יום שישי בתארך ה-5 לנובמבר הכנסייה של קתרינה הקדושה שבבית לחם היתה מלאה ובקושי יכלה להכיל את הקהל הרב של הנקהלים הנוצרים הרבים מכל הקהילות והזרמים. קהל רב זה הגיע על מנת להתפלל עם ובעבור הקדושים המעונים שנרצחו בעיראק במהלך מתקפה אכזרית שארעה ב-31 לאוקטובר במהלך הליטורגיה על ידי קבוצת טרוריסטים הקשורים לקבוצת אל-קעידה.
סעודת האדון [מיסה] נערכה ע"י מונסיניור גרגור בוטרוס מלקי, והליטורגיה של קבלת הלחם והיין [אוכריסטיה] נחוגה בנוסח הסורי-קתולי על ידי שני אחים פרנציסקאנים מעיראק האח הפרנציסקאני נרוואן אל-באנה והאח הפרנציסקאני חיטאם יאלדה. על מנת לתמוך בפטריארכיה הסורית בתפילותיהם, נכחו נציגויות רבות, כולל שגריר הוותיקן מונסיניור אנטוניו פרנקו, רוב הקהילות בארץ הקודש או נציגיהם וכ-40 כהני דת ואף מספר נציגים אורתודוכסים, סורים, יוונים וארמנים וכהני דת.
שבועיים לאחר סיומו של הסינוד הכנסייה של ארץ הקודש חוותה על בשרה בהקדישה את תפילתה לנושא של "סעודת האדון והעדות", והעביר מסר של להיות אחד בכאב ובאבל כמו גם באמונה. מצד שני, מונסיניור שומאלי בדרשתו פנה למאמינים והזכיר שלא לקונן [מלשון קינה] אלא להיות עם אמונה ותקווה.
מתוך כתביו של אפרים הקדוש, הקדוש הסורי הגדול, ציטט "אחים, המתינו כל יום ליציאת מצרים שלכם והיו מוכנים למסע זה, כפי שהסדר יהיה בלתי הפיך ויבוא בחטף, ומי שייתפס כשאינו מוכן ירווה סבל". שומאלי המשיך והדגיש כי הנרצחים היו במהלך התפילה ברגע הקריאה והאדון ודאי ימצא אותם מוכנים וערוכים. "אם מישהו עשה טוב בחיים האלה, כלומר, הלך אחרי האדון ועשה טוב כפי שהאל רצה, עם שמחה רבה הנשמות הללו תעלנה השמיימה מלוות בידי המלאכים".
קהל הנאספים, עם שני נציגים של הרשות הפלסטינאית, מר זיאד בנדק וגב’ חולוד דיבאס, וכמו כן ראש העיר, ויקטור בטרש, ישבו במושבים הקדמיים, היווה את הריכוז של המזרח התיכון. היו שם פלסטינאים, יחד עם סורים, עיראקים, לבנונים, מצרים וירדנים. היו שם קתולים, נציגי הוותיקן, אורתודוכסים או פרוטסטנטים..או שמא כולם היוו, באותו רגע, באינטנסיביות של התפילה, הנוצרים של עיראק; או שהם לפחות הנוצרים של המזרח התיכון, הנעים בין אמונה, תקווה וחוסר וודאות לגבי העתיד לגבי נוכחותם בארצות אלו.
כיצד הם הבינו את דבריו של מונסיניור שומאלי הלקוחים מ-טרטוליאן ומהמסר של ניחום ותמיכה מאת האפיפיור ברוך [בנדיקסטוס] ה-16" "מי ייתן וקורבן זה יהיו לזרע של שלום ושל התחדשות"?
בסופה של סעודת האדון, האח הפרנציסקאני נרוואן קרא מסר מאת הנשיא של הרשות הפלסטינאית,אבו מאזן, אשר הצהירה כי הממשלה הפלסטינאית אבלה וכואבת בעבור כל אותם האנשים באירוע זה שהתרחש בבגדד, וכי פורעי החוק הללו אינם יכולים לומר כי פעלו בשם האסלאם או הקוראן, וכי כל הפלסטינאים מאוחדים עם המשפחות האבלות ועם העם העיראקי.
בסופה של סעודת האדון, הקהל הרב נתאסף בכיכר העירייה, אוחזים בידם נרות, על מנת להתפלל שוב ולהאזין למספר נאומים, כולל לעוד מסר של ניחומים ושיתוף מהרשות הפלסטינאית. האח הפרנציסקאני חיטאם אמר "אנו באמצע הדרך בחן המסגד ובין כנסיית המולד, ומבקשים להפסיק את הלימות בעיראק."
בעבור מונסיניור מלקי כל האירוע היה מרגש "בשעה שמונסיניור ויליאם [שומאלי] דיבר בקושי עצרתי את הדמעות. דבריו ודאי נגעו ללב כולנו אולם התרשמתי מהשתתפותם של המאמינים. זוהי תחושתי בשעה שמתרחשים זוועות כאלה, הנוצרים הינם אחד וחשים כך. התבוננתי בבישופים, הקתולים אולם גם באורתודוכסים, הסורים, היוונים והארמנים. ראיתי גם עולי רגל שהצטרפו והרבה מאמינים מבית לחם וסביבותיה, אולם גם מירושלים ואף מרמאללה. חשתי את תמצוט של הסינוד באופן חזק ביותר."
"עליי לומר, כנציג הכנסייה, המיוצגת כאן בקושי מבחינה מספרית, כי הנני שמח, למרות הזוועה, לראות שבתוך זמן כה קצר ומבקש להודות על שיתוף הפעולה של האב פלט,המזכיר של אסיפת הבישופים של ארץ הקוש, שנתאפשר לנו להעביר את המסר ולהזמין את כולם בזמן כה קצר והתגובה היתה כה נדיבה. עליי לומר כי דבר זה עלה על כל צפיותיי שקהל כה גדול ואווירת תפילה זו ודבקות תהיה דומיננטית בכל הטקס. תהינו האם ישנו קשר בין אירוע דרמתי זה ובין סיום הסינוד. ברור שאין. ביום שלמחרת נהרגו 60 מוסלמים שיעים. עיראק הינה מדינה של תוהו ובוהו לאחר הפלישה ואת הבעיה יש לפתור מן השורש. עלינו לקוות כי עיראק וכל האזור יוכלו סוף סוף למצוא שלום וכבוד הדדי."
Mab
סעודת האדון [מיסה] נערכה ע"י מונסיניור גרגור בוטרוס מלקי, והליטורגיה של קבלת הלחם והיין [אוכריסטיה] נחוגה בנוסח הסורי-קתולי על ידי שני אחים פרנציסקאנים מעיראק האח הפרנציסקאני נרוואן אל-באנה והאח הפרנציסקאני חיטאם יאלדה. על מנת לתמוך בפטריארכיה הסורית בתפילותיהם, נכחו נציגויות רבות, כולל שגריר הוותיקן מונסיניור אנטוניו פרנקו, רוב הקהילות בארץ הקודש או נציגיהם וכ-40 כהני דת ואף מספר נציגים אורתודוכסים, סורים, יוונים וארמנים וכהני דת.
שבועיים לאחר סיומו של הסינוד הכנסייה של ארץ הקודש חוותה על בשרה בהקדישה את תפילתה לנושא של "סעודת האדון והעדות", והעביר מסר של להיות אחד בכאב ובאבל כמו גם באמונה. מצד שני, מונסיניור שומאלי בדרשתו פנה למאמינים והזכיר שלא לקונן [מלשון קינה] אלא להיות עם אמונה ותקווה.
מתוך כתביו של אפרים הקדוש, הקדוש הסורי הגדול, ציטט "אחים, המתינו כל יום ליציאת מצרים שלכם והיו מוכנים למסע זה, כפי שהסדר יהיה בלתי הפיך ויבוא בחטף, ומי שייתפס כשאינו מוכן ירווה סבל". שומאלי המשיך והדגיש כי הנרצחים היו במהלך התפילה ברגע הקריאה והאדון ודאי ימצא אותם מוכנים וערוכים. "אם מישהו עשה טוב בחיים האלה, כלומר, הלך אחרי האדון ועשה טוב כפי שהאל רצה, עם שמחה רבה הנשמות הללו תעלנה השמיימה מלוות בידי המלאכים".
קהל הנאספים, עם שני נציגים של הרשות הפלסטינאית, מר זיאד בנדק וגב’ חולוד דיבאס, וכמו כן ראש העיר, ויקטור בטרש, ישבו במושבים הקדמיים, היווה את הריכוז של המזרח התיכון. היו שם פלסטינאים, יחד עם סורים, עיראקים, לבנונים, מצרים וירדנים. היו שם קתולים, נציגי הוותיקן, אורתודוכסים או פרוטסטנטים..או שמא כולם היוו, באותו רגע, באינטנסיביות של התפילה, הנוצרים של עיראק; או שהם לפחות הנוצרים של המזרח התיכון, הנעים בין אמונה, תקווה וחוסר וודאות לגבי העתיד לגבי נוכחותם בארצות אלו.
כיצד הם הבינו את דבריו של מונסיניור שומאלי הלקוחים מ-טרטוליאן ומהמסר של ניחום ותמיכה מאת האפיפיור ברוך [בנדיקסטוס] ה-16" "מי ייתן וקורבן זה יהיו לזרע של שלום ושל התחדשות"?
בסופה של סעודת האדון, האח הפרנציסקאני נרוואן קרא מסר מאת הנשיא של הרשות הפלסטינאית,אבו מאזן, אשר הצהירה כי הממשלה הפלסטינאית אבלה וכואבת בעבור כל אותם האנשים באירוע זה שהתרחש בבגדד, וכי פורעי החוק הללו אינם יכולים לומר כי פעלו בשם האסלאם או הקוראן, וכי כל הפלסטינאים מאוחדים עם המשפחות האבלות ועם העם העיראקי.
בסופה של סעודת האדון, הקהל הרב נתאסף בכיכר העירייה, אוחזים בידם נרות, על מנת להתפלל שוב ולהאזין למספר נאומים, כולל לעוד מסר של ניחומים ושיתוף מהרשות הפלסטינאית. האח הפרנציסקאני חיטאם אמר "אנו באמצע הדרך בחן המסגד ובין כנסיית המולד, ומבקשים להפסיק את הלימות בעיראק."
בעבור מונסיניור מלקי כל האירוע היה מרגש "בשעה שמונסיניור ויליאם [שומאלי] דיבר בקושי עצרתי את הדמעות. דבריו ודאי נגעו ללב כולנו אולם התרשמתי מהשתתפותם של המאמינים. זוהי תחושתי בשעה שמתרחשים זוועות כאלה, הנוצרים הינם אחד וחשים כך. התבוננתי בבישופים, הקתולים אולם גם באורתודוכסים, הסורים, היוונים והארמנים. ראיתי גם עולי רגל שהצטרפו והרבה מאמינים מבית לחם וסביבותיה, אולם גם מירושלים ואף מרמאללה. חשתי את תמצוט של הסינוד באופן חזק ביותר."
"עליי לומר, כנציג הכנסייה, המיוצגת כאן בקושי מבחינה מספרית, כי הנני שמח, למרות הזוועה, לראות שבתוך זמן כה קצר ומבקש להודות על שיתוף הפעולה של האב פלט,המזכיר של אסיפת הבישופים של ארץ הקוש, שנתאפשר לנו להעביר את המסר ולהזמין את כולם בזמן כה קצר והתגובה היתה כה נדיבה. עליי לומר כי דבר זה עלה על כל צפיותיי שקהל כה גדול ואווירת תפילה זו ודבקות תהיה דומיננטית בכל הטקס. תהינו האם ישנו קשר בין אירוע דרמתי זה ובין סיום הסינוד. ברור שאין. ביום שלמחרת נהרגו 60 מוסלמים שיעים. עיראק הינה מדינה של תוהו ובוהו לאחר הפלישה ואת הבעיה יש לפתור מן השורש. עלינו לקוות כי עיראק וכל האזור יוכלו סוף סוף למצוא שלום וכבוד הדדי."
Mab