כפי שמוסלמים צעירים מחכים לסוף תקופת הרמדאן, הצעירים הנוצרים שלנו מחכים לחגיגות של חג המולד! התלמידים היו מרוצים מרגעי האושר שמשקיטים את המתח שבבית הספר ואת המשמעת. החגים מציעים גם זמן לאחווה: בין התלמידים לבין עצמם, אולם גם עם המורים, והמורים בינם ובין עצמם ועם התלמידים. אוכלוסיית התלמידים שלנו כוללת מוסלמים ונוצרים בני כל העדות, וכמו כן אוכלוסיית המורים גם כן מעורבת, דהיינו – נוצרים מהזרם המערבי והמזרחי, מוסלמים ויהודים.
כולנו חגגנו את חג המולד יחדיו. התלמידים הביאו אוכל מהבית וחלקנו בו לארוחת ערב יחד לאחר קישוט אולם בית-הספר בבוקר בקישוטי החג וכמובן בעץ של חג המולד. לאחר מילות ברכה ע"י האח ארטורו – מנהל בית-הספר – ותפילה לאדון, החגיגות יצאו לדרך, כשהמוסיקה של התלמידים הגדילה את השמחה. נערכו תחרויות של ידע כללי, חידות, משחקים עם מכונת אמת; בסופו של יום, הוגרלו המספרים הזוכים וברי המזל זכו למתנות קטנות.
אולם הרגע שלו חיכינו באמת היה.. הריקודים, עד 22:00 בלילה. דבר זה מעיד על האמון של ההורים בבית-הספר, משום שמאד נדיר כאן, ביפו, שצעירים יכולים ליהנות בריקודים ללא נוכחות הוריהם. שמחת הצעירים היתה גדולה והם [קצת] השתוללו!
כל התלמידים והמורים השתתפו, דבר שמהווה עדות מופלאה לתחושת השייכות לבית-הספר. היתה זו מסיבה משפחתית אמיתית באופייה.למרות השוני, חשנו מאוחדים עקב ההשראה מרוח הנדיבות ורוח הנתינה, אשר נובעת מהוראתו של פרנסיס הקדוש. במצב הפוליטי העדין, חשוב מאד לשמור על בתי-ספר כמו שלנו, כאי של דו-קיום וחברות, כשכל אחד מכבד את האחר כאח; מציע דוגמא נהדרת לחברה שבה אנו חיים.
ולסיום, כהערה בונה יש להדגיש ולציין את התלמידים הטובים והאחראים שניקו את האולם, והשאירו אותו נקי ממש כמו שקיבלו אותו.
האח הפרנציסקאני ארטורו ואסאטורו
כולנו חגגנו את חג המולד יחדיו. התלמידים הביאו אוכל מהבית וחלקנו בו לארוחת ערב יחד לאחר קישוט אולם בית-הספר בבוקר בקישוטי החג וכמובן בעץ של חג המולד. לאחר מילות ברכה ע"י האח ארטורו – מנהל בית-הספר – ותפילה לאדון, החגיגות יצאו לדרך, כשהמוסיקה של התלמידים הגדילה את השמחה. נערכו תחרויות של ידע כללי, חידות, משחקים עם מכונת אמת; בסופו של יום, הוגרלו המספרים הזוכים וברי המזל זכו למתנות קטנות.
אולם הרגע שלו חיכינו באמת היה.. הריקודים, עד 22:00 בלילה. דבר זה מעיד על האמון של ההורים בבית-הספר, משום שמאד נדיר כאן, ביפו, שצעירים יכולים ליהנות בריקודים ללא נוכחות הוריהם. שמחת הצעירים היתה גדולה והם [קצת] השתוללו!
כל התלמידים והמורים השתתפו, דבר שמהווה עדות מופלאה לתחושת השייכות לבית-הספר. היתה זו מסיבה משפחתית אמיתית באופייה.למרות השוני, חשנו מאוחדים עקב ההשראה מרוח הנדיבות ורוח הנתינה, אשר נובעת מהוראתו של פרנסיס הקדוש. במצב הפוליטי העדין, חשוב מאד לשמור על בתי-ספר כמו שלנו, כאי של דו-קיום וחברות, כשכל אחד מכבד את האחר כאח; מציע דוגמא נהדרת לחברה שבה אנו חיים.
ולסיום, כהערה בונה יש להדגיש ולציין את התלמידים הטובים והאחראים שניקו את האולם, והשאירו אותו נקי ממש כמו שקיבלו אותו.
האח הפרנציסקאני ארטורו ואסאטורו