ביום ראשון, ה-2 בפברואר, ביום החג של הבאתו של ישוע לבית המקדש ולרגל יום החג של החיים המקודשים, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, הקוסטוד של ארץ הקודש, ברך את הנדרים של שתי נזירות מהמסדר של ההערצה של הסקרמנט המבורך.
הנזירות, אשר המנזר שלהן ממקום במנזר הסמוך למקום הקדוש שבחזקת הפרנציסקאנים – "המערה של מרים" מערת החלב), שבבית לחם - הצהירו את שבועתן בפני קהל גדול שנאסף ונכח לרגל אירוע זה.
בדרשה שלו, האח פיצהבלה הזמין את כולם להרהר אודות חווית ה"ניחומים" של שמעון, ניחומים שרק האל יכול היה יכול להעניק. הוא הזכיר גם את הבחירה הרדיקאלית של הנזירות ואת הנטייה של לבבם של שמעון וחנה שהיו מוכנים להיות מופתעים ע"י האל. למרות שהקוסטוד כיוון את מילותיו במיוחד בעבור הנזירות שהקשיבו בקשב קרב, קהל הנאספים יכול היה לקבל את ההוראה היפה ולקבל בשלום את מה שהאל מעניק למי שמכיר בו ומזהה אותו בדברים הקטנים ביותר.
האחות [נזירה] מריה רשאלה ערכה את הנדר הפשוט שלה, במקורה מהפיליפינים, לאחר הצגתה ע"י האחראי של המסדר, ונקראה "עי הקוסטוד ששאל אותה לגבי רצונה ובחירתה ללכת אחר ישוע לחיים מנזריים, להיות נאמנה לנדרים של ציות, עוני וצניעות.
לאחר שענתה על השאלות בשמחה ובקול איתן "כן, רוצה אני", האחות, בנוכחות אם המנזר, שישבה במקהלה הקריאה את הטקסט של הנדר ושרה את תפילת ה"קבלה", תפילה שלפי המסורת המנזרית הינה פנייה לאל: "קבל אותי, האל, בהתאם לדבר ה' ואני אחיה".
המועמדת, לבושה בלבן, לאחר הנדר, קיבלה את הסממן האדום המאפיין את המסדר שלה, את החגורה ואת כיסוי הראש הלבן שמשמעותו נדרים ארעיים.
האחות [נזירה] קתרינה, במקורה מצרפת, ערכה אף היא את הנדרים שלה – הנדרים הטקסיים הסופיים, מתחייבת לתמיד לפני האל והנוכחים. היא נשאלה כמעט את אותן השאלות ולאחר מכן נשמעה שירה של התפילה של הקדושים; האחות קתרינה הביעה את נדריה הסופיים ונתמלאה בשמחה קורנת. כאשר היא הסירה את כיסוי הראש הלבן שלה, הקוסטוד חתך חלק מקצוות שערה, מחווה המדגישה את ההתאחדות שלה עם העולם. לאחר מכן, היא קיבלה את כיסוי הראש השחור המסמל את הנדרים הסופיים, את הטבעת, כסימן של הברית עם ישוע המשיח, לבוש לפי המסדר שלה וספר תפילות. לבסוף, היא הוכתרה בכתר של קוצים ופרחים, שביטא את ההתאחדות שלה עם ישוע המשיח.
הטקס המשיך עם ההוחדה [אוכריסטיה], אקט של חסד, ובסופו הנזירות קיבלו את הברכות מכל הנאספים.
הנזירות מהמסדר של ההערצה של הסקרמנט המבורך, כפי ששמן מרמז, מבטיח הערצה מתמשכת לפני הסקרמנט המבורך ביותר שבאחד משושלת הקפלות של המקום הקדוש של מערת החלב. הנוכחות שלהן הינה החל משנת 2007 והן חידשו מקום קדוש זה של הקוסטודיה, מקום היקר למי שחי בעיר זו. בהתבסס על הדוגמא של הפרנציסקאנים ושל התהלוכה היומית שלהם במערת המולד, הנזירות עורכות בכל יום תהלוכה במערת החלב, המקום הקדוש של המשפחה הקדוש. התהלוכה מתקיימת במקום זה בכל יום בשעה 15:30.
הקוסטוד איחל את מיטב האיחולים לנזירות החדשות ולקהילה כולה, מודה להן על העדות שלהן אשר מחייה את הכנסייה של ארץ הקודש.
הנזירות, אשר המנזר שלהן ממקום במנזר הסמוך למקום הקדוש שבחזקת הפרנציסקאנים – "המערה של מרים" מערת החלב), שבבית לחם - הצהירו את שבועתן בפני קהל גדול שנאסף ונכח לרגל אירוע זה.
בדרשה שלו, האח פיצהבלה הזמין את כולם להרהר אודות חווית ה"ניחומים" של שמעון, ניחומים שרק האל יכול היה יכול להעניק. הוא הזכיר גם את הבחירה הרדיקאלית של הנזירות ואת הנטייה של לבבם של שמעון וחנה שהיו מוכנים להיות מופתעים ע"י האל. למרות שהקוסטוד כיוון את מילותיו במיוחד בעבור הנזירות שהקשיבו בקשב קרב, קהל הנאספים יכול היה לקבל את ההוראה היפה ולקבל בשלום את מה שהאל מעניק למי שמכיר בו ומזהה אותו בדברים הקטנים ביותר.
האחות [נזירה] מריה רשאלה ערכה את הנדר הפשוט שלה, במקורה מהפיליפינים, לאחר הצגתה ע"י האחראי של המסדר, ונקראה "עי הקוסטוד ששאל אותה לגבי רצונה ובחירתה ללכת אחר ישוע לחיים מנזריים, להיות נאמנה לנדרים של ציות, עוני וצניעות.
לאחר שענתה על השאלות בשמחה ובקול איתן "כן, רוצה אני", האחות, בנוכחות אם המנזר, שישבה במקהלה הקריאה את הטקסט של הנדר ושרה את תפילת ה"קבלה", תפילה שלפי המסורת המנזרית הינה פנייה לאל: "קבל אותי, האל, בהתאם לדבר ה' ואני אחיה".
המועמדת, לבושה בלבן, לאחר הנדר, קיבלה את הסממן האדום המאפיין את המסדר שלה, את החגורה ואת כיסוי הראש הלבן שמשמעותו נדרים ארעיים.
האחות [נזירה] קתרינה, במקורה מצרפת, ערכה אף היא את הנדרים שלה – הנדרים הטקסיים הסופיים, מתחייבת לתמיד לפני האל והנוכחים. היא נשאלה כמעט את אותן השאלות ולאחר מכן נשמעה שירה של התפילה של הקדושים; האחות קתרינה הביעה את נדריה הסופיים ונתמלאה בשמחה קורנת. כאשר היא הסירה את כיסוי הראש הלבן שלה, הקוסטוד חתך חלק מקצוות שערה, מחווה המדגישה את ההתאחדות שלה עם העולם. לאחר מכן, היא קיבלה את כיסוי הראש השחור המסמל את הנדרים הסופיים, את הטבעת, כסימן של הברית עם ישוע המשיח, לבוש לפי המסדר שלה וספר תפילות. לבסוף, היא הוכתרה בכתר של קוצים ופרחים, שביטא את ההתאחדות שלה עם ישוע המשיח.
הטקס המשיך עם ההוחדה [אוכריסטיה], אקט של חסד, ובסופו הנזירות קיבלו את הברכות מכל הנאספים.
הנזירות מהמסדר של ההערצה של הסקרמנט המבורך, כפי ששמן מרמז, מבטיח הערצה מתמשכת לפני הסקרמנט המבורך ביותר שבאחד משושלת הקפלות של המקום הקדוש של מערת החלב. הנוכחות שלהן הינה החל משנת 2007 והן חידשו מקום קדוש זה של הקוסטודיה, מקום היקר למי שחי בעיר זו. בהתבסס על הדוגמא של הפרנציסקאנים ושל התהלוכה היומית שלהם במערת המולד, הנזירות עורכות בכל יום תהלוכה במערת החלב, המקום הקדוש של המשפחה הקדוש. התהלוכה מתקיימת במקום זה בכל יום בשעה 15:30.
הקוסטוד איחל את מיטב האיחולים לנזירות החדשות ולקהילה כולה, מודה להן על העדות שלהן אשר מחייה את הכנסייה של ארץ הקודש.