיו הדגיש את ההבטחה לחיי נצח, התוודה ב"אני מאמין", שביום החג של העלייה השמיימה נפתח לנו. זאת משום שישוע עלה השמיימה "אנחנו גם כן נראה את גן העדן: באם נלך בצעדיו של ישוע אשר היננו "הדרך, האמת והחיים". הוא הבטיח לשליחים "אחזור ואקח אתכם עימי, ותהיו היכן שאני גם כן" (יוחנן, י"ד:3). האח ארטמיו עודד את הנקהלים לשוב לירושלים ולהיות עדים של ישוע המשיח.
עם סיומה של סעודת האדון, המאמינים הלכו פעם אחרונה לכבד את אתר של העלייה השמיימה. לאחר מכן, ללא בהייה בשמיים, כל אחד מהם חזר לירושלים לחכות ליום החג הקרוב: חג השבועות (פנטקוסט), שיסיים את תקופת חג הפסחא.