קהילת פרנסיס הקדוש ב-אלפו שלחו לנו את הכתבה הזאת ישירות, כמו גם את התמונות הנלוות אליו. זה חושף כיצד כהן הדת של הקהילה, האח הפרנציסקאני איבראהים סבח, תחילה שלח את המסר שלו ב-27 בנובמבר ועקב כך לאחר מכן, המזכיר הללי של המסדר הפרנציסקאני והקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, פנו בפנייה מיוחדת להתפלל עבור השלום בסוריה ובייחוד עבור העיר של אלפו [חלב]. (לקריאה של המאמר שלנו: ילדים מתפללים עבור השלום: מכתב מהמזכיר הכללי ומהקוסטוד של ארץ הקודש)
בשעה שבחוץ ניתן לשמוע הפגזות ואש טילים, בכנסייה של הקהילה שלנו, יותר ממאה ילדים התפללו את התפילה של פרנסיס הקדוש: "האדון, עשה אותי לכלי של השלום שלך" בשעה שמנופפים בדגלים לבנים שעליהם כתוב "שלום עבור חלב".
ההשראה עבור יוזמה זו מכונה "ילדים מתפללים עבור השלום" והיא החלה כאן. במהרה היוזמה זכתה לחיבוק מצד הקוסטוד של ארץ קודש, האח פרנצ'סקו פאטון, שתרגם אותה ליוזמה מטעם הקוסטודיה של ארץ הקודש ומטעם המסדר הפרנציסקאני ומשם לכל הכנסייה בכל העולם ולכל אנשים עם רצון טוב, על מנת לארגן רגעי תפילה לשלום ביום ראשון הראשון בכל חודש.
היעד הינו מאמץ אינטנסיבי לסיים את המלחמה ואת הסבל של האוכלוסייה אזרחית, שהפגיעים ביותר הינם הילדים. חלק מהם יודעים רק את המלחמה ולא חיים אחרים. חלקם נולדו תחת הפגזות תמידיות הם סובלים מטראומה פסיכולוגית אדירה, תזונה לקויה, העדר מים, חשמל ויטפול רפואי לא הולם, כמו כן מקור ומרעב. פניהם נאבקים על מנת לחייך. הסבל ניבע מעיניהם המפוחדות. משך שנים הם חיים בסבל. הם מתעוררים לערימת שרידי הפגזות, פיצוצים ושיגור טילים. לא ניתן לדעת היכן יכול ליפול, אולם תמיד זה מופנה להרס של אזרחים, ללא כל הבחנה.
בתחילת ההוחדה [אוכריסטיה], הילדים נשאו נר למזבח – סימן של האחדות שלנו עם כל האנשים בכל העולם שנשארים מאוחדים עימנו בתפילות בור השלום. במהלך התהלוכה של הלחם והיין, הם הציגו את סבלם לאדון, ביטאו באמצעות סמלים. על ידי ששמו אותם על המזבח, הם ביקשו מישוע להפוך את הסבל והעצבות שלהם לתקווה.
הצעצועים, בלונים ופרפרים סימלו את ילדותם, התמימות שלהם וגם את הדברים היקרים ביותר שלהם. הם הציעו אותם לאדון באמצע המלחמה, ההרס והאלימות.
משיירי הטילים, הם עשו וואזה המלא בפרחים, סמל של הכאב שלהם שנגרם ממות קרובים וחברים במלחמה, מהפחד מטילים המאיימים על חייהם ועל חיי יקיריהם. זה סמל של צורת כאב המועבר כזבח לאדון. זהו סמל של סליחה המגיע מליבם שמלא ברוח הקודש.
על רקע בצבע אדום, מואר על ידי אור הנרות, הם רשמו את השם "חלב", עירם האהובה שנקרעה לגזרים במלחמה, ושרוב תושביה [כיום] עקורים. כדור הארץ, כשיונה מרחפת מעליו מייצגים את התפילות שלהם לשלום בסוריה ובכל העולם – אותו שלום, שחסרונו גורם לסבל כה רב.
בסמוך למזבח, כרזה שעליה יד מדממת כתוב "עצרו את המלחמה". בסוף האירוע, בנות ערכו מימיקה לשיר כמו ביקשו לשבח את תפילותיהן לאל: "מי ייתן והאל יעניק שלום לארצנו ולכל אדם בעולם".
"רק אתה, האל, יכול למלא את העולם בשלום.
שלום, שלום לאנשי האל בכל מקום
לא משנה הכאב המגיע מדרכינו,
שמך נשאר. האדון,כזיק של תקווה ושלום
שלום, שלום לאנשי האל בכל מקום
מ-חלב, מקור הסבל, בכי של תקווה ואמונה
אנו רוצים לחיות לפי החסד ולהפיץ שלום לעולם
שלום, שלום עבור כל אנשי האל בכל מקום".
כל השירים במהלך סעודת האדון קשורים היו לשלום. עם הילדים, אנו מבקשים להיות שגרירים של הסליחה. זוהי הגישה שישוע המשיח לימד אותנו על ידי הדוגמא שלו. הוא סולח לרוצחים שלו. בכל זמן שאנו מתקהלים, אנו גם מתפללים עבור מי שמכה והורג. סליחה לבדה אינה מספיקה. צדק ודו שיח הינם גם כן חשובים מאד, אולם כשכל זה אינו מצליח, אזי רק תפילה יעילה ועליה החובה להיהפך לנשק שלנו, לנשק היחיד.
ביום ראשון, יחד עם הילדים, עוררנו את רוח האל למנהיגי המדינות בעבור השלום לא רק בסוריה, אלא בכל העולם. אנו משוכנעים שהאל שומע את בכיים של "הקטנים הללו" ואת תפילתם של "הקטנים הללו" בעולם שתהיה לו הזדמנות להרהר ולהמרת הלב עבור "האנשים הגדולים".
בפעם הראשונה, יכולנו לשדר את סעודת האדון הזו בדף הבית של הקהילה שלנו:
https://www.facebook.com/latinparish.aleppo/
אנו מודים לכל מי שהצטרף אלינו לתפילה ביום ראשון, ה-4 בדצמבר, ולכל מי שחולק עימנו את היוזמה "ילדים מתפללים לשלום"
https://www.facebook.com/st.francis.parish.aleppo/
אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו לתפילה הבאה ביום ראשון הראשון בחודש הבא, ה-1 בינואר 2017, ביום החג של היום העולמי עבור השלום.
