כמו בכל שנה בסוף נובמבר, האולם הגדול של המנזר ביפו עבר הסבה מוחלטת על מנת לארח את בזאר חג המולד. השנה, הבזאר יהיה פתוח החל מתאריך 28 לנובמבר ועד ה-7 לדצמבר. שירות זה מאפשר לאוכלוסייה, נוצרית ושאינה נוצרית, לקנות קישוטים ואביזרים לחג המולד, כמו אבוס, נרות, כוכבים, עצים ועוד.
הרווחים יחולקו לשני יעדים: הראשון הינו חלק של סבסוד פעילויות בית הספר, והשני – יישלח לרומא כתרומה מהקהילות הנוצריות בעולם עבור החברה המיסיונרית האפיפיורית של הילדות הקדושה ועבור תמיכה בצרכים של ילדים בכנסיות
העניות ביותר.
כיצד החלה פעילות זו?
להלן התגלגלות העניינים:
היה היתה קבוצת צעירים, מנהיגים בבית הספר של יום א’, בקהילת יפו משך שנים רבות. הקהילה נוסדה בשנת 1989 ע"י האח הפרנציסקאני עבדלמשיח, ועודדה ע"י כהן דת שהמשיך את המלאכה, האח איבראהים נג’יב. אנשים צעירים אלו כוללים גם תלמידים בשנים האחרונות לקראת סיום בית הספר התיכון וכאלו שלמדו בבית הספר התיכון של ארץ הקודש. במהלך שנים אלו הם שרתו, ועדיין ממשיכים, את הילדים הנוצרים ביפו: הלטינים (דהיינו – הרומים-קתולים), האורתודוכסים, המלקיטים, המרונים, הקופטים והפרוטסטנטים. הפעילות היתה פעילות נורמאלית של קאתשיזם ופעילויות חברתיות עבור הילדים, בייחוד בימי ראשון ובמהלך חופשת הקיץ; הצעירים ארגנו מחנות קיץ שנחשבו למוצלחים במיוחד. מאז שנת 2000, כמנהל הלאומי של החברה המיסיונרית האפיפיורית של הילדות הקדושה, ומאז (2001), בתור כהן הדת של הקהילה, ניסיתי להרחיב את האופקים של צעירים אלו באמצעות השתתפותם של חלקם בקשר עם רומא, למרות שהפגישות המגוונות נערכו בחברה הנ"ל באיטליה ובמקומות אחרים באירופה. מטרתי הייתה לכוון אלמנטים בעלי פוטנציאל רב של הכנסייה במזרח התיכון לקראת פעילות מיסיונרית אשר עבורי, כמו עבור יתר הכנסייה, מורכבת מ"עזיבת הגטו של הקהילה שלך, הקהילה הדתית והחברתית, מה שמכונה טאיפה בערבית, על מנת להתבונן לקראת האופק של מיסיון אוניברסאלי, תוך כוונה אמיתית של היותם עדים, משום שהנוצרי הינו העדות של ישוע כלפי כל העולם; בייחוד בשירות של צדקה. רעיון זה הינו חלק אינטגראלי מההוראה של פרנסיס הקדוש.
כל זה נעשה תוך אמונה כנה כי הנוצרים שלנו, בייחוד הצעירים, שהינם עשירים בהתנסות היסטורית של הכנסייה בארץ קודש, אמרו זאת לעיתים לכל העולם. קבוצת הצעירים ביפו שברה את המחסומים של הטאיפה, באמצעות פעילויות צדקה, בראש ובראשונה עבור כל הילדים שבכנסיות הנוצריות שבארץ הקודש, שנמצאים במצב הגרוע משלהם. בעקבות כך, באמצעות פתיחות גדולה יותר, באמצעות המיסיונריות של הילדות, המיועד לכל העולם.
אנשים צעירים אלו התבגרו באמצעות החוויה של ישוע, שהינו באמת ובתמים חבר שלהם וחלק יסודי בחייהם. משך
השנים, הם עבדו במיזמים כמו:
1. דרום אפריקה: רכישת מיטות לבית חולים לילדים.
2. ליבריה: אספקת ריהוט לבית הספר לילדים ששרדו את המלחמה.
3. בית לחם: רכישת אמצעי שמיעה לילדים חרשים ואילמים.
4. פיליפינים: בניית בית עבור משפחה ענייה בפיליפינים.
אני אוהב להזכיר ולזכור את המיזם האחרון שהיה קרוב לליבי עד מאד: ההכנות ומכירת לוח שנה לשנת 2009. הרווחים ישמשו לבנות בית שני לעוד משפחה ענייה בפיליפינים באמצעות תוכנית "גאוואד קלינגה" על מנת לסייע לקבוצות תפילה של "זוגות עבור ישוע", אשר הינה קבוצה דתית פעילה בקהילת יפו. הבית הראשון נמסר בשנת 2007. זהו סימן אמיתי לאהבה לא רק למשפחות בפיליפינים, דהיינו – לעזור לעניים ממש, אלא זו גם גישה מעמיקה בישוע וקשר בין הקהילה הפיליפינית של יפו – הכוללת אלפי עובדים זרים - ובין הקהילה הערבית-נוצרית, כנסיית האם. בישוע, עם ישוע ועבור ישוע; כל המחסומים החברתיים והתרבותיים הקיימים בין הקבוצות האתניות קרסו.
מאז שנת 2000, קהילת הצעירים ביפו שלחה 90,482 שקל (מקביל פחות או יותר ל-23,000 דולר) עבור משפחות נזקקות בכל העולם. עד כמה שידוע לי, זו עובדה יוצאת דופן, המתייחסת להקשר של הצעירים שלנו.
אני מודה לאל, למזכיר האב פטריק מהמיסיון האפיפיורי של הילדות הקדושה, כאן, בתל-אביב – יפו. עבורי, זו ההוכחה שאפילו בארץ הקודש, מיזמי פיילוט של הכנסייה החיה יכולים להתרחש וכי הצעירים שלנו יכולים לחולל ניסים כאשר הם רואים את ישוע בקרב העניים.
שלום, טוב וחג מולד שמח!
האח הפרנציסקאני ארטורו ואסאטורו, מנהל המיסיון של הילדות הקדושה של ארץ הקודש
הרווחים יחולקו לשני יעדים: הראשון הינו חלק של סבסוד פעילויות בית הספר, והשני – יישלח לרומא כתרומה מהקהילות הנוצריות בעולם עבור החברה המיסיונרית האפיפיורית של הילדות הקדושה ועבור תמיכה בצרכים של ילדים בכנסיות
העניות ביותר.
כיצד החלה פעילות זו?
להלן התגלגלות העניינים:
היה היתה קבוצת צעירים, מנהיגים בבית הספר של יום א’, בקהילת יפו משך שנים רבות. הקהילה נוסדה בשנת 1989 ע"י האח הפרנציסקאני עבדלמשיח, ועודדה ע"י כהן דת שהמשיך את המלאכה, האח איבראהים נג’יב. אנשים צעירים אלו כוללים גם תלמידים בשנים האחרונות לקראת סיום בית הספר התיכון וכאלו שלמדו בבית הספר התיכון של ארץ הקודש. במהלך שנים אלו הם שרתו, ועדיין ממשיכים, את הילדים הנוצרים ביפו: הלטינים (דהיינו – הרומים-קתולים), האורתודוכסים, המלקיטים, המרונים, הקופטים והפרוטסטנטים. הפעילות היתה פעילות נורמאלית של קאתשיזם ופעילויות חברתיות עבור הילדים, בייחוד בימי ראשון ובמהלך חופשת הקיץ; הצעירים ארגנו מחנות קיץ שנחשבו למוצלחים במיוחד. מאז שנת 2000, כמנהל הלאומי של החברה המיסיונרית האפיפיורית של הילדות הקדושה, ומאז (2001), בתור כהן הדת של הקהילה, ניסיתי להרחיב את האופקים של צעירים אלו באמצעות השתתפותם של חלקם בקשר עם רומא, למרות שהפגישות המגוונות נערכו בחברה הנ"ל באיטליה ובמקומות אחרים באירופה. מטרתי הייתה לכוון אלמנטים בעלי פוטנציאל רב של הכנסייה במזרח התיכון לקראת פעילות מיסיונרית אשר עבורי, כמו עבור יתר הכנסייה, מורכבת מ"עזיבת הגטו של הקהילה שלך, הקהילה הדתית והחברתית, מה שמכונה טאיפה בערבית, על מנת להתבונן לקראת האופק של מיסיון אוניברסאלי, תוך כוונה אמיתית של היותם עדים, משום שהנוצרי הינו העדות של ישוע כלפי כל העולם; בייחוד בשירות של צדקה. רעיון זה הינו חלק אינטגראלי מההוראה של פרנסיס הקדוש.
כל זה נעשה תוך אמונה כנה כי הנוצרים שלנו, בייחוד הצעירים, שהינם עשירים בהתנסות היסטורית של הכנסייה בארץ קודש, אמרו זאת לעיתים לכל העולם. קבוצת הצעירים ביפו שברה את המחסומים של הטאיפה, באמצעות פעילויות צדקה, בראש ובראשונה עבור כל הילדים שבכנסיות הנוצריות שבארץ הקודש, שנמצאים במצב הגרוע משלהם. בעקבות כך, באמצעות פתיחות גדולה יותר, באמצעות המיסיונריות של הילדות, המיועד לכל העולם.
אנשים צעירים אלו התבגרו באמצעות החוויה של ישוע, שהינו באמת ובתמים חבר שלהם וחלק יסודי בחייהם. משך
השנים, הם עבדו במיזמים כמו:
1. דרום אפריקה: רכישת מיטות לבית חולים לילדים.
2. ליבריה: אספקת ריהוט לבית הספר לילדים ששרדו את המלחמה.
3. בית לחם: רכישת אמצעי שמיעה לילדים חרשים ואילמים.
4. פיליפינים: בניית בית עבור משפחה ענייה בפיליפינים.
אני אוהב להזכיר ולזכור את המיזם האחרון שהיה קרוב לליבי עד מאד: ההכנות ומכירת לוח שנה לשנת 2009. הרווחים ישמשו לבנות בית שני לעוד משפחה ענייה בפיליפינים באמצעות תוכנית "גאוואד קלינגה" על מנת לסייע לקבוצות תפילה של "זוגות עבור ישוע", אשר הינה קבוצה דתית פעילה בקהילת יפו. הבית הראשון נמסר בשנת 2007. זהו סימן אמיתי לאהבה לא רק למשפחות בפיליפינים, דהיינו – לעזור לעניים ממש, אלא זו גם גישה מעמיקה בישוע וקשר בין הקהילה הפיליפינית של יפו – הכוללת אלפי עובדים זרים - ובין הקהילה הערבית-נוצרית, כנסיית האם. בישוע, עם ישוע ועבור ישוע; כל המחסומים החברתיים והתרבותיים הקיימים בין הקבוצות האתניות קרסו.
מאז שנת 2000, קהילת הצעירים ביפו שלחה 90,482 שקל (מקביל פחות או יותר ל-23,000 דולר) עבור משפחות נזקקות בכל העולם. עד כמה שידוע לי, זו עובדה יוצאת דופן, המתייחסת להקשר של הצעירים שלנו.
אני מודה לאל, למזכיר האב פטריק מהמיסיון האפיפיורי של הילדות הקדושה, כאן, בתל-אביב – יפו. עבורי, זו ההוכחה שאפילו בארץ הקודש, מיזמי פיילוט של הכנסייה החיה יכולים להתרחש וכי הצעירים שלנו יכולים לחולל ניסים כאשר הם רואים את ישוע בקרב העניים.
שלום, טוב וחג מולד שמח!
האח הפרנציסקאני ארטורו ואסאטורו, מנהל המיסיון של הילדות הקדושה של ארץ הקודש