ביום רביעי, ה-2 בספטמבר, נערך טקס מיוחד שנערך במנזר הפרנציסקאני שבבית עניה, המוכר גם כאל עזריה (בערבית). מטרת הטקס היה לחגוג את סוף השלב השני של החפירות בסמוך לקברו של לזרוס ולציין שיתוף פעולה חיובי בין הצדדים השונים המעורבים בכך.
למעשה, המיזם דורש השתתפות שונה שהינה אקדמית, פיסית ומנהלתית באופייה. האתר הארכיאולוגי נמצא על רכוש השייך לפרנציסקאנים, היוונים האורתודוכסים ולמוסלמים.לכן, כה חשוב הדו שח בין הקהילות השונות. המיזם השאפתני שהתרחש ברכוש הפרנציסקאני, גם אפשר לסטודנטים פלסטינים לארכיאולוגיה להשיג התנסות ייחודית בתחום לימודיהם.
בין הנוכחים בטקס היו הגזבר של הקוסטודיה, האח ה]פרנציסקאני איבראהים פלטאס, נציגי האוניברסיטה של אל-קודש [ירושלים] ומשרד התיירות והעתיקות, ראש העיר של אל עזריה והמנהל של האגודה בעד ארץ הקודש, מר תומאסו סלטיני. האח הפרנציסקאני מישל שרחוא, האח הממונה על המנזר, ומספר אחים פרנציסקאנים מהמכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, ישבו בשורה הראשונה, ועימם היה גם האח יוג'ניו אליאטה, שעקב מקרוב אחר החפירות.
"לא יחיה האדם על הלחם והמים בלבד", מזכיר הארכיאולוג אוסמה חמדן. מכיוון שבית עניה הינה המקום השלישי שבו מבקרים תיירים ברשות הפלסטינית, החפירות מהווים גם ערך רב לאוכלוסייה המקומית. "עבודה זו קושרת באופן אינטימי את תחושת השייכות", אמר האח הפרנציסקאני איבראהים פלטס הסטודנטים הפלסטינים שהשתתפו בחפירות למדו יותר על ההיסטוריה שבה הם חיים. דבר זה מאפשר לחזק את התקווה לעתיד. בשעה שפנה אליהם, האח הפרנציסקאני הוסיף: "אתם כותבים את ההיסטוריה ע"י חשיפתה במו ידיכם. אתם חושפים מקור של מורשת לאומית."
"תחושת שייכות", סיכם סגן הנשיא של האוניברסיטה, חנא עבדל נור, שיחד עם הידע, לדעת איך ולהפיץ את המורשת שלהם. דברים אלו הינם חיוניים לשימור המרשת שלנו". שימור זה הינו באחריות של כולם:היה זה לב ליבו של המסר של הדוברים.
התקופה הביזנטית והצלבנית היו התקופות החשובות ביותר עבור העיר. ארבעה כנסיות נבנו בסמוך לברו של לזרוס. הראשונה מתוארכת לזמנה של הלנה הקדושה מהמאה ה-4. האחרונה,ש הינה מעל לקברו של לזרוס הקדוש, מתוארכת לתקופתה של המלכה מליסנדה מהמאה ה-12. בסמוך היה מנזר ומגדל שהגן על אנשי הדת ועולי הרגל. החפירות באתר אפשרו ניתוח גרפי של העיר, חשף שרידים מהתקופה הביזנטית, מוסלמית, צלבנית ועותומאנית. החפירות עדיין בחיתוליהם, אולם כבר כעת רואים תעלה ומאגר מים מהתקופה הצלבנית, שנמצאו. כמו כן, נחשף קיר שמראה את קיומם של שני חדרים, שייעודם אינו ידוע עדיין.
בשעה שהמיזם רחב היקף ולו פוטנציאל רב, הוא עדיין צנוע יחסית בתחום זה עקב העדר מימון. "השנה הראשונה, האתר הוזנח והיה לאתר פסולת. עדיין ניתן לראות עקבות לחפירות לא חוקיות", הסביר הארכיאולוג איבראהים אבו אמר. "כך שעשינו רבות כדי לדאוג לאתר זה. העבודה הארכיאולוגית המוקדמת הושלמה השנה. המיזם מטרתו לספק התנסות מעשית לסטודנטים לארכיאולוגיה, בשעה שחושפים את העושר של תר זה, ובשעה שגם הופכים אותו לנגיש לתיירים."
N.H.
למעשה, המיזם דורש השתתפות שונה שהינה אקדמית, פיסית ומנהלתית באופייה. האתר הארכיאולוגי נמצא על רכוש השייך לפרנציסקאנים, היוונים האורתודוכסים ולמוסלמים.לכן, כה חשוב הדו שח בין הקהילות השונות. המיזם השאפתני שהתרחש ברכוש הפרנציסקאני, גם אפשר לסטודנטים פלסטינים לארכיאולוגיה להשיג התנסות ייחודית בתחום לימודיהם.
בין הנוכחים בטקס היו הגזבר של הקוסטודיה, האח ה]פרנציסקאני איבראהים פלטאס, נציגי האוניברסיטה של אל-קודש [ירושלים] ומשרד התיירות והעתיקות, ראש העיר של אל עזריה והמנהל של האגודה בעד ארץ הקודש, מר תומאסו סלטיני. האח הפרנציסקאני מישל שרחוא, האח הממונה על המנזר, ומספר אחים פרנציסקאנים מהמכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, ישבו בשורה הראשונה, ועימם היה גם האח יוג'ניו אליאטה, שעקב מקרוב אחר החפירות.
"לא יחיה האדם על הלחם והמים בלבד", מזכיר הארכיאולוג אוסמה חמדן. מכיוון שבית עניה הינה המקום השלישי שבו מבקרים תיירים ברשות הפלסטינית, החפירות מהווים גם ערך רב לאוכלוסייה המקומית. "עבודה זו קושרת באופן אינטימי את תחושת השייכות", אמר האח הפרנציסקאני איבראהים פלטס הסטודנטים הפלסטינים שהשתתפו בחפירות למדו יותר על ההיסטוריה שבה הם חיים. דבר זה מאפשר לחזק את התקווה לעתיד. בשעה שפנה אליהם, האח הפרנציסקאני הוסיף: "אתם כותבים את ההיסטוריה ע"י חשיפתה במו ידיכם. אתם חושפים מקור של מורשת לאומית."
"תחושת שייכות", סיכם סגן הנשיא של האוניברסיטה, חנא עבדל נור, שיחד עם הידע, לדעת איך ולהפיץ את המורשת שלהם. דברים אלו הינם חיוניים לשימור המרשת שלנו". שימור זה הינו באחריות של כולם:היה זה לב ליבו של המסר של הדוברים.
התקופה הביזנטית והצלבנית היו התקופות החשובות ביותר עבור העיר. ארבעה כנסיות נבנו בסמוך לברו של לזרוס. הראשונה מתוארכת לזמנה של הלנה הקדושה מהמאה ה-4. האחרונה,ש הינה מעל לקברו של לזרוס הקדוש, מתוארכת לתקופתה של המלכה מליסנדה מהמאה ה-12. בסמוך היה מנזר ומגדל שהגן על אנשי הדת ועולי הרגל. החפירות באתר אפשרו ניתוח גרפי של העיר, חשף שרידים מהתקופה הביזנטית, מוסלמית, צלבנית ועותומאנית. החפירות עדיין בחיתוליהם, אולם כבר כעת רואים תעלה ומאגר מים מהתקופה הצלבנית, שנמצאו. כמו כן, נחשף קיר שמראה את קיומם של שני חדרים, שייעודם אינו ידוע עדיין.
בשעה שהמיזם רחב היקף ולו פוטנציאל רב, הוא עדיין צנוע יחסית בתחום זה עקב העדר מימון. "השנה הראשונה, האתר הוזנח והיה לאתר פסולת. עדיין ניתן לראות עקבות לחפירות לא חוקיות", הסביר הארכיאולוג איבראהים אבו אמר. "כך שעשינו רבות כדי לדאוג לאתר זה. העבודה הארכיאולוגית המוקדמת הושלמה השנה. המיזם מטרתו לספק התנסות מעשית לסטודנטים לארכיאולוגיה, בשעה שחושפים את העושר של תר זה, ובשעה שגם הופכים אותו לנגיש לתיירים."
N.H.