יום רביעי, ה-25 במאי, הינו יום החג הטקסי של קורפוס כריסטי [גוף המשיח בעברית], ובו הבט של טקסיות של גופו ודמו של ישוע המשיח. בליווי של האחים הפרנציסקאנים ואנשי דת מקהילות שונות, הפטריארך הלטיני של ירושלים, פואד טוואל, ערך את כניסתו הטקסית לכנסיית הקבר, בייחוד לרגל אירוע זה.
טקסיות זו בזרם הלטיני חוגגת את הנוכחות האמיתית של ישע המשיח בסקרמנט של ההוחדה [אוכריסטיה בלעז]. בכל שנה, יום שזה מתרחש שבועיים לאחר חג השבועות ושישים ימים לאחר חג הפסחא.
דלתות הבזיליקה נפתחו לרווחה על מנת לקבל את פניה של התהלוכה. ראשית שרו שירים במסגרת תפילת הערבית ולאחר מכן היתה תהלוכה יומית שהסתיימה בשלושה הקפות של המקום הקדוש [מסביב לקבר הריק של ישוע המשיח].
בלילה, כשהעיר העתיקה ישנה, האחים הפרנציסקאנים הלכו לבזיליקה של התחייה שוב לטקס שנוהל על ידי סגן הקוסטוד, האח דוברומיר ג'סטל.
למחרת, ביום חמישי, ה-26 במאי, האחים הפרנציסקאני והמאמינים התקבצו לסעודת האדון שנערכה על ידי הפטריארך פואד טוול. הפרנציסקאנים, הסמינריסטים של הפטריארכיה הלטינית וכהני הדת המסייעים, כשהחל עם הלל לפני הקבר. עולי רגל מכל המדינות והלאומים התפללו מסביב למקום הקדוש [הקבר הריק]. קבוצות מבקרים הלכו הלוך ושוב על מנת להדליק אש וחלקם התבוננו בסקרנות על הפיגומים שבסמוך, שיהיו בשימוש על מנת לשחזר את המקום הקדוש בעוד מספר ימים
לפני סעודת האדון, מונסיניור ג'וזפה לזרטו, שגרירי הוותיקן, קרא את המכתב מאת האפיפיור ואש הופנה לפטריארך של ירושלים לרגל של יובל השנים שלו. המכתב כלל את הקרקע של הפטריארך וסיים במילים הבאות: "אנו שולחים לך – כאילו היית כאן לצידנו – את כל אהבתנו כאחים ואנו מפצירים לך בהקשר לתמורה הרוחנית העשירה, עם כל ברכתנו, ראשית לך באופן אישי ולאחר מכן לכל המאמינים מסביבך, ואשר בעבורם אנו מקווים שהברכה תתפשט, כשאנו מבקשים לזכור אותנו בתפילותיך."
בדרשה שלו, הפטריארך הדגיש את הערך הבסיסי של ההוחדה [אוכריסטיה] במערכת היחסים שלנו עם האחרים: "יום החג של הקורפוס כריסטי, מזמין אותנו להרהר אודות האחריות שלנו בהבנייה של דאגה, צדק וחברה של אחווה...במיוחד בזמנים אלו... [...] קורפוס כריסטי חייב להפוך אותנו לגוף אחד, כנסייה אחת המתחזקת באמונה באל ובסולידאריות בינינו ובין עצמנו."
"עמכם, חברים יקרים, הייתי רוצה להודות לאל עבור המתן של הכהונה, שקיבלתי אותה לפני 50 שנה", אמר. "כעת אני מגיע לקראת סיום תפקידי, ואני יכול לומר בצניעות שהיעדים שהופקדו לידי מולאו ואני שם את עתידי בידי האל, אני מודה על כל השנים הללו במסגרת שירות ישיר של האפיפיור ושל כנסיית האם של ירושלים.
רבים חיכו לתהלוכה האחרונה. הפטריארך נשא את גופו החי של ישוע באוכריסט מסביב למקום שבו ישוע נקבר וקם לתחייה. יום החג השתיים בקפלה של התחייה עם ברכה של הסקרמנט המבורך.
טקסיות זו בזרם הלטיני חוגגת את הנוכחות האמיתית של ישע המשיח בסקרמנט של ההוחדה [אוכריסטיה בלעז]. בכל שנה, יום שזה מתרחש שבועיים לאחר חג השבועות ושישים ימים לאחר חג הפסחא.
דלתות הבזיליקה נפתחו לרווחה על מנת לקבל את פניה של התהלוכה. ראשית שרו שירים במסגרת תפילת הערבית ולאחר מכן היתה תהלוכה יומית שהסתיימה בשלושה הקפות של המקום הקדוש [מסביב לקבר הריק של ישוע המשיח].
בלילה, כשהעיר העתיקה ישנה, האחים הפרנציסקאנים הלכו לבזיליקה של התחייה שוב לטקס שנוהל על ידי סגן הקוסטוד, האח דוברומיר ג'סטל.
למחרת, ביום חמישי, ה-26 במאי, האחים הפרנציסקאני והמאמינים התקבצו לסעודת האדון שנערכה על ידי הפטריארך פואד טוול. הפרנציסקאנים, הסמינריסטים של הפטריארכיה הלטינית וכהני הדת המסייעים, כשהחל עם הלל לפני הקבר. עולי רגל מכל המדינות והלאומים התפללו מסביב למקום הקדוש [הקבר הריק]. קבוצות מבקרים הלכו הלוך ושוב על מנת להדליק אש וחלקם התבוננו בסקרנות על הפיגומים שבסמוך, שיהיו בשימוש על מנת לשחזר את המקום הקדוש בעוד מספר ימים
לפני סעודת האדון, מונסיניור ג'וזפה לזרטו, שגרירי הוותיקן, קרא את המכתב מאת האפיפיור ואש הופנה לפטריארך של ירושלים לרגל של יובל השנים שלו. המכתב כלל את הקרקע של הפטריארך וסיים במילים הבאות: "אנו שולחים לך – כאילו היית כאן לצידנו – את כל אהבתנו כאחים ואנו מפצירים לך בהקשר לתמורה הרוחנית העשירה, עם כל ברכתנו, ראשית לך באופן אישי ולאחר מכן לכל המאמינים מסביבך, ואשר בעבורם אנו מקווים שהברכה תתפשט, כשאנו מבקשים לזכור אותנו בתפילותיך."
בדרשה שלו, הפטריארך הדגיש את הערך הבסיסי של ההוחדה [אוכריסטיה] במערכת היחסים שלנו עם האחרים: "יום החג של הקורפוס כריסטי, מזמין אותנו להרהר אודות האחריות שלנו בהבנייה של דאגה, צדק וחברה של אחווה...במיוחד בזמנים אלו... [...] קורפוס כריסטי חייב להפוך אותנו לגוף אחד, כנסייה אחת המתחזקת באמונה באל ובסולידאריות בינינו ובין עצמנו."
"עמכם, חברים יקרים, הייתי רוצה להודות לאל עבור המתן של הכהונה, שקיבלתי אותה לפני 50 שנה", אמר. "כעת אני מגיע לקראת סיום תפקידי, ואני יכול לומר בצניעות שהיעדים שהופקדו לידי מולאו ואני שם את עתידי בידי האל, אני מודה על כל השנים הללו במסגרת שירות ישיר של האפיפיור ושל כנסיית האם של ירושלים.
רבים חיכו לתהלוכה האחרונה. הפטריארך נשא את גופו החי של ישוע באוכריסט מסביב למקום שבו ישוע נקבר וקם לתחייה. יום החג השתיים בקפלה של התחייה עם ברכה של הסקרמנט המבורך.