אתר האינטרנט של קהילת הקתולים דוברי העברית בישראל נחנכה ב 22 בדצמבר 2007. אפשר לנווט באתר בארבע שפות (עברית, צרפתית, אנגלית, ורוסית) בכתובת www.catholic.co.il ולגלות שיש ערך רב לכך שכן אפשר ללמוד על אספקט קתולי נוסף בארץ הקודש שכה מעט ידוע עליו.
דף הבית מציג בפנינו את נציגות הקתולים דוברי העברית בישראל, שהיא דיביזיה באחריותה הרוחנית של הפטריארכיה הלטינית בירושלים. הפטריארך מישל סבח הפקיד את הקהילות בידיו של נציגו, שהוא כיום האב פייר-בטיסטה פיצאבאלה, קוסטוס ארץ הקודש.
הצעדים הראשונים בשירות רעייתם הרוחנית של הקתולים דוברי העברית החל ב 1955, כאשר נוסד מפעל יעקוב הצדיק. המפעל נקרא על שמו של יעקוב השליח אשר כיהן כמנהיגה הראשון של קהילת ירושלים מיד לאחר מותו, קימתו לתחייה, ועלייתו של ישוע השמימה. מפעל זה הוקם על מנת להבטיח שתהא רעייה רוחנית נאותה למהגרים קתולים אשר הגיעו לישראל לאחר 1948 עם בני זוגם היהודיים. במשך השנים, הגיעו גם נשים וגברים ממוצא אירופאי ויהודי אשר הקדישו את חייהם לחיי הדת, כדי לסייע לקהילה. לעיתים קרובות היו חברים אלו מעורבים בלימוד ובדו-שיח עם היהדות. בחלק של האתר העוסק בהיסטוריה, מופיעים תיאורם של חיי 15 ממייסדי הקהילה, כמה מהם דמויות הידועות לציבור הרחב כמו האב ברונו הוסר, מייסד נווה-שלום, ואחרים שנותרו בצל כמטמונים חבויים. כמו כן, ישנו תיעוד מעניין של תולדות הקהילה הדוברת עברית בישראל. התיעוד חולק לשלוש תקופות החל מ 1947 ועד היום.
כיום, ישנם כמה מאות קתולים דוברי עברית בישראל (וישנן קהילות לותרניות דומות) המתקהלים בשש קבוצות. בנוסף לקבוצות בארבע הערים הגדולות – ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, ובאר-שבע – ישנן שתי קהילות למהגרים חדשים דוברי רוסית, אחת בגליל והשנייה במרכז-דרום.
הנציגות מטפלת גם ברווחה ובסיעוד של חברי הקהילה העניים ביותר, מפרסמת טקסטים ליטורגיים וחומר המסביר את הנצרות עבור הצעירים בקהילה, כדי שיוכלו להיות נוכחים כנוצרים בלב החברה הישראלית.
אילו המבינים עברית, יוכלו למצוא באתר את עיתון הקהילות, קול רינה, בפורמט pdf. כמו כן ישנם מסמכים, ביבליוגרפיה, תמונות של כוהני-דת המשרתים בקהילות, וכמה קישורים שימושיים.
ג’יאמפייטרו סנדיוניג’י
דף הבית מציג בפנינו את נציגות הקתולים דוברי העברית בישראל, שהיא דיביזיה באחריותה הרוחנית של הפטריארכיה הלטינית בירושלים. הפטריארך מישל סבח הפקיד את הקהילות בידיו של נציגו, שהוא כיום האב פייר-בטיסטה פיצאבאלה, קוסטוס ארץ הקודש.
הצעדים הראשונים בשירות רעייתם הרוחנית של הקתולים דוברי העברית החל ב 1955, כאשר נוסד מפעל יעקוב הצדיק. המפעל נקרא על שמו של יעקוב השליח אשר כיהן כמנהיגה הראשון של קהילת ירושלים מיד לאחר מותו, קימתו לתחייה, ועלייתו של ישוע השמימה. מפעל זה הוקם על מנת להבטיח שתהא רעייה רוחנית נאותה למהגרים קתולים אשר הגיעו לישראל לאחר 1948 עם בני זוגם היהודיים. במשך השנים, הגיעו גם נשים וגברים ממוצא אירופאי ויהודי אשר הקדישו את חייהם לחיי הדת, כדי לסייע לקהילה. לעיתים קרובות היו חברים אלו מעורבים בלימוד ובדו-שיח עם היהדות. בחלק של האתר העוסק בהיסטוריה, מופיעים תיאורם של חיי 15 ממייסדי הקהילה, כמה מהם דמויות הידועות לציבור הרחב כמו האב ברונו הוסר, מייסד נווה-שלום, ואחרים שנותרו בצל כמטמונים חבויים. כמו כן, ישנו תיעוד מעניין של תולדות הקהילה הדוברת עברית בישראל. התיעוד חולק לשלוש תקופות החל מ 1947 ועד היום.
כיום, ישנם כמה מאות קתולים דוברי עברית בישראל (וישנן קהילות לותרניות דומות) המתקהלים בשש קבוצות. בנוסף לקבוצות בארבע הערים הגדולות – ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, ובאר-שבע – ישנן שתי קהילות למהגרים חדשים דוברי רוסית, אחת בגליל והשנייה במרכז-דרום.
הנציגות מטפלת גם ברווחה ובסיעוד של חברי הקהילה העניים ביותר, מפרסמת טקסטים ליטורגיים וחומר המסביר את הנצרות עבור הצעירים בקהילה, כדי שיוכלו להיות נוכחים כנוצרים בלב החברה הישראלית.
אילו המבינים עברית, יוכלו למצוא באתר את עיתון הקהילות, קול רינה, בפורמט pdf. כמו כן ישנם מסמכים, ביבליוגרפיה, תמונות של כוהני-דת המשרתים בקהילות, וכמה קישורים שימושיים.
ג’יאמפייטרו סנדיוניג’י