ביום ראשון, ה-23 ביוני, הגיעו חדשות עצובות מסוריה.: האב פרנסוא מוראד נרצח במנזר של הקוסטודיה, היכן שחיפש מחסה והציע את עזרתו. הנסיבות של מותו אינן ברורות ככל הנראה הוא היה לבדו במנזר כשהמנזר כולו נבזז.
האב פרנסוא היה ידוע באזור זה היכן שבחר לפרוש אליו לפני מספר שנים על מנת לחיות כמתבודד. לאחר שהשלים את תקופת החניכות ברומא כפרנציסקאני של הקוסטודיה, הוא ציית לקריאה דחופה יותר מהאל לחיות חיים של הרהור. הוא הלך לאחר הקריאה הזו לסוריה, שהיא ארצו והוא אזרח שלה. מערכת היחסים שלו עם הקוסטודיה היו איתנים והוא ביקר באופן קבוע באחד מהמנזרים שלה על מנת לסייע ע"י החלפה של אח פרנציסקאני אחר. "הוא תמיד היה קצת אחד משלנו", כפי שתיאר אותו האב הקוסטוד.
מאז תחילת המלחמה בסוריה, הוא עזב את מקום ההתבודדות שלו והצטרף לאח פרנציסקאני בעל מצב בריאותי לקוי ועל מנת לשרת את הקהילה השכנה של נזירות, ואף שאף למצוא יותר בטחון. הנסיבות הטרגיות של מותו מכאיבות עבור הקוסטודיה.
הנוכחות של הקוסטודיה בסוריה הינה רבת פנים, תמיד מגיבה כיעד לשרת את האנשים וממשיכה בכך גם בזמנים קשים, ללא הבחנה פוליטית או דתית.
לפני מספר שבועות כתבי העת של ארץ הקודש של הקוסטודיה דיווחו כי במחוז אורנטס, הקוסטודיה קיבלה "כמאה איש, נוצרים ומוסלמים סונים ועלווים. הם חיו יחד בשלום משום שכהן הדת אסר על דיונים פוליטיים במנזר. הם היו נזקקים בכל דבר: לחם, מים, חשמל. האחים והאחיות הפרנציסקאניים עשו הכל על מנת להשיג תרופות ואספקה דחופה בעבורם."
הקוסטודיה מנסה לתמוך באחים הפרנציסקאנים בסוריה עד כמה ניתן ע"י שליחת כל מה שהם צריכים, אולם הסיכון במשלוח הינו אדיר. האחים, מדגישים את טבעה הדתי של שליחותם ופעולתם, הגיעו להסכם עם קבוצות שונות על מנת להבטיח את בטחונם בשעה שהם נוסעים. אולם, המצב כעת אינו צפוי כלל וקבוצות פונדמנטליסטיות קיצוניות משתלטות. אף תנועה, אף לא של כהני דת, בטוחה כעת, כפי שארע בחטיפתם של שני בישופים ולגביהם אין כל ידיעה מזה חודשיים.
אף על פי כן, האחים הפרנציסקאנים הגבירו את המאמץ לסייע לאנשים. בנוסף לטיפול תרופתי שהם מציעים במרפאות שלהם, שבהם נזירות פרנציסקאניות ונזירות של הרוזארי עובדים יחד עם האחים הפרנציסקאנים, עד שחלק מהמנזרים הפכו ל"מעונות". האחים מחלקים מזון לפליטים ולכל מי שמגיע לפתח המנזר, בייחוד עזרה כלכלית לאנשי הקהילה ובשיקום בתים שנהרסו, מסייעים למי שבשוליים ולעיתם משמשים כמתווכים כשאנשי קהילה נוצריים נחטפים.
המדיניות של פתיחת הדלתות לכל אחד לעיתים מביאה לכעס ממחנה זה או אחר. מנזר אחד הופגז בדצמבר האחרון וכעת הוא נטוש.
מותו של האב פרנסוא הינו מכה קשה לכל האחים הפרנציסקאני. אולם הם ממשיכים בשירותים הרוחניים שהם מציעים לאנשים. "למלחמה אין השלכה חיובית בכל מקום ובעבור כל אחד, אולם זה גם מקרב את הנוצרים מכל הזרמים יחד לסיוע הדדי ותפילה". בחלק מהכפרים במחוז אורנטס, היכן שרק האחים הפרנציסקאנים נותרו ככהני דת, הם עורכים את הטקסים הדתיים בעבור כל הזרמים הנוצריים. במקומות אחרים, הם מארגנים זמני תפילה אליהם כולם מגיעים.
"התפקיד שלנו" אומר אח פרנציסקאני החי במחוז ארנטס, "הינו להיות אנשי האל הממשיכים להעניק תקווה לכול מי שחושב שאין עתיד, שלא יהיה עתיד, ללא צדקה."
המצב הטרגי בסוריה מדגיש את הצורך להתפלל בעבור סיומה המהיר ביותר של מלחמה זו. אולם, נראה שמצב זה גורר את לבנון, המדינה השכנה, לחידוש האלימות, כמו גם את החלשתה של ירדן, שטרודה עם זרם עצום של פליטים.
הקוסטודיה קוראת לקהילה הבינלאומית למצוא דרכים להיכנס לדו שיח עם השחקנים הפועלים על מנת להגיע להפסקת אש ולפתוח בדרכי פיוס. אף אחד מהאמצעים שננקטו עד כה, שבוודאי מגבירים עוד את האלימות ומעלים את מספר המתים, לא יכול להעניק לסוריה את מה שהיא צריכה: תנאים שיביאו באופן המהיר ביותר את חזרתו של השלום והשקט.
ביום החג של יוחנן המטביל הקדוש שהכין את הדרך לישוע האדון, מי ייתן ותפילותינו תתמוך באחינו שבסוריה ותכין את האזור הזה למצוא שלום צודק ובר קיימא.