תשעה ימים בירושלים ולאחר מכן, הגעה לבית לחם. שרידיה של תרזה הקדושה של ישוע העולל והקדושה שהתה כבר כמעט חודשיים בארץ הקודש. השרידים הגיעו לתל אביב ה-14 במרץ, נתקבלו רשמית ב-16, והיו בתנועה מתמדת יותר מחודש ושבו לבקרר בירושלים שוב ב-2 במאי, כאשר האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה מלווים אותם למנזר של הקלריסות העניות.
תרזה ביקרה את הנוצרים בארץ הקודש, אשר התפללו עם דבקות לקדושה מ-ליזייה, תחנה אחר תחנה, עד שעשו את דרכן קרוב לבית לחם. משם מסע העלייה לרגל של השרידים ממשיך ליעדים חדשים – ב-24 במאי יגיעו לעזה – עד סוף החודש.
בערב של יום שבת האחרון, הרחובות של העיר העתיקה הוארו על מנת ללוות את השרידים בתהלוכת לפידים ונרות. מהמנזר של סאן סלבטורה, תרזה הקדושה נלקחה לכנסייה המלכיתית. זמן קצר לפני כן – נערכה סעודת האדון בעבודה ולכבודה, שנערכה ע"י הארכיבישוף המרוני, פול נביל סאיה. הרגע הזה היה רקע בעל אופי אקומני – כנסיה קתולית אולם נחוג בהתאם למסורת המרונית – אשר הביאה יחד קהילות קתוליות שונות של ירושלים. עמוס במשפחות וילדים – רבים מהם במדי תנועת הצופים, היו מוכנים לתהלוכה שנערכה לאחר מכן – סאן סלבטורה נפרדה בשמחה מהקדושה, אשר שרידיה נתקבלו במקומות רבים במהלך אותו יום.
הדוגמא של תרזה הקדושה הוצגה לנוצרים של ירושלים בדרשה כדלקמן: "אף אחד לא יכול לומר שהוא לא יכול להיות כמוה, עלינה לנסות!"
"תרזה התגברה על הרשע ועל הקשיים באמצעות תפילות ומעשה, עשייה של דברים קטנים עם אהבה, מציעה להם את תפארת האל. היא תחזור בקרוב לצרפת, אולם אסור לנו לשכוח את הדוגמא שלה. כיום, עלינו להתפלל על מנת שכל אחד ואחד – גדול כקטן, עני כעשיר – תמיד יזכור כי האל היא לצידנו וכי חיים את חייהם לאור מה שתרזה הקדושה לימדה אותנו. אנו מתפללים שנוכל, כפי שהיא עשתה, לשאת עדות לישוע עבור מי שלא מכיר עדיין אותו."
מאת – סרנה פיציריאלו
ציםום – מרקו גבסו
תרזה ביקרה את הנוצרים בארץ הקודש, אשר התפללו עם דבקות לקדושה מ-ליזייה, תחנה אחר תחנה, עד שעשו את דרכן קרוב לבית לחם. משם מסע העלייה לרגל של השרידים ממשיך ליעדים חדשים – ב-24 במאי יגיעו לעזה – עד סוף החודש.
בערב של יום שבת האחרון, הרחובות של העיר העתיקה הוארו על מנת ללוות את השרידים בתהלוכת לפידים ונרות. מהמנזר של סאן סלבטורה, תרזה הקדושה נלקחה לכנסייה המלכיתית. זמן קצר לפני כן – נערכה סעודת האדון בעבודה ולכבודה, שנערכה ע"י הארכיבישוף המרוני, פול נביל סאיה. הרגע הזה היה רקע בעל אופי אקומני – כנסיה קתולית אולם נחוג בהתאם למסורת המרונית – אשר הביאה יחד קהילות קתוליות שונות של ירושלים. עמוס במשפחות וילדים – רבים מהם במדי תנועת הצופים, היו מוכנים לתהלוכה שנערכה לאחר מכן – סאן סלבטורה נפרדה בשמחה מהקדושה, אשר שרידיה נתקבלו במקומות רבים במהלך אותו יום.
הדוגמא של תרזה הקדושה הוצגה לנוצרים של ירושלים בדרשה כדלקמן: "אף אחד לא יכול לומר שהוא לא יכול להיות כמוה, עלינה לנסות!"
"תרזה התגברה על הרשע ועל הקשיים באמצעות תפילות ומעשה, עשייה של דברים קטנים עם אהבה, מציעה להם את תפארת האל. היא תחזור בקרוב לצרפת, אולם אסור לנו לשכוח את הדוגמא שלה. כיום, עלינו להתפלל על מנת שכל אחד ואחד – גדול כקטן, עני כעשיר – תמיד יזכור כי האל היא לצידנו וכי חיים את חייהם לאור מה שתרזה הקדושה לימדה אותנו. אנו מתפללים שנוכל, כפי שהיא עשתה, לשאת עדות לישוע עבור מי שלא מכיר עדיין אותו."
מאת – סרנה פיציריאלו
ציםום – מרקו גבסו