ה 26 במאי 2008. בהמבורג שבגרמניה ישנה תזמורת רופאים, תחת ניצוחו של טילו ז’אק. הרופאים בגרמניה לא החליטו להתמסר לתראפיה במוזיקה; הם מצאו דרך להירגע מהלחץ שבמקצועם: לבלות ערב אחד בשבוע בחזרות. ובכל שנה הם נוסעים לסיבוב הופעות בחו"ל.
השנה הם בחרו להגיע לירושלים, העיר אשר צריכה אולי יותר מכול עיר אחרת, תראפיה במוזיקה כדי לרפא את פצעיה. הרופאים קראו למסעם הנוכחי "צליל השלום" מסיבה טובה.
כדי לחדד את כוונותיהם, הם משתפים בהופעות את מקהלת ה’מגניפיקאט’ של קוסטודית ארץ הקודש מירושלים ואת מקהלת ’עלי גפן’ מתל אביב. המקהלה הראשונה כוללת זמרים פלסטינאים נוצרים ומתנדבים מרחבי העולם; והשנייה, זמרים ישראלים, שמוצאם מכול רחבי העולם.
לאחר החלק התזמורתי בתוכנית, המקהלה העצומה הזו, אשר עד לפני שישים שנה הייתה מפולגת על ידי אידיאולוגיות מלחמה, החלה לשיר בצוותא את הקירייה (בלטינית, ’אלוהים חוננו’) מאת מוצרט ואת סטאבאט מאטר (בלטינית, האם מלאת הצער עומדת) מאת שוברט. ביחד התחננו לרחמיו של אלוהים: קירייה אלאיזון, קריסטה אלאיזון (האדון חוננו, המשיח חוננו).
גל של רגשות עבר דרך הקהל הגדול, מעלה את זכר צערה של האישה בגולגותא. לצער של אמהות אין אידיאולוגיה, צבעים, או גיאוגרפיה.
AP
השנה הם בחרו להגיע לירושלים, העיר אשר צריכה אולי יותר מכול עיר אחרת, תראפיה במוזיקה כדי לרפא את פצעיה. הרופאים קראו למסעם הנוכחי "צליל השלום" מסיבה טובה.
כדי לחדד את כוונותיהם, הם משתפים בהופעות את מקהלת ה’מגניפיקאט’ של קוסטודית ארץ הקודש מירושלים ואת מקהלת ’עלי גפן’ מתל אביב. המקהלה הראשונה כוללת זמרים פלסטינאים נוצרים ומתנדבים מרחבי העולם; והשנייה, זמרים ישראלים, שמוצאם מכול רחבי העולם.
לאחר החלק התזמורתי בתוכנית, המקהלה העצומה הזו, אשר עד לפני שישים שנה הייתה מפולגת על ידי אידיאולוגיות מלחמה, החלה לשיר בצוותא את הקירייה (בלטינית, ’אלוהים חוננו’) מאת מוצרט ואת סטאבאט מאטר (בלטינית, האם מלאת הצער עומדת) מאת שוברט. ביחד התחננו לרחמיו של אלוהים: קירייה אלאיזון, קריסטה אלאיזון (האדון חוננו, המשיח חוננו).
גל של רגשות עבר דרך הקהל הגדול, מעלה את זכר צערה של האישה בגולגותא. לצער של אמהות אין אידיאולוגיה, צבעים, או גיאוגרפיה.
AP