קהל של כ-2000 איש קיבל בברכה את שרידיה הקדושים של תרז הקדושה מ-ליזייה בשער יפו, שבירושלים. החום של המאמינים הערבים עטף את הקדושה, אשר השוותה את היום שבו הוקדשה לאל כניצחון של האדון שלה [ישוע] לכניסתו של ישוע לירושלים, והיא תהיה מאד מרוצה ושבעת רצון מחגיגה גדולה זו.
חלק מהאנשים, על מנת לראותה, טיפסו על הבניין שנמצא בתהליך של עבודות תחזוקה. האנשים הקיפו את השרידים הקדושים שנישאו בגובה הכתפיים על מנת לגעת בהם, לגעת בשרשרת התפיל [רוזארי] או במטפחת, לאסוף את עלי הכותרת מתוך האלפים שהועפו לאוויר כשהקדושה עברה והתמקמה, ואלפי עלי הכותרת יצרו שטיח של פרחים בעל יופי מרהיב.
הצופים צעדו בראש התהלוכה עם דגלי הכנסייה של ארץ הקודש לצלילי תופים וחמת חלילים. מה שהתקבל מתהלוכה זו לא היתה תהלוכה שקטה, אלא תהלוכה חמה ופשוטה אשר הביעה רגשות כנים של אנשים מן השורה בעבור הקדושה הצנועה. "הקדושה הגדולה ביותר בזמנים המודרניים הגיעה היום לפגוש אותנו", אמר הפטריארך מונסיניור פואד טוויל בכנסייה של הפטריארכיה, היכן שהתהלוכה הסתיימה ותפילת הערבית נערכה. "אנו מעוררים את החסד של האחדות שלנו כנוצרים וגם בעבור האחדת שלנו עם אחינו היהודים והמוסלמים...ואנו מבקשים מהחסד להיות מיושם כהחלטות של הסינוד האחרון", אמר הפטריארך אשר ביקש מהפטרון הקדוש של המיסיון לסייע ליעדנו ; להיות נוצרים בארץ הקודש.
הפטריארך הזכיר את הסבל ואת החולשה הנחווים בחיינו וכי לנזירה קטנה וגדולה זו יש הרבה מהמשותף לנו דבר זה ומביא אותנו שלא לפחד ולבקש מהאל, בפשטות של ילדים, לסייע לנו בזמנים אלו של חוסר וודאות במזרח התיכון- "הסבל הינו רב, אולם התקווה חייבת להיות חזקה יותר ממנו!". מונסיניור טוויל הכביד ברגשות מעל הדוכן שממנו נשא את הדרשה, שהיה קרוב למקום שבו הונח הארון של השרידים, לפני המזבח, מוקף ע"י מאמינים ואנשי דת מכל המסדרים האפשריים.
כל אנשי הדת הבכירים ביותר הגיעו לברך את תרז הקדושה ולהתפלל יחדו נראו יחדיו במקהלה, שקועים בתפילה. חלק מהילדים היו שמחים בחלקם כשהניפו את הדגל של הכנסייה שדמותה של הקדושה מוטבעת עליו;זו דרכם להתפלל את תפילת הערבית עם סיום התפילה תנועת הצופים, אשר הובילו אותם אנשי דת, יצרו מסדרון אנושי שדרכו האנשים עברו כדי להוקיר ולכבד, לגעת ולנשק את השרידים, לבקש החלמה ממחלות שונות, תמיכה ושלום.
בחצר של הפטריארכיה הלטינית, אנשי דת ומאמינים יצרו התקהלות בקבוצות ועדיין במצב רוח חגיגי, דיברו ושוחחו על האירוע, ואודות המקומות שבהם ייערך מסע העלייה לרגל של תרז הקדושה (התוכנית של הקהילה הלטינית של יוסף הקודש – חיפה – ביקור השרידים הקדושים), condividono quello che stanno vivendo ed esprimono חלקו בחוויות וביטאו את תודתם לאנשים שאשפרו את קיומו של אירוע זה, אולם מעל לכל הם דיברו עליה – על הנזירה אשר הראתה לנו את ישוע בחייה ובנוכחותה
טקסט ותמונות מאת מרקו גבסו.
חלק מהאנשים, על מנת לראותה, טיפסו על הבניין שנמצא בתהליך של עבודות תחזוקה. האנשים הקיפו את השרידים הקדושים שנישאו בגובה הכתפיים על מנת לגעת בהם, לגעת בשרשרת התפיל [רוזארי] או במטפחת, לאסוף את עלי הכותרת מתוך האלפים שהועפו לאוויר כשהקדושה עברה והתמקמה, ואלפי עלי הכותרת יצרו שטיח של פרחים בעל יופי מרהיב.
הצופים צעדו בראש התהלוכה עם דגלי הכנסייה של ארץ הקודש לצלילי תופים וחמת חלילים. מה שהתקבל מתהלוכה זו לא היתה תהלוכה שקטה, אלא תהלוכה חמה ופשוטה אשר הביעה רגשות כנים של אנשים מן השורה בעבור הקדושה הצנועה. "הקדושה הגדולה ביותר בזמנים המודרניים הגיעה היום לפגוש אותנו", אמר הפטריארך מונסיניור פואד טוויל בכנסייה של הפטריארכיה, היכן שהתהלוכה הסתיימה ותפילת הערבית נערכה. "אנו מעוררים את החסד של האחדות שלנו כנוצרים וגם בעבור האחדת שלנו עם אחינו היהודים והמוסלמים...ואנו מבקשים מהחסד להיות מיושם כהחלטות של הסינוד האחרון", אמר הפטריארך אשר ביקש מהפטרון הקדוש של המיסיון לסייע ליעדנו ; להיות נוצרים בארץ הקודש.
הפטריארך הזכיר את הסבל ואת החולשה הנחווים בחיינו וכי לנזירה קטנה וגדולה זו יש הרבה מהמשותף לנו דבר זה ומביא אותנו שלא לפחד ולבקש מהאל, בפשטות של ילדים, לסייע לנו בזמנים אלו של חוסר וודאות במזרח התיכון- "הסבל הינו רב, אולם התקווה חייבת להיות חזקה יותר ממנו!". מונסיניור טוויל הכביד ברגשות מעל הדוכן שממנו נשא את הדרשה, שהיה קרוב למקום שבו הונח הארון של השרידים, לפני המזבח, מוקף ע"י מאמינים ואנשי דת מכל המסדרים האפשריים.
כל אנשי הדת הבכירים ביותר הגיעו לברך את תרז הקדושה ולהתפלל יחדו נראו יחדיו במקהלה, שקועים בתפילה. חלק מהילדים היו שמחים בחלקם כשהניפו את הדגל של הכנסייה שדמותה של הקדושה מוטבעת עליו;זו דרכם להתפלל את תפילת הערבית עם סיום התפילה תנועת הצופים, אשר הובילו אותם אנשי דת, יצרו מסדרון אנושי שדרכו האנשים עברו כדי להוקיר ולכבד, לגעת ולנשק את השרידים, לבקש החלמה ממחלות שונות, תמיכה ושלום.
בחצר של הפטריארכיה הלטינית, אנשי דת ומאמינים יצרו התקהלות בקבוצות ועדיין במצב רוח חגיגי, דיברו ושוחחו על האירוע, ואודות המקומות שבהם ייערך מסע העלייה לרגל של תרז הקדושה (התוכנית של הקהילה הלטינית של יוסף הקודש – חיפה – ביקור השרידים הקדושים), condividono quello che stanno vivendo ed esprimono חלקו בחוויות וביטאו את תודתם לאנשים שאשפרו את קיומו של אירוע זה, אולם מעל לכל הם דיברו עליה – על הנזירה אשר הראתה לנו את ישוע בחייה ובנוכחותה
טקסט ותמונות מאת מרקו גבסו.