על פי המסורת, מתאספת כנסיית ארץ הקודש, בהזמנתו של הנציג הדיפלומטי של האפיפיור והנציב האפוסטולי, כדי לחגוג את יום-השנה לבחירתו של האב הקדוש.
השנה, הנציג הדיפלומטי, מונסניור אנטוניו פרנקו, ביקש שכמה סעודות-אדון יערכו. אחת מהן נחגגה ביום שלישי, ה 15 באפריל, בשטחים הפלסטינאים, בבית-לחם; אחרת, נערכה בישראל ביום רביעי ה 16 באפריל, לא רחוק ממושב נציגות האפיפיור, בכנסייה הפרנציסקאנית מר אנטון (סן אנטוניו) ביפו ( [1]); והאחרונה, נחגגה בדרך המסורתית ביום חמישי ה 17 באפריל במכון האפיפיור נוטר-דאם (’גבירתנו’) שבירושלים.
מלבד העובדה שבדרך כלל אין לנוצרים מהשטחים אישורים לבוא לירושלים, חוץ מאשר לאילו שיש להם מעבר-בשל מדיניות האי-התערבות – כמו במקרה של נזירים ונזירות – ולאילו שיש להם התר, הטקסים השונים אפשרו לנציג הדיפלומטי להפגין את תפקידו הכפול.
למעשה, מונסניור פרנקו מחזיק בתפקיד הנציג הדיפלומטי של האפיפיור (שגריר הכס) בישראל, וכן כנציב האפיפיור בירושלים ובפלסטין. לפי החוק הקנוני של הכנסייה, תפקידו לשמש כמקור מידע וקשר; ולכן, אין לו סמכות על ההגמונים שבארץ ובאזור.
אם ניקח בחשבון שהוא גם הנציג הדיפלומטי לקפריסין, נוכל להבחין שתחום אחריותו אינו חופף להגמוניה של ירושלים. למעשה, ירדן והכס-הקדוש נמצאים במשא ומתן לגבי יצירת קשרים דיפלומטיים מאז 1994. לכן, ישנו נציג דיפלומטי אחר בירדן, אשר מוסמך גם על עיראק.
כל אחת מן החגיגות לכבוד יום השנה השלישי לבחירתו של האב הקדוש ברוך (בנדיקט) ה 16 משכה קהל רב של מאמינים ונציגים רשמיים מהכנסיות, וכמו כן נציגים מקומיים של השלטונות האזרחיים. לאחר סעודות האדון היו קבלות פנים, שהיו הזדמנויות רבות חשיבות לפגוש ולחלוק באווירה האקומנית השמחה, תוך ידידותיות חמה.
אם בבית-לחם המאמינים הערביים הראו נוכחות רבה לצד נציגי השלטון הפלסטינאי, הרי שביפו החיל הדיפלומטי שמח להיענות להזמנה בנוסף לקהילה הפיליפינית (המקהלה של הפיליפינים, חברי "זוגות למען המשיח", הפיחו רוח חיים בסעודת האדון). בירושלים, הקהל הורכב בעיקר מנזירים ונזירות מהעיר ומהסביבה.
למרות שהאפיפיור שהה בארצות הברית, הוא היה נוכח בליבה של כנסיית ארץ הקודש, היכן שהיענותו לקבלת הכס של שמעון כיפא (פטרוס) הקדוש, נחגגה בשמחה.
MAB
[1] באופן נורמלי, הנציג הדיפלומטי של האפיפיור והנציב האפסטולי מתגורר למרגלות הר הזיתים, אך המושב הרשמי של הנציגות נמצא ביפו (פרבר של תל אביב, ליד המנזר הפרנציסקאני של סן פטרוס (שמעון-כיפא הקדוש.
השנה, הנציג הדיפלומטי, מונסניור אנטוניו פרנקו, ביקש שכמה סעודות-אדון יערכו. אחת מהן נחגגה ביום שלישי, ה 15 באפריל, בשטחים הפלסטינאים, בבית-לחם; אחרת, נערכה בישראל ביום רביעי ה 16 באפריל, לא רחוק ממושב נציגות האפיפיור, בכנסייה הפרנציסקאנית מר אנטון (סן אנטוניו) ביפו ( [1]); והאחרונה, נחגגה בדרך המסורתית ביום חמישי ה 17 באפריל במכון האפיפיור נוטר-דאם (’גבירתנו’) שבירושלים.
מלבד העובדה שבדרך כלל אין לנוצרים מהשטחים אישורים לבוא לירושלים, חוץ מאשר לאילו שיש להם מעבר-בשל מדיניות האי-התערבות – כמו במקרה של נזירים ונזירות – ולאילו שיש להם התר, הטקסים השונים אפשרו לנציג הדיפלומטי להפגין את תפקידו הכפול.
למעשה, מונסניור פרנקו מחזיק בתפקיד הנציג הדיפלומטי של האפיפיור (שגריר הכס) בישראל, וכן כנציב האפיפיור בירושלים ובפלסטין. לפי החוק הקנוני של הכנסייה, תפקידו לשמש כמקור מידע וקשר; ולכן, אין לו סמכות על ההגמונים שבארץ ובאזור.
אם ניקח בחשבון שהוא גם הנציג הדיפלומטי לקפריסין, נוכל להבחין שתחום אחריותו אינו חופף להגמוניה של ירושלים. למעשה, ירדן והכס-הקדוש נמצאים במשא ומתן לגבי יצירת קשרים דיפלומטיים מאז 1994. לכן, ישנו נציג דיפלומטי אחר בירדן, אשר מוסמך גם על עיראק.
כל אחת מן החגיגות לכבוד יום השנה השלישי לבחירתו של האב הקדוש ברוך (בנדיקט) ה 16 משכה קהל רב של מאמינים ונציגים רשמיים מהכנסיות, וכמו כן נציגים מקומיים של השלטונות האזרחיים. לאחר סעודות האדון היו קבלות פנים, שהיו הזדמנויות רבות חשיבות לפגוש ולחלוק באווירה האקומנית השמחה, תוך ידידותיות חמה.
אם בבית-לחם המאמינים הערביים הראו נוכחות רבה לצד נציגי השלטון הפלסטינאי, הרי שביפו החיל הדיפלומטי שמח להיענות להזמנה בנוסף לקהילה הפיליפינית (המקהלה של הפיליפינים, חברי "זוגות למען המשיח", הפיחו רוח חיים בסעודת האדון). בירושלים, הקהל הורכב בעיקר מנזירים ונזירות מהעיר ומהסביבה.
למרות שהאפיפיור שהה בארצות הברית, הוא היה נוכח בליבה של כנסיית ארץ הקודש, היכן שהיענותו לקבלת הכס של שמעון כיפא (פטרוס) הקדוש, נחגגה בשמחה.
MAB
[1] באופן נורמלי, הנציג הדיפלומטי של האפיפיור והנציב האפסטולי מתגורר למרגלות הר הזיתים, אך המושב הרשמי של הנציגות נמצא ביפו (פרבר של תל אביב, ליד המנזר הפרנציסקאני של סן פטרוס (שמעון-כיפא הקדוש.