השעה עדיין אינה תשע בבוקר כשהעיר מתחילה להתעורר לחיים לצלילי תרועות חצוצרות הצופים. בהתאם למסורת, הם מובילים שיירת מכוניות הקודמת למכונית בה יושב הפטריארך, הבישוף מישל סבה, לצורך כניסתו שתוכננה לאחת הצהריים. כל הצופים היו שם: לא רק הצופים הקתוליים מבית לחם ועמיתיהם מירושלים, אלא גם היוונים, סורים, קופטיים, והצופים הארמנים אורתודוקסים מאזור בית לחם – בית סחור – בית ג’אלה. הם מעלים מופע נפלא, וכל העיר מעריכה את החגיגות, שבמשך חמישה ימים בשנה [1], מרוממות את רוחם מהאיטיות השוררת כל השנה אליה הסיטואציה הפוליטית הטילה אותם. בשעה 10:30, המצעד בשיאו וכיכר מנג’ר מלאה בקהל הנלחץ כנגד המחסומים. המוסלמים של העיר מעריכים גם הם את המצעד. אנשים אומרים כי יהיו קהלים גדולים לחג המולד, וכל האוכלוסייה שמחה.
מאז הבוקר, מצבורים של תיירים ניסו להגיע לבזיליקה של המולד, לעיתים רצו לאחר שראו אותה, כשראו את הצופים חולפים לידם תוך רצון לצלם את אותה תמונה מיוחדת שתשלים את אלבומם. צליין גרמני אחד מוצף ברגשות – הוא עבר יותר מ- 5,000 קילומטרים (מעל ל- 3,000 מייל) רכוב על אופניים כדי להיות נוכח כאן ביום זה.
הנזירים הפרנציסקנים יוצאים לעבודה: חלקם עורכים את ההכנות האחרונות. אחרים זמינים לעיתונאים הרוצים להשלים את הכתבות שעתידות להתפרסם או להיות משודרות באמצע היום. ישנו ביקוש רב לאב איברהים פאלטס על ידי תחנות טלוויזיה מקומיות. אל ג’אזירה, תחנת הטלוויזיה המפורסמת מקטאר המשדרת בכל רחבי העולם הערבי [2] נמצאת כאן גם כן. אם כן, כל מילה חשובה.
לפני הבזיליקה, חברי כמה מקצועות מתחילים יום ארוך: עיתונאים, אך גם רוכלי רחוב ומדריכי טיולים פלשתינאים.
המשטרה, במספרים גדולים להפתיע, נוזפת בחומרה בכל הילדים המנצלים את הנוכחות של תיירים רבים כדי לקבץ נדבות.
לקראת הצהריים, שיירת המכוניות עוצרת במאר אליאס, המנזר היווני אורתודוקסי שבאופן מסורתי מסמן את הכניסה אל תוך אזור בית סחור – בית ג’אלא – בית לחם. כמו בכל המקרים של הכניסות החגיגיות, לכלי רכב פלשתינאים [3] ישנה זכות להשתמש בדרך הראשית הישנה העוברת לפני קבר רחל. אין שום בעיות, החיילים הישראלים מוודאים כי לכל כלי הרכב ישנם אישורים.
במאר אליאס, הפטריארך ממתין תחת שמש חמה וקורנת. האווירה רגועה. המפקד הצבאי החדש של מחוז גוש עציון, הכולל אזור זה, הוא דרוזי. הוא מדבר ערבית שוטפת וכולו חיוכים כשהוא מחבק את הפטריארך כשזה יוצא ממכוניתו. שם, לפני המנזר, הפטריארך מקבל ברכות לחג מכל הנוצרים הנוכחים ומשיב לעיתונאים. אפילו צה"ל שלח עיתונאים וצלמים. החיילים הישראלים הצעירים נמצאים גם הם במצב רוח חגיגי למראה מה שעד כה היה רק פיסת פולקלור אותה לא הכירו כלל, ובנוכחות הפלשתינאים התמימים ביותר. לפחות חג המולד ישאיר בהם רושם של שלום.
שיירת המכוניות אינה מתקדמת: "ישנן מכוניות רבות", אומר האב איברהים. למעשה, ישנם פקקי תנועה בבית לחם המאטים את כולם. עם ההגעה לבזיליקה של המולד, העיקוב יגיע כמעט לשעה ומחצה.
האב ג’רזי קראג’, שומר וממונה חדש של סיינט קתרינה, מברך את הפטריארך בפעם הראשונה כאן, לפני הכניסה לבזיליקת המולד, לפני "דלת הענווה". לאחר שנכנסו לאכסדרת הכנסייה, בתחתית מרכז הכנסייה, הפטריארך מברך את נציגי הכנסיות האורתודוקסיות ואז פונה לעבר החצר הפנימית דרכה ייכנס לכנסיית סיינט קתרינה. התפילה המתחילה בבנדיקטוס וטה דאום, ממשיכה עם תפילת הערב הראשונה של החג, ולאחריה התהלוכה למערה. קהל גדול מצטרף לפרנציסקנים ולפרחי הכהונה של הפטריארכאט. עם התפילה, הרז של חג המולד מתחיל. כמה שעות עדיין מפרידות אותנו ממיסת חצות. השעה חמש. הערב ירד. הצליינים פורצים. ישנו מספר כפול משהיה בשנה שעברה, כך אומרים, סביב 20 עד 30,000. לא ראינו מחזה שכזה מאז תחילת האינתיפאדה השנייה בשנת 2000. העיתונאים מעירים לגבי התקוות לשלום. אישה פלשתינאית שחייה בעיר אמרה לי רק כי, "היינו רוצים מעט פחות תקווה ומעט פחות עיתונאים ומעט יותר משהו מוצק." זהו חג המולד, אחרי ככלות הכל. מה יקרה אם ניתן לשר השלום ליטול פיקוד?
Mab
[1] האחרות הן שתי הכניסות של הקוסטוס ביום הקדושה קתרינה וחג ההתגלות, והכניסות של הפטריארכים האורתודוקסים לחג המולד שלהם בשישה לינואר, וזה של הארמנים, ה- 18.
[2] מוערך כי לרשת אל ג’אזירה בשפה הערבית בין 35 ל- 40 מליון צופים ביום ברחבי העולם.
[3] כלי הרכב הפלשתינאים ניתנים לזיהוי בשל לוחיות הזיהוי הלבנות שלהן עם ההדפס הירוק.