נצרת ,השומרת של המתנה, ה-25 במרץ 2011
ההגות וההרהור אודות הרז של ההתגלמות של דבר האל החל בשבוע שעבר עם יום החג של יוסף הקדוש ונחוג היום החג של הבשורה. היום נצרת הינה עיר עם אוכלוסייה של מעל 60,000 איש ובה קהילה נוצרית גדולה. בזמן ההתגלמות, נצרת היתה כפר וייתכן שלא היו בו יותר ממאה אנשים; ניתן לחשוב על מילותיו של נתנאל שהתייחס לשוע": "האם דבר מה טוב יכול להגיע מנצרת?" ואולם כפר קטן זה עם אנשים פשוטים שחיו שם, כולל יוסף ומרים, נבחרו ע"י האל להיות השומרים של המתנה.
זהו המקום שבו דבר האלוהים היה לבשר וגדל, חי בסתר ובפשטות. מקום קדוש זה, אשר הינו השומר של המתנה הגדולה ביותר של האל, זכה לטיפול של האחים הפרנציסקאנים אשר מאז המאות הראשונות להגיעם לארץ הקודש, הגיעו אליו אף בעיתות של סכנה רבה על מנת להתפלל ולהעריץ את ישוע המשיח במקום ש"אהבה הפכה לבשר ודם". החג הגדול של הבשורה החל אתמול בכניסה חגיגית של הפטריארך הלטיני בדימוס מישל סבח, אשר הינו יליד נצרת. אתמול בלילה, בשעה 08:30 בערב, ליל השימורים והערצת ההוחדה במערה של הבשורה נחוגה בנוכחות של כאלף מאמינים. היה זה רגע כנה במיוחד של תפילה, כולל השתתפותם של עולי רגל.
הבוקר, בשעה 10:00 , נערכה סעודת האדון החגיגית ע"י הפטריארך הלטיני של ירושלים בדימוס, מישל סבח, יחד עם הבישוף בדימוס כמאל בטיש ומונסיניור ג'יצינטו בולוס מרקוזו. הרבה אחים פרנציסקאנים הגיעו לרגל האירוע ממקומות רבים של הקוסטודיה והרבה אנשי דת המשתייכים למסדרים שונים שנוכחים בארץ הקוד נכחו אף הם.
תנועת הצופים של נצרת היתה בראש התהלוכה, שהחלה מכנסיית יוסף הקדוש ונסתיימה בבזיליקה. הם גם ביצעו שירות אדיר בוויסות של זרם האנשים הרב. כל הקומה העליונה של הבזיליקה היתה עמוסה באלפי אנשים, מאמינים מקומיים ועולי רגל. כמו בשבוע שעבר, ביום החג של יוסף הקודש, היתה נוכחות רבה של צעירים וילדים שהביאו אור רב יותר ליום חג יפה זה.
ביום שני, ה-21 למרץ, נחוג יום האם שנחוג אף הוא בארץ הקודש והינו בעל ערך במיוחד כאן, ביום הראשון של האביב. נוכחות של אמהות רבות וילדים מסייעים לנו לזכור כי, אחרי הכל, היום אנו גם חוגגים את האמהות וכל ילד הינו מתן אל.
בדרשתו, הפטריארך הלטיני של ירושלים בדימוס, מישל סבח, פירש את הבשורה, והזכיר כיצד דברים שהינם בלתי אפשריים לאדם הינם אפשריים לאל וכיצד עלינו, כנוצרים, שזומנו ע"י האל ללכת בעקבות המודל של מרים ולהלל, באמצעות מערכת יחסים של אהבה ושלום כפי שאהבת האל הראתה לנו זאת. מישל סבח הזכיר כיצד ביקורה של מרים אצל אלישבע, אשר בו דבר האל עוצב, היה מעל לכל עדות של אמונה שבשיר השירים של "מאניפיקאט". לקראת תום האירוע של ההוחדה [אוכריסטיה בלעז] כהני הדת ערכו תהלוכה קטנה מסביב לאבוס הצופה לביתה של הבתולה מרים, עצרו שלוש פעמים וקראו בשני חלקים את דברי הסיום של יוחנן השליח ואת הבשורה לפי מתי, בהתייחס לעבודתה של רוח הקודש. בכל שלב, ספר הבשורה הונח בידיו של הפטריארך והוא בירך את המאמינים באמצעותו. תנועת הצופים יצאה החוצה מהבזיליקה וצעדה לקול תופים וחמת חלילים והפגינו את מיומנות במופע אקרובאטי של זריקת השרביט לאוויר. חגיגה יפיפייה בעבור קהילה שלא מפסיקה להדהים אותנו בשמחתה ובוויטאליות [חיות] של צעיריה. למחרת בערב ייערך מסע תהלוכה של לפידים של מרים לכבוד הרז של הבשורה של האדון.
טקסט וצילומים מאת מרקו גבסו
ההגות וההרהור אודות הרז של ההתגלמות של דבר האל החל בשבוע שעבר עם יום החג של יוסף הקדוש ונחוג היום החג של הבשורה. היום נצרת הינה עיר עם אוכלוסייה של מעל 60,000 איש ובה קהילה נוצרית גדולה. בזמן ההתגלמות, נצרת היתה כפר וייתכן שלא היו בו יותר ממאה אנשים; ניתן לחשוב על מילותיו של נתנאל שהתייחס לשוע": "האם דבר מה טוב יכול להגיע מנצרת?" ואולם כפר קטן זה עם אנשים פשוטים שחיו שם, כולל יוסף ומרים, נבחרו ע"י האל להיות השומרים של המתנה.
זהו המקום שבו דבר האלוהים היה לבשר וגדל, חי בסתר ובפשטות. מקום קדוש זה, אשר הינו השומר של המתנה הגדולה ביותר של האל, זכה לטיפול של האחים הפרנציסקאנים אשר מאז המאות הראשונות להגיעם לארץ הקודש, הגיעו אליו אף בעיתות של סכנה רבה על מנת להתפלל ולהעריץ את ישוע המשיח במקום ש"אהבה הפכה לבשר ודם". החג הגדול של הבשורה החל אתמול בכניסה חגיגית של הפטריארך הלטיני בדימוס מישל סבח, אשר הינו יליד נצרת. אתמול בלילה, בשעה 08:30 בערב, ליל השימורים והערצת ההוחדה במערה של הבשורה נחוגה בנוכחות של כאלף מאמינים. היה זה רגע כנה במיוחד של תפילה, כולל השתתפותם של עולי רגל.
הבוקר, בשעה 10:00 , נערכה סעודת האדון החגיגית ע"י הפטריארך הלטיני של ירושלים בדימוס, מישל סבח, יחד עם הבישוף בדימוס כמאל בטיש ומונסיניור ג'יצינטו בולוס מרקוזו. הרבה אחים פרנציסקאנים הגיעו לרגל האירוע ממקומות רבים של הקוסטודיה והרבה אנשי דת המשתייכים למסדרים שונים שנוכחים בארץ הקוד נכחו אף הם.
תנועת הצופים של נצרת היתה בראש התהלוכה, שהחלה מכנסיית יוסף הקדוש ונסתיימה בבזיליקה. הם גם ביצעו שירות אדיר בוויסות של זרם האנשים הרב. כל הקומה העליונה של הבזיליקה היתה עמוסה באלפי אנשים, מאמינים מקומיים ועולי רגל. כמו בשבוע שעבר, ביום החג של יוסף הקודש, היתה נוכחות רבה של צעירים וילדים שהביאו אור רב יותר ליום חג יפה זה.
ביום שני, ה-21 למרץ, נחוג יום האם שנחוג אף הוא בארץ הקודש והינו בעל ערך במיוחד כאן, ביום הראשון של האביב. נוכחות של אמהות רבות וילדים מסייעים לנו לזכור כי, אחרי הכל, היום אנו גם חוגגים את האמהות וכל ילד הינו מתן אל.
בדרשתו, הפטריארך הלטיני של ירושלים בדימוס, מישל סבח, פירש את הבשורה, והזכיר כיצד דברים שהינם בלתי אפשריים לאדם הינם אפשריים לאל וכיצד עלינו, כנוצרים, שזומנו ע"י האל ללכת בעקבות המודל של מרים ולהלל, באמצעות מערכת יחסים של אהבה ושלום כפי שאהבת האל הראתה לנו זאת. מישל סבח הזכיר כיצד ביקורה של מרים אצל אלישבע, אשר בו דבר האל עוצב, היה מעל לכל עדות של אמונה שבשיר השירים של "מאניפיקאט". לקראת תום האירוע של ההוחדה [אוכריסטיה בלעז] כהני הדת ערכו תהלוכה קטנה מסביב לאבוס הצופה לביתה של הבתולה מרים, עצרו שלוש פעמים וקראו בשני חלקים את דברי הסיום של יוחנן השליח ואת הבשורה לפי מתי, בהתייחס לעבודתה של רוח הקודש. בכל שלב, ספר הבשורה הונח בידיו של הפטריארך והוא בירך את המאמינים באמצעותו. תנועת הצופים יצאה החוצה מהבזיליקה וצעדה לקול תופים וחמת חלילים והפגינו את מיומנות במופע אקרובאטי של זריקת השרביט לאוויר. חגיגה יפיפייה בעבור קהילה שלא מפסיקה להדהים אותנו בשמחתה ובוויטאליות [חיות] של צעיריה. למחרת בערב ייערך מסע תהלוכה של לפידים של מרים לכבוד הרז של הבשורה של האדון.
טקסט וצילומים מאת מרקו גבסו