ביום ראשון, ה-21 בספטמבר, הקהילה של סאן סלבטורה נפגשה עם הנזירות הפרנציסקאניות של הלב הקדוש של ישוע והמפגש כלל סעודת האדון [מיסה בלעז] של הודיה ותודה. היתה זו הזדמנות לחגוג את ההכרה ההירואית והייחודיות של מרגריטה של הלב הקדוש (הבתולה מ-בריקאט), שהינה המייסדת של קהילה דתית זו והן לחגוג את שנת היובל של חיים דתיים של הנזירה מרי, האחות הממונה על הקהילה של ירושלים.
בטקס פשוט, שנערך ע"י האח פיצהבלה, הקוסטוד של ארץ הקודש, אפשר לאחים הפרנציסקאנים של סאן סלבטורה להודות לנזירות על הענווה ועל הדיסקרטיות שלהן.
האח נואל מוסקט, האח הממונה על האחווה של כנסיית הקבר, גם התייחס למייסדת ולרוב הנזירות בקהילה זו בדרשתו. לאחר הפרשנות על הטקסטים והמקראות של היום, אשר עסקו ברוח של השירות של הנזירות, המוקד עבר לזמן קצר ועסק בחייה של המייסדת.
הדרשה של האח נואל, חזרה על התפילה האוניברסאלית ועל הכוונות של הקוסטוד, כולם ביטאו את ההיבט הדתי,ואת התודות של הקוסטודיה של ארץ הקודש בעבור ההתמדה והנחישות שלהן כלפי האחים הפרנציסקאנים.
לאחר האירוע, נערך מפגש יחד עם קהילה דתית אחרת שנכחה, והוא נערך בחדר האוכל של המנזר וכלל כיבוד קל.
הנזירות הפרנציסקאניות של הלב של ישוע הגיעו לירושלים בשנת 1980, השנה שבה נחוגו מאה שנים לקהילה זו, והקהילה כללה חמישה חברות.
הנזירה מרי, האחראית, הנזירה טיבורזיאה קרולינה שעבדה במטבח של סאן סלבטורה, הנזירה פדלינה שעבדה במרפאה של המנזר והנזירה אנה אריקה בסקריסטיה של כנסיית הקבר.
בשנת 1853, הנזירות הראשונות הגיעו לקחת חלק במשימות של הפרנציסקאנים, ונטלו את האחריות על בית הספר לבנות כמו במקרה של נזירות של יוסף הקדוש של ההתגלות.
מאז, מספר קהילות דתות,לא רק מהמשפחה הפרנציסקאנית, באים לשתף פעולה במשימות של הקוסטודיה. כשיש יותר מטלות נסתרות או מטלות נראות לעין, כולם חולקים באותו רצון עז לפעול ולעבוד, יחד עם האחים הפרנציסקאנים, ממש כמו הגפן של האדון בארץ הקודש. לכולם – תודה רבה חמה!