"שבח והודיה לשילוש הקדוש ביותר, אני, האח דיויד התרגשתי רבות ע"י ההשראה האלוהית והלכתי בעקבותיו לאור ספר הבשורה של האדון ישוע המשיח, ובנוכחות של אחיי ובידיך, פיירבטיסטה, אני מוסר בחום ובאופן מלא את עצמי לאב, האל, הקדוש והכל יכול. אני מתחייב – בלב שלם – לחיות את שארית חיי בציות, ללא כל רכוש משלי ובסגפנות. אני גם אלך לפי אורח החיים ושל החוק [רגולה, בלעז] של המסדר הפרנציסקאני."
עם הנדרים הסופיים, שנערכו ביום שבת ה-4 באוקטובר 2014, האח הפרנציסקאני דיויד גרנייה – צעיר פרנציסקאני מהעיר קוויבק הקדיש את שארית חייו לאל. נדרים סופיים הינם הצעד האחרון בכנסיה למסדר הפרנציסקאני. לאחר דברים מאת הקוסטוד, האח הצעיר ענה ואמר "הנני כאן".
חילופי דברים אלו הינם חלק מדיאלוג שבין האב הקוסטוד ובין האח החדש שהצטרף, שבמהלכו האחרון לוקח על עצמו באופן מלא ומקבל את הרוחניות הפרנציסקאנית, צניעות, ציות, עוני, תפילה ושירות של אחווה. לאחר רשימה ארוכה בסגנון שירה גרגוריאני הכוללת רשימה ארוכה מאד של קדושים רבים, רבים מהם מהמסדר הפרנציסקאני, שחיו משך המאות, וקדושים אלו כונו "ההצלה" של דיויד.
היה זה בעבור האח דיויד סיום ארוך ומפותל של חיים, שאותם מגדיר "מורכבים".
לאחר מספר שנים של לימודי מוסיקה ותיאטרון, דיויד שירת במקום הקדוש של יוסף הקדוש שבמונטריאול. "עבדתי שם משך חמש שנים", הוא אומר, "עשיתי קצת מכל דבר, מדריך לעולי רגל, מעין שחקן ליום של דרך הצלב, אנימטור לצעירים ולאנשים בעלי מוגבלויות. לאחר זמן מה הבנתי שמצאתי את עצמי בפעילויות אלו. כל כך הרבה דברים קטנים הראו לי שהאל כלל אותי בתוכניותיו, אפילו בטרם חשבתי כך."
במשך שנות שירותו בעיר קוויבק, דיויד חש בקריאה לשירות הכנסייה של האל והלך בעקבות הרוחניות הפרנציסקאנית, הצטרף למסדר וכמועמד חדש ביקש להגיע לארץ הקודש בשעה שהתפלל "לגלות את ההיסטוריה שלהם אני מאמין ומשוכנע ששיקול הדעת שלי היה נכון."
ביום החג של פרנסיס הקדוש, האח דיויד גרנייה העניק את חייו לישוע המשיח. "באותו מקום שהוא [ישוע] נתן את חייו בעדי", אומר דיויד ברגש רב. פרנסיס הקדוש וסעודת האדון בגולגולתא היוו שני סמלים רבי עוצמה. "שמתי עצמי תחת הגנתו של ממייסד הקדוש שלנו, בגולגולתא שבה פרנסיס עצמו התעקש על חשיבותה על מנת ללכת בדרכו של ישוע המשיח, עני וצלוב. זוהי נקוה בסיסית של הרוחניות שלנו."
הקוסטדודיה והנקהלים שנכחו ביום זה, התפללו בעבור היהודים והמוסלמים בארץ זו, אפילו ביום החג שלהם. היום הראשון היה של סליחה ומחילה גדולה, יום כיפור, והשני חג של עיד אל עדחא. בהמשך לתפיסת עולמו של פרנסיס העני מאסיזי שביקש את חסד השלום עבור ארץ הקודש ובכל האזור, אשר קרוב לליבו וגם לליבו של האח דיוויד.
השמחה לא נפסקה שם בעבור האח דיוויד. בנוסף למילוי חובותיו הראשונות במכון למוסיקה הפרנציסקאני של הקוסטודיה, הוא ימשיך להכין עצמו להסמכה כשמש, אשר מתוכננת לדצמבר הבא.
ב-29 ביוני 2015 תהיה זו נקודה חשובה בחייו משוום שיכנס לתפקידו ככהן דת - "זוהי שנה טובה", הוא מבטיח ואומר "אני מודע שתביא שינויים גדולים. שנה שתכלול המון הכנות, רוחניות ופסיכולוגיות, אולם גם פרקטיות וטכניות. ולא רק זה, אלא שמיזם זה הינו בשותפות עם האל , והוא התשובה לקריאתו."
הנדרים הסופיים הגיעו לסופם כשהאחים הפרנציסקאנים כולם אמרו "אנו מפקידים עצמו בידי האל ואומרים – ללא חשש או פחד למחר, משום שבכל יום יש מספיק בעיות משלו".
מאחלים מסע שמח לאח דיויד!
נ.ק.
עם הנדרים הסופיים, שנערכו ביום שבת ה-4 באוקטובר 2014, האח הפרנציסקאני דיויד גרנייה – צעיר פרנציסקאני מהעיר קוויבק הקדיש את שארית חייו לאל. נדרים סופיים הינם הצעד האחרון בכנסיה למסדר הפרנציסקאני. לאחר דברים מאת הקוסטוד, האח הצעיר ענה ואמר "הנני כאן".
חילופי דברים אלו הינם חלק מדיאלוג שבין האב הקוסטוד ובין האח החדש שהצטרף, שבמהלכו האחרון לוקח על עצמו באופן מלא ומקבל את הרוחניות הפרנציסקאנית, צניעות, ציות, עוני, תפילה ושירות של אחווה. לאחר רשימה ארוכה בסגנון שירה גרגוריאני הכוללת רשימה ארוכה מאד של קדושים רבים, רבים מהם מהמסדר הפרנציסקאני, שחיו משך המאות, וקדושים אלו כונו "ההצלה" של דיויד.
היה זה בעבור האח דיויד סיום ארוך ומפותל של חיים, שאותם מגדיר "מורכבים".
לאחר מספר שנים של לימודי מוסיקה ותיאטרון, דיויד שירת במקום הקדוש של יוסף הקדוש שבמונטריאול. "עבדתי שם משך חמש שנים", הוא אומר, "עשיתי קצת מכל דבר, מדריך לעולי רגל, מעין שחקן ליום של דרך הצלב, אנימטור לצעירים ולאנשים בעלי מוגבלויות. לאחר זמן מה הבנתי שמצאתי את עצמי בפעילויות אלו. כל כך הרבה דברים קטנים הראו לי שהאל כלל אותי בתוכניותיו, אפילו בטרם חשבתי כך."
במשך שנות שירותו בעיר קוויבק, דיויד חש בקריאה לשירות הכנסייה של האל והלך בעקבות הרוחניות הפרנציסקאנית, הצטרף למסדר וכמועמד חדש ביקש להגיע לארץ הקודש בשעה שהתפלל "לגלות את ההיסטוריה שלהם אני מאמין ומשוכנע ששיקול הדעת שלי היה נכון."
ביום החג של פרנסיס הקדוש, האח דיויד גרנייה העניק את חייו לישוע המשיח. "באותו מקום שהוא [ישוע] נתן את חייו בעדי", אומר דיויד ברגש רב. פרנסיס הקדוש וסעודת האדון בגולגולתא היוו שני סמלים רבי עוצמה. "שמתי עצמי תחת הגנתו של ממייסד הקדוש שלנו, בגולגולתא שבה פרנסיס עצמו התעקש על חשיבותה על מנת ללכת בדרכו של ישוע המשיח, עני וצלוב. זוהי נקוה בסיסית של הרוחניות שלנו."
הקוסטדודיה והנקהלים שנכחו ביום זה, התפללו בעבור היהודים והמוסלמים בארץ זו, אפילו ביום החג שלהם. היום הראשון היה של סליחה ומחילה גדולה, יום כיפור, והשני חג של עיד אל עדחא. בהמשך לתפיסת עולמו של פרנסיס העני מאסיזי שביקש את חסד השלום עבור ארץ הקודש ובכל האזור, אשר קרוב לליבו וגם לליבו של האח דיוויד.
השמחה לא נפסקה שם בעבור האח דיוויד. בנוסף למילוי חובותיו הראשונות במכון למוסיקה הפרנציסקאני של הקוסטודיה, הוא ימשיך להכין עצמו להסמכה כשמש, אשר מתוכננת לדצמבר הבא.
ב-29 ביוני 2015 תהיה זו נקודה חשובה בחייו משוום שיכנס לתפקידו ככהן דת - "זוהי שנה טובה", הוא מבטיח ואומר "אני מודע שתביא שינויים גדולים. שנה שתכלול המון הכנות, רוחניות ופסיכולוגיות, אולם גם פרקטיות וטכניות. ולא רק זה, אלא שמיזם זה הינו בשותפות עם האל , והוא התשובה לקריאתו."
הנדרים הסופיים הגיעו לסופם כשהאחים הפרנציסקאנים כולם אמרו "אנו מפקידים עצמו בידי האל ואומרים – ללא חשש או פחד למחר, משום שבכל יום יש מספיק בעיות משלו".
מאחלים מסע שמח לאח דיויד!
נ.ק.