ב-24 היוני, ביום קיץ חם והביל, הפרנציסקאנים חגגו את יום החג של יוחנן המטביל הקודש בעין כרם.
תפילת הערבית הראשונה נערכה ה-23 ביוני במנזר של יוחנן המטביל של המדבר, הממוקם בגבעות המקיפות את עין כרם. הקפלה הקטנה זכתה לעיטורים ולקישוט של איקונות שקיבלו את פניהם של הפרנציסקאנים ושל עולי הרגל.
בדרשתו של האח הפרנציסקאני דוברומיר ג'סטל, סגן הקוסטוד, התמקד בתפקידו של אותו נביא אשר יעדו מסתיים עם תחילת המשרה של ישוע המשיח."אפילו שהיה ברחם אימו, יוחנן המטביל חש בנוכחות של ישוע, אולם יכול היה לפגוש אותו רק בתחילת המשרה שלו, מציג אותו כשה האלוהים. יוחנן המטביל לא היה נוכח בכל עבודת הישועה שהושגה על ידי ישוע, אולם דבר זה לא השפיע על יעדיו. הוא היה המבשר, אשר נשלח להכין את הדרך ומעל לכל את הלב האנושי, כך שאנשים יהיו מוכנים לקבל את דבריו של ישוע."
לאחר התהלוכה למערה שבה יוחנן המטביל התבודד על מנת להתפלל במדבר, האח הפרנציסקאני פרנציסק ויאטר, האח הממונה על המנזר, הזמין את הנקהלים לארוחה שהוגשה בחצר המנזר.
בתאריך ה-24 ביוני נערכה סעודת האדון שנערכה בערבית. מספר אוטובוסים,שיצאו מירושלים ומנצרת, אפשרו למאמינים המקומיים לחגוג את יום החג במקום היוולדו של הנביא. האח הפרנציסקאני פיראס חג'זין, כהן הדת של הקהילה הלטינית של ירושלים, אמר: "לפני 1948 משפחות של נוצרים פלסטינים חיו בעין כרם. באנו לכן על מנת להחיות את הקהילה דוברת הערבית במהלך יום החג הזה."
סעודת האדון האפיפיורית, שמערכה על ידיה קוסטוד של ארץ הקודש, האב פרנצ'סקו פאטון, כללה את שגריר חוף השנהב והשגריר של ספרד לישראל. למנזר של יוחנן המטביל שבהר היה הקשר קשר היסטורי חזק עם מלך ספרד. הרבה אנשי דת, עולי רגל ומקומיים נכחו בסעודת האדון האפיפיורית. בדרשה שלו האב הקוסטוד הדגיש את היופי של יום חג זה: "זה עוזר לנו להעמיק, באמצעות הדמות של יוחנן המטביל, גם את המשמעות העמוקה של חיינו ואודות הקריאה שלנו. החל מהאופן של הנס של הולדתו, יוחנן, שמשמעו "מתן האל", מזכיר לנו שהחיים הינם מתן ושהישועה הינה יוזמת האל. תפקידו החלוצי צריך להביא לנו השראה תמיד לשים את ישוע המשיח במרכז של הקריאה שלנו בכל זמן. ולאחר מכן, להלל ולברך את האל, כשאנו מלווים את הולדתו, מסייע הדבר בידנו לזהות את פעולת האל בחיינו ולהללו."
לאחר סיומה של סעודת האדון, האב סורין לוברין, האח הממונה על המנזר, דחק בנוכחים להתכבד באחרות צהריים וליהנות מכיבוד קל בחדר האוכל של עולי הרגל שנחנך בשנה שעברה. האח הממונה על המנזר הלך במקום זאת לברך את הקתשיזם של המנזר של הנזירות הגרות במקום הקדוש ואשר מסייעות לאחים הפרנציסקאנים בכל יום.
השיפוצים וארגון מחדש של הגינה תוכננו ונבנו על ידי מחלקת ההנדסה של הקוסטודיה. אליס שרטורי, שליוותה את העבודה הסבירה: "המבנים נבנו על שרידים מהתקופה הצלבנית ועל השרידים של המנזר הראשון שנבנה במאה ה-17, אולם משך שנים רבות לא היה בשימוש."
בשעה שהמאמינים ועולי הרגל הלכו לאכול ארוחת צהריים וסעדו מסביב לשולחן או בצל שבגן, הפרנציסקאנים סעדו יחד את ארוחת הצהרים יחד בחדר האוכל של המנזר. לפני כן נחוג יום ההולדת של אחד מהסמינריסטים והאחים הפרנציסקאנים קיבלו בהפתעה את ההודעה על המינוי של האח פיירבטיסטה פיצהבלה למנהלן האפיפיורי על הפטריארכיה הלטינית של ירושלים.
תפילת הערבית הראשונה נערכה ה-23 ביוני במנזר של יוחנן המטביל של המדבר, הממוקם בגבעות המקיפות את עין כרם. הקפלה הקטנה זכתה לעיטורים ולקישוט של איקונות שקיבלו את פניהם של הפרנציסקאנים ושל עולי הרגל.
בדרשתו של האח הפרנציסקאני דוברומיר ג'סטל, סגן הקוסטוד, התמקד בתפקידו של אותו נביא אשר יעדו מסתיים עם תחילת המשרה של ישוע המשיח."אפילו שהיה ברחם אימו, יוחנן המטביל חש בנוכחות של ישוע, אולם יכול היה לפגוש אותו רק בתחילת המשרה שלו, מציג אותו כשה האלוהים. יוחנן המטביל לא היה נוכח בכל עבודת הישועה שהושגה על ידי ישוע, אולם דבר זה לא השפיע על יעדיו. הוא היה המבשר, אשר נשלח להכין את הדרך ומעל לכל את הלב האנושי, כך שאנשים יהיו מוכנים לקבל את דבריו של ישוע."
לאחר התהלוכה למערה שבה יוחנן המטביל התבודד על מנת להתפלל במדבר, האח הפרנציסקאני פרנציסק ויאטר, האח הממונה על המנזר, הזמין את הנקהלים לארוחה שהוגשה בחצר המנזר.
בתאריך ה-24 ביוני נערכה סעודת האדון שנערכה בערבית. מספר אוטובוסים,שיצאו מירושלים ומנצרת, אפשרו למאמינים המקומיים לחגוג את יום החג במקום היוולדו של הנביא. האח הפרנציסקאני פיראס חג'זין, כהן הדת של הקהילה הלטינית של ירושלים, אמר: "לפני 1948 משפחות של נוצרים פלסטינים חיו בעין כרם. באנו לכן על מנת להחיות את הקהילה דוברת הערבית במהלך יום החג הזה."
סעודת האדון האפיפיורית, שמערכה על ידיה קוסטוד של ארץ הקודש, האב פרנצ'סקו פאטון, כללה את שגריר חוף השנהב והשגריר של ספרד לישראל. למנזר של יוחנן המטביל שבהר היה הקשר קשר היסטורי חזק עם מלך ספרד. הרבה אנשי דת, עולי רגל ומקומיים נכחו בסעודת האדון האפיפיורית. בדרשה שלו האב הקוסטוד הדגיש את היופי של יום חג זה: "זה עוזר לנו להעמיק, באמצעות הדמות של יוחנן המטביל, גם את המשמעות העמוקה של חיינו ואודות הקריאה שלנו. החל מהאופן של הנס של הולדתו, יוחנן, שמשמעו "מתן האל", מזכיר לנו שהחיים הינם מתן ושהישועה הינה יוזמת האל. תפקידו החלוצי צריך להביא לנו השראה תמיד לשים את ישוע המשיח במרכז של הקריאה שלנו בכל זמן. ולאחר מכן, להלל ולברך את האל, כשאנו מלווים את הולדתו, מסייע הדבר בידנו לזהות את פעולת האל בחיינו ולהללו."
לאחר סיומה של סעודת האדון, האב סורין לוברין, האח הממונה על המנזר, דחק בנוכחים להתכבד באחרות צהריים וליהנות מכיבוד קל בחדר האוכל של עולי הרגל שנחנך בשנה שעברה. האח הממונה על המנזר הלך במקום זאת לברך את הקתשיזם של המנזר של הנזירות הגרות במקום הקדוש ואשר מסייעות לאחים הפרנציסקאנים בכל יום.
השיפוצים וארגון מחדש של הגינה תוכננו ונבנו על ידי מחלקת ההנדסה של הקוסטודיה. אליס שרטורי, שליוותה את העבודה הסבירה: "המבנים נבנו על שרידים מהתקופה הצלבנית ועל השרידים של המנזר הראשון שנבנה במאה ה-17, אולם משך שנים רבות לא היה בשימוש."
בשעה שהמאמינים ועולי הרגל הלכו לאכול ארוחת צהריים וסעדו מסביב לשולחן או בצל שבגן, הפרנציסקאנים סעדו יחד את ארוחת הצהרים יחד בחדר האוכל של המנזר. לפני כן נחוג יום ההולדת של אחד מהסמינריסטים והאחים הפרנציסקאנים קיבלו בהפתעה את ההודעה על המינוי של האח פיירבטיסטה פיצהבלה למנהלן האפיפיורי על הפטריארכיה הלטינית של ירושלים.