שני נזירים, האחד קנדי (רת’נאסירי) ואחד מאוסטריה (סאילוונסה) הגיעו לקהילה הבודהיסטית של סרי לנקה שבישראל – הכוללת כ-4000 איש – לכבוד יום ההולדת ה-2253 של בודהה.
ביום שבת, ה-9 למאי, מוקדם בבוקר, המאמינים הגיעו לבית דני במגרש הספורט, בשכונת התקווה בתל -אביב, על מנת להשתתף במפגש תפילה זו. חלק מהחברים מהשגרירות של סרי לנקה גם כן הזמינו אותי.
כאשר הלכתי לאולם הספורט, התפעלתי מהנוכחות של המאמינים, כולם לבושים לבן, ישובים על הקרקע ומתפללים, קשובים למילותיהם של שני הנזירים הללו, שגם כן היו ישובים על כיסאות שעל הבמה. משם הן הובילו את התפילה ואת ההרהור אודות כתבי הקודש.
למרות שהיה זה מוקדם מאד, אולם הספורט היה צפוץ במאמינים. במשך היום, מספרם המשיך ועלה, והגיע ל-1000 מכל ישראל. הוזמנתי לארוחת צהריים עימם, בחדר נפרד. חלקתי עימם אורז וירקות, ורוטב חריף והשתמשתי ביד ימין מתוך נימוס, כפי שהם עשו. החלפנו מספר מילים זה עם זה, והגענו למסקנה כי מהות הדת הינה אהבה. ברם, דבר זה תלוי בקריטריון של הערכה של האחד את השני. חמלה לשכנתך, לרעך, לאחר - חייבת להילוות אליה אהבה. זו הדרך היחידה שאהבה יכולה להיהפך למציאות.
חלק מעמודי התנ"ך בהיבט זה צצו ועלו במוחי, בייחוד רחמיו של ישוע כלפי האדם.
הוזמנתי למסור מסר משלי לקהילה מ-סרי לנקה שנאספה שם. יחף, כסימן לכבוד למקום, שהפך לקדוש עבור התפילה, הצגתי את דמותו של פרנסיס הקדוש, העד של האחד והיחיד, הרוח של אסיזי, המפגשים עם נציגי דתות אחרות, אשר האפיפיור יוחנן פאולוס השני רצה ואיחלתי לכולם שלום וטוב. נשארתי עוד קצת, מנסה לקחת חלק בתפילה בשפת ה-פאלי הקדושה, שמשמשת את הקנון הבודהיסטי, ה"טיפיטאקה", ובאופן רשמי אומצה ע"י הבודהיזם של סרי לנקה. שפה זו מובנת רק ע"י בודהיסטים, כמו לטינית כנסייתית בעבר.
חלק מהקתולים גם לקחו חלק במפגש זה. חוץ מזה, הרבה בודהיסטים מתפללים בכנסיית אנתוני הקדוש. כסימן של כבוד רב, הם נתנו לי את כיסאם על מנת שאשב עליו.
ממוקמים מולי, ישובים על הרצפה עם מאמינים אחרים מ-סרי לנקה, בשורה הראשונה ישב השגריר של סרי לנקה.
האח הפרנציסקאני ארטורו ואסוטרו מנהל בית ספר התיכון "טרה סנטה"-
ביום שבת, ה-9 למאי, מוקדם בבוקר, המאמינים הגיעו לבית דני במגרש הספורט, בשכונת התקווה בתל -אביב, על מנת להשתתף במפגש תפילה זו. חלק מהחברים מהשגרירות של סרי לנקה גם כן הזמינו אותי.
כאשר הלכתי לאולם הספורט, התפעלתי מהנוכחות של המאמינים, כולם לבושים לבן, ישובים על הקרקע ומתפללים, קשובים למילותיהם של שני הנזירים הללו, שגם כן היו ישובים על כיסאות שעל הבמה. משם הן הובילו את התפילה ואת ההרהור אודות כתבי הקודש.
למרות שהיה זה מוקדם מאד, אולם הספורט היה צפוץ במאמינים. במשך היום, מספרם המשיך ועלה, והגיע ל-1000 מכל ישראל. הוזמנתי לארוחת צהריים עימם, בחדר נפרד. חלקתי עימם אורז וירקות, ורוטב חריף והשתמשתי ביד ימין מתוך נימוס, כפי שהם עשו. החלפנו מספר מילים זה עם זה, והגענו למסקנה כי מהות הדת הינה אהבה. ברם, דבר זה תלוי בקריטריון של הערכה של האחד את השני. חמלה לשכנתך, לרעך, לאחר - חייבת להילוות אליה אהבה. זו הדרך היחידה שאהבה יכולה להיהפך למציאות.
חלק מעמודי התנ"ך בהיבט זה צצו ועלו במוחי, בייחוד רחמיו של ישוע כלפי האדם.
הוזמנתי למסור מסר משלי לקהילה מ-סרי לנקה שנאספה שם. יחף, כסימן לכבוד למקום, שהפך לקדוש עבור התפילה, הצגתי את דמותו של פרנסיס הקדוש, העד של האחד והיחיד, הרוח של אסיזי, המפגשים עם נציגי דתות אחרות, אשר האפיפיור יוחנן פאולוס השני רצה ואיחלתי לכולם שלום וטוב. נשארתי עוד קצת, מנסה לקחת חלק בתפילה בשפת ה-פאלי הקדושה, שמשמשת את הקנון הבודהיסטי, ה"טיפיטאקה", ובאופן רשמי אומצה ע"י הבודהיזם של סרי לנקה. שפה זו מובנת רק ע"י בודהיסטים, כמו לטינית כנסייתית בעבר.
חלק מהקתולים גם לקחו חלק במפגש זה. חוץ מזה, הרבה בודהיסטים מתפללים בכנסיית אנתוני הקדוש. כסימן של כבוד רב, הם נתנו לי את כיסאם על מנת שאשב עליו.
ממוקמים מולי, ישובים על הרצפה עם מאמינים אחרים מ-סרי לנקה, בשורה הראשונה ישב השגריר של סרי לנקה.
האח הפרנציסקאני ארטורו ואסוטרו מנהל בית ספר התיכון "טרה סנטה"-