"...ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל" (ספר הבשורה לפי לוקס, א:80). ביום שלישי, ה-23 ביוני, נערכו תפילות ערבית לרגל יום החג של יוחנן המטביל, לפי המסורת, במקום הקדוש של יוחנן הקדוש של המדבר, מחוץ לעין כרם. מנזר זה ממוקם על צלע גבעה, מוקף בצמחיה, ובתוכו ניתן למצוא מעיין. מנזר זה מציע אווירה שלווה ומרגיעה. עם ריחות של יסמין וחופש, עם השקיעה, הפרנציסקאנים נפגשו שם, כפי שעושים בכל שנה. מכיוון שתקופת הבחינות הגיעה אל סופה, כולם שמחו וחשו הקלה והיו עם חיוך על פניהם בציפייה לחופשת הקיץ.
תפילת הערבית הראשונה נערכה קפלה ונערכה ע"י סגן הקוסטוד, האח דוברומיר ג'זטל. לאחר מכן נערכה תהלוכה בחוץ מסביב למעיין ולבריכה, מלווים בצלילי שירים של הלל ושבח לאל. כולם התאספו במערה של יוחנן המטביל הקודש. במקום זה, הוא התבודד מהעולם, והקדוש יכול היה לפתח מודעת למטרות שהאל הפקיד בידו. בעבור עשרת הפרנציסקאנים שהתכוננו להסמכתם הקרבה ב-29 ביוני, זהו זמן של התבודדות ומהווה תקופה רבת משמעות עבורם
בעבור האח גוילין, פרנציסקאני מקוויבק שנמצא בארץ הקודש רק מספר חודשים, ליום חג זה היתה חשיבות רבה ומיוחדת, "ה-24 בביולי בקוויבק הינו יום חג לאומי, ויוחנן המטביל הקדוש הינו הפטרון שלו. אולם בנוסף, השנה זו גם חוגגים יום השנה ה-400 של סעודת האדון שנחוגה באזור זה ע"י ראשוני הפרנציסקאנים שהגיעו לשם. חוויה של יום זה באופן טקסי, יחד עם כל אחי הפרנציסקאנים, באמת ובתמים מעשיר בהשוואה ליתר השנים. כל אחד מאיתנו יכול למצוא סיבות לחגוג זאת בתוכנו." האירוע הסתיים עם ארוחת צהריים עליזה במרפסת של המנזר הפונה אל העמק.
למחרת, ה-24 ביוני, במנזר הפרנציסקאני של יוחנן המטביל הקדוש ב"מונטנה" שבעין כרם, נערך יום החג של הולדתו של יוחנן המטביל. לאחר סעודת האדון של קהילת ירושלים בשעות הבוקר, נערכה סעודת אדון טקסית, נכחו בה אנשי קהילה מעין כרם ומירושלים והן עולי רגל וקרובים של הפרנציסקאנים בכנסייה עמוסה עד לעייפה. סגן הקונסול הכללי של ספרד נכח גם כן, משום שקשרי מסורת קיימים עם מקום קדוש זה ובין ספרד. בדרשה שלו הקוסטוד, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, הדגיש כי יוחנן המטביל יכול היה להישאר ענו וצנוע, לקחת את המקום השני על מנת לאפשר לאל לפעול: גישה לדוגמא שצריכה להוות השראה לכולנו. התהלוכה למערה של יוחנן המטביל, ששם נולד הקדוש הביאה לסיומה את האירוע החגיגי.
מסורת של ארוחת צהריים לאחר סיומה של סעודת האדון היתה הפעם בחדר האוכל החדש של המקום הקדוש. המקום ששופץ זכה לקבל ברכה מהקוסטוד, והכוונה הינה לקבל שם את פניהם של קבוצות עולי רגל למפגשים או לשמש כחדר אוכל. הוא הודה לגזבר של הקוסטודיה, שמימן מיזם זה, כמו גם את האח סברינו לובצי, האח הממונה על המנזר ומנהיג המיזם, בנוסף למחלקה הטכנית של הקוסטודיה. אטרוה סורנצו, ראש המחלקה, אמר: "העבודה נמשכה שנה ועשרים עובדים היו מעורבים במיזם זה. הם בעיקר גרים בגדה המערבית, ורובם נוצרים, שיכלו לפרנס את משפחותיהם באופן זה."
בינתיים, עולי הרגל וכל האורחים יכלו ליהנות מארוחה איכותית וטעימה כמיטב המסורת הפרנציסקאנית של אירוח והכנסת אורחים.