בלב ליבה של העיר התיקה של ירושלים, היכן שנרקמים סיפורים בני מילניום, מכון מאניפיקאט חוגג שלוש עשורים של פעילות בשנת 2025. המכון נוסד בשנת 1995 על ידי הקוסטודיה של ארץ הקודש, כשמכון זה למוסיקה הפך לסמל של דו שיח בין דתי, מצוינות חינוכית ומחויבות תרבותית בעיר העתיקה.
מכון מאניפיקאט נולד מהחלום של האח הפרנציסקאני ארמנדו פירוצי, נגן עוגב רשמי של הקוסטודיה ומרצה בקונסרבטוריון באיטליה. עם הגיעו לירושלים, הוא תפס את חסרונו של מקום המקדיש את עצמו למוסיקה ולחינוך מוסיקאלי עבור הצעירים של העיר העתיקה. לאחר עלייה לרגל מירושלים למקום הקדוש של מאניפיקאט שבעין כרם, המיזם התעורר לחיים עם אישורה של הקוסטודיה.
סיוע כלי היה התרומה של הניה סודא סברה, סגנית המנהל הראשונה, שמוכרת בחיבה כ"אמא של מאניפיקאט". החל מאז, הזרע הקטן ניטע על ידי האח ארמנדו גדל לתוך הצטיינות שמוכרת כיום.
מן ההתחלה, מכון ממאניפיקאט קיבל אליו תלמידים מוסלמים, יהודים ונוצרים , כשיוצר סביבה רב תרבותית היכן שמוסיקה הופכת לשפה אוניברסאלית של דו שיח ושל הבנה הדדית. כפי שציין הקוסטוד של אר הקודש האח פרנצ'סקו פאטון, "ההרמוניה של המוסיקה מתרחבת גם להרמוניה של דו קיום". כיום כ-80% מהמורים הינם ישראלים יהודים, בשעה ש-80% מהתלמידים הינם פלסטינים, מוסלמים ונוצרים כאחד.
בשנת 2005 מכון מאניפיקאט יצר שותפות עם הקונסרבטוריון של "אריגו פדרולו" של וינצנזה, מכון שהינו חלק ממשרד התרבות האיטלקי, שמכיר במכון כסניף בינלאומי. דבר זה מאפשר לתלמידים ללמוד באקדמיות באירופה לתואר אקדמי. בכל שנה כ-200 תלמידים לוקחים חלק בקורסים לפסנתר, כינור, צלו, עוגב, שירה, גיטרה, הלחנה, חליל, מקהלה, סולפאג' וההיסטוריה של המוסיקה.
תלמידים לשעבר כוללים שני זמרי אופרה, זמר לתקופת הברוק-רנסנס, שני פסנתרנים, גיטריסט, נגן בס ונגן קלרינט – ורבים אחרים עומדים לסיים את התואר האקדמי, כולל נגני צלו, פסנתרנים ונגני חליל.
מכון מאניפיקאט אינו רק מרכז הכשרה, אלא מקום שבו ישנן פעילויות חברתיות: קונצרטים, סיורים בינלאומיים, תחרויות ושיתופי פעולה, כולל עם הקרן של אנדרה בוצלי. הביצוע נרחב מעבר לירושלים אל אירופה וארצות הברית, מציע לתלמידים את הסיכוי לעסוק בסביבה מוסיקלי מגוונת ותרבותית.
במהלך יום השנה של 30 השנה, קונצרט גאלה נערך בתיאטרון של ימקא, הכולל סולנים, תזמורת מיתרים של תלמידין, דואט ופסנתרן שכעת הינו חבר בפקולטה [של המוסד].
כפי שכתב האח ארמנדו פירוצי במסר לרגל האירוע: "כולנו זכינו לברכה גדולה" כשתורמים לצמיחה קטנה אולם משמעותית של מציאות פרנציסקאנית. וממש כמו מרים של המאניפיקאט [אימו של ישוע], האל עשה נפלאות באמצעות בית ספר זה, שממשיך ליצור לא רק מוסיקאים אלא שגרירים של שלום.
מכון מאניפיקאט של ירושלים אינו רק בית ספר למוסיקה, אלא מעבדה אמיתית של שלום: מקום שבו מוסיקה הופכת לגשר בין אנשים ותרבויות, מסייעת לבנות ירושלים שנטועה בה התקווה והאחדות.
Francesco Guaraldi
