למרות הקשיים עקב מגיפת הקורונה, השיקום של כנסיית הקבר ממשיך, והינו תוצאה של הסכם היסטורי בין הקהילות הנוצריות (יוונים אורתודוכסים, קתולים וארמנים) המטפלים ב"כנסיית התחייה". ביום שני ה-27 בספטמבר, הוועדה המדעית-טכנית שמונתה לצורך עבודה זו, הציגה מצב של התקדמות של מבחני יישימות והערכת זמן של השלמת העבודה לראשי שלושת הכנסיות בכנסייה של המנזר של סאן סלבטורה, שבירושלים. הם הגיעו מאיטליה ובפעם הראשונה החל ממרץ 2020, לאחר היעדרות ארוכה של היעדרות עקב מגבלות בריאות, המומחים עובדים במוסדות מגוונים: "לה וינריה ריאלה" המרכז לשיקום ושיפוץ של הקרן למורשת התרבותית של טורין, המחלקה ללימודי עתיקות של "לה ספיאנצה" אוניברסיטת רומא והפוליטכניקו של מילאנו.
לאחר השלב הראשון של השיקום, שהסתיים בשנת 2017 – שבו האדיקול הקדוש המכיל את הקבר הריק של ישוע המשיח, שוקם וחזר להודו המקורי – בדצמבר 2019 הוועדה האינטר-דיספלינארית המדעית-טכנית הודיעו על השלב השני של השיקום בירושלים בהתייחס לרצפת הבזיליקה. קצת יותר מחודשיים לאחר מכן, הגיעה מגיפת הקורונה ופגעה בכל התוכניות, כשהגבולות נסגרו והיה סגר בכל העולם, כשזה מנע מהמומחים מלנסוע. אף על פי כן, הקבוצה עשתה כל מאמץ להמשיך את המחקרים ההתחלתיים בשיקום, עולל מרחוק.
"עבדנו בשנתיים אלו של המגיפה, למרות הקשיים", אמר סטפנו טרוקו, המנהל של העבודה וארכיטקט מפקח. "רצינו לשוב לירושלים לראות שהמיזם הזה חשוב לנו מאד ואנו רוצים להודות לקהילות הנוצריות שהעניקו את אמונם בנו. בעבודה מרחוק שלנו, היתה לנו עזרה רבה משלוש ארכיטקטים שנמצאים בירושלים המייצגים את הקהילות הנוצריות של כנסיית הקבר. בבזיליקה ישנו אקלים ואווירה של עזרה הדדית שנוצר בינינו ובין החברים של הקהילה של מי שחי שם."
"כרגע אנו בשלב של מחקר יישומי", מסבירה סגנית מנהל העבודה, מיכאלה קרדינאלי. ארכיטקטים, מהנדסים, מלומדים וחוקרים עבדו על מספר חזיתות באופן אינטר-דיציפלינארי על מנת לענות על השאלות מהקהילות: היציבות של האדיקול, ההטמעה של המערכות, הסוגיה של השיקום בכל הקומה, כשמתייחסים לכך שיש עניין בביצוע חפירות ארכיאולוגיות ומחקרים ארכיאולוגיים בכל המתחם. הסוגיה המורכבת האחרונה נחקר לעומק באמצעות מחקרים דיאגנוסטיים ומחקרים של תיעוד קיים, ולאחר מכן התחלנו להציע פתרונות לקהילות שיש לאשר ויש לחקור לעומק רב במיזם הסופי."
פרופ' פרנצ'סקה רומאנה סאסולה, העומדת בראש של קבוצת העבודה של המחקר הארכיאולוגי קשורה לעבודת השיקום, מסבירה כיצד הם החליטו להתקדם: "לפני התחלת כל אופן של פעילות ארכיאולוגית בכנסייה, הכרחי עבורנו לאסוף כל פיסת מידע – שפורסם ושטרם פורסם – שיכול להיות לעזר להבנייה מחדש של אירועים בכנסייה עצמה, על מנת לחשוף כל תגלית משך החפירות באופן רב משמעי. החלטנו לקבוע בסיס נתונים ולהוסיף אלמנטים ממקורות כתובים, ארכיאולוגיים, ביבליוגרפים, צילומים ומקורות כרטוגרפיים."
המחקר המקדים ההתחלתי, שאותו מבצעת קבוצת העבודה, מטרתו אינה חודרנית ומעל לכל לא מהווים גורם מפריע בפעילויות יום יומיות בכנסיית הקבר, כגון האירועים של שלושת הקהילות הנוצריות, התנועה החופשית של האחים שגרים שם והגישה לעולי הרגל. על מנת לעשות כן, הבזיליקה חולקה ל-10 אזורים וכך נוצרו 3 אתרים. על מנת להבין את התנאים שבהם הקומה תטופל, כשביניים מערת ניטור של תנאי האקלים העכשוויים בבזיליקה של כנסיית הקבר הותקנה והוטמעה.
לפי הועדה המדעית, ההערכה של השיקום תושלם תוך 26 חודשים, כשפתרונות חדשים יחקרו בינתיים כך שיפחיתו את הזמן הנדרש לעבודה.
בשלב זה, תשומת לב רבה מוקדשת ללימוד של החומרים, כפי שאמר המתאמת של המיזם פאולה קרוברי: "אנו רוצים לשמור עד כמה שניתן מהחומרים הקיימים בבזיליקה. האבנים הללו נראו על ידי מיליוני עולי רגל; הם מעין עדות של העבר ושל אלפיים שנים. אולם, אנו גם רוצים לתת אחידות לאבנים אלו, להפוך אותן ליותר נגישות. נכון לעכשיו, הקולגות שלנו ב-פוליטכניקו של מילאנו מתעדים כל ס"מ בפני השטח של הרצפה ובחודש הבא ננסה להבין מה נמצא מתחת לרצפה וחלק מההבטים של המבנה הארכיאולוגי. אנו מצים לתכנן דרכים לשמור על גישה עבור פונקציות שמתנהלות בבזיליקה."
השמחה של הקהילות הנוצריות של כנסיית הקבר
"השלב השני הינו יסודי משום שהוא מסמל את ההמשך לעבר השלמת השיפוץ של כנסיית הקבר שיאפשר מחר, הן עבור עולי הרגל והן עבורנו, אשר חוגגים בכנסיית הקבר [אירועים], להיכנס מקום שאסטטית ראוי לכבוד." כך האיר הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון. "זו הכנסייה החשובה ביותר בעולם ולה יש ערך יוצא מן הכלל וסימבולי, כשזו הכנסייה היחידה בעולם כולו היכן שיוונים אורתודוכסים, ארמנים ואנו חוגגים", אמר והוסיף. "הצעד של היום מסמל את ההמשכיות של שיתוף הפעלה בין שלושת הקהילות שלנו, שאינו רק חומרי אלא מהווה סימן של אקומניזם, סימן יוצא דופן בעבור הכנסייה כולה".
"היום אנו מרוצים: החלנו בשחזור בעבר ודאגנו אך מעט משום שרצינו להמשיך", אמר הפטריארך היווני אורתודוכסי תיאופילוס השלישי. "לא היה זה בלתי אפשרי להתחיל בשחזור עם אנשי מקצוע מומחים בהקשר לשחזור של הקבר של ישוע המשיח ללא השלמתו באופן נכון. כמו כן, היו לנו מומחים מאוניברסיטת אתונה ואנו מוכנים להציע את הניסיון שלנו ואני יודע שהם כבר משתפים פעולה עם "לה ספיאנצה", אוניברסיטת רומא, כשזה מתרחש כבר זמן מה ועכשיו בתחומים שונים. אלו הן בשורות טובות שאנו נמשיך את השחזור של כנסיית הקבר ואני מאמין שזוהי תרומה רבה מצד הכנסיות הנוצריות, על מנת לשמר ולתחזק סטאטוס מיוחד בהבט תרבותי, דתי פוליטי של עיר הקודש של ירושלים."
בשלב השני, החברים של הקהילות הנוצריות של כנסיית הקבר, שכבר שיתו פעולה זה עם זה בשחזורי ושיפוץ, יודעים למה לצפות, כפי שהאב סמואל אגויאן, האחראי הממונה על הכנסייה של כנסיית הקבר אמר, ואשר נכח בפרזנטציה לפטריארך הארמני האורתודוכסי. "הקבר של ישוע המשיח הינו חשוב עבור העולם הנוצרי כולו", אמר האב אגויאן, "זהו מקו היסטורי, מקום דתי, מקום מרהיב. זהו מקום שמושך מסיבות מגוונות, ישנו סוג של מסתורין שאינני יכול להסביר, יש למקום זה עוצמה. אנו שמחים שאנו נוכל לשמור ולטפל במקום קדוש זה ולהציגו לעול באופן המיטבי ביותר. משך מאות שנים לא נערכה עבודת שחזור ושיפוץ או שנעשתה באופן חלקי, ללא מעורבות של שלושת הכנסיות יחדיו. אני מאד מרוצה שאנו נוכל לעבוד יחדיו, כולל עם הפטריארך היווני אורתודוכסי, ונוכל לעשות את המיטב על מנת לעזור ולסייע במהלך עבודה זו."
ביאטריס גוארארה
