ביום חגם של הקדושים כיפא (פטרוס) ושאול (פאולוס), בכנסיית כפר אסיה-באטרון, האח פייר ריחה הצהיר את נדריו לנצח (למסדר הפרנציסקאני) בנוכחות האב אנג’ליקו פילא.
כשאנו ממלאים את משאלתו של האח פייר, לערוך את הטקס בכפר הולדתו, התלכדה הקהילה כולה במאמץ להצליח ככל האפשר בהכנות לקראת הליטורגיה, קישוט הכנסייה, ובבחירת השירים בערבית, איטלקית, ולטינית לכבוד סעודת האדון.
בטקס אשר היה במנהג המרוני, ושנערך על ידי האב איברהים סבאח, נכחו כוהן קהילת אסיה מבירות, כמה מהאחים הקפוצ’ינים עם האחראי עליהם, קרובי משפחתו של האב פייר ותושבי הכפר. כל הכוהנים צעדו בתהלוכה אל ביתו של האח פייר ומשם אל כנסיית ג’ורג’ הקדוש. האווירה הייתה ידידותית ושמחה.
בדרשתו, הזכיר האב איברהים את הצהרת אמונתו של כיפא הקדוש (בישוע כמשיח) ואת מילות השבח של ישוע על אמונה זו אשר הפכה לדרך חיים. הוא אזכר גם את חזרתו בתשובה של שאול הקדוש, אשר בו האמונה התגלמה, כשהוא נושא את צלבו מידי יום בעצומם של קשיים ורדיפות. בפנייתו אל האח פייר, עודד אותו האב איברהים להמשיך בדרכו, וללכת בעקבות דוגמתם של כיפא ושאול הקדושים. וכך להמשיך בעזרת תפילתם של מרים הבתולה הקדושה ואח המלאכי פרנצ’סקו הקדוש למענו, כדי שהצהרת אמונתו תוכל להשתנות, דרך הנדרים, ולהיהפך למפעל חיים, על פיו ישא את צלבו בכל יום ויחיה את הבשורה הקדושה עם שמחה ונדיבות.
לאחר הדרשה, שאל האב אנג’ליקו את האח פייר את השאלות (לגבי נדריו), וחתם בתפילת תחנונים אל הקדושים שנאמרה בערבית, ובהקראת מילות הנדרים.
בתום הטקס, בכדי להודות לכל הנוכחים ובכדי להמשיך את החגיגה, נערכה קבלת פנים עבור כולם באולם הקהילה הסמוך. לכבוד קרובי המשפחה, הכוהנים, וכמה מהמאמינים הקבועים בכנסיית אנטוניו הקדוש בחאריסה, נערכה ארוחת ערב באוויר הצח במסעדה, וכך נחתם היום השמח.
מלאי תודה לאדוני עבור המתנה שהעניק לנו באח פייר, אנו, האחים, מתפללים שאלוהים תמיד ישמור עלינו שנהיה נאמנים לקריאתו (להיות שליחיו).
האב הפרנציסקאני אנטונינו מילצו
כשאנו ממלאים את משאלתו של האח פייר, לערוך את הטקס בכפר הולדתו, התלכדה הקהילה כולה במאמץ להצליח ככל האפשר בהכנות לקראת הליטורגיה, קישוט הכנסייה, ובבחירת השירים בערבית, איטלקית, ולטינית לכבוד סעודת האדון.
בטקס אשר היה במנהג המרוני, ושנערך על ידי האב איברהים סבאח, נכחו כוהן קהילת אסיה מבירות, כמה מהאחים הקפוצ’ינים עם האחראי עליהם, קרובי משפחתו של האב פייר ותושבי הכפר. כל הכוהנים צעדו בתהלוכה אל ביתו של האח פייר ומשם אל כנסיית ג’ורג’ הקדוש. האווירה הייתה ידידותית ושמחה.
בדרשתו, הזכיר האב איברהים את הצהרת אמונתו של כיפא הקדוש (בישוע כמשיח) ואת מילות השבח של ישוע על אמונה זו אשר הפכה לדרך חיים. הוא אזכר גם את חזרתו בתשובה של שאול הקדוש, אשר בו האמונה התגלמה, כשהוא נושא את צלבו מידי יום בעצומם של קשיים ורדיפות. בפנייתו אל האח פייר, עודד אותו האב איברהים להמשיך בדרכו, וללכת בעקבות דוגמתם של כיפא ושאול הקדושים. וכך להמשיך בעזרת תפילתם של מרים הבתולה הקדושה ואח המלאכי פרנצ’סקו הקדוש למענו, כדי שהצהרת אמונתו תוכל להשתנות, דרך הנדרים, ולהיהפך למפעל חיים, על פיו ישא את צלבו בכל יום ויחיה את הבשורה הקדושה עם שמחה ונדיבות.
לאחר הדרשה, שאל האב אנג’ליקו את האח פייר את השאלות (לגבי נדריו), וחתם בתפילת תחנונים אל הקדושים שנאמרה בערבית, ובהקראת מילות הנדרים.
בתום הטקס, בכדי להודות לכל הנוכחים ובכדי להמשיך את החגיגה, נערכה קבלת פנים עבור כולם באולם הקהילה הסמוך. לכבוד קרובי המשפחה, הכוהנים, וכמה מהמאמינים הקבועים בכנסיית אנטוניו הקדוש בחאריסה, נערכה ארוחת ערב באוויר הצח במסעדה, וכך נחתם היום השמח.
מלאי תודה לאדוני עבור המתנה שהעניק לנו באח פייר, אנו, האחים, מתפללים שאלוהים תמיד ישמור עלינו שנהיה נאמנים לקריאתו (להיות שליחיו).
האב הפרנציסקאני אנטונינו מילצו