סטפן הקדוש ותקופה של שינוי

בהתאם למסורת עתיקת יומין, השנה שוב קבוצה קטנה של פרנציסקאנים מהקוסטודיה של ארץ הקודש, יחד עם מעט אנשי דת (נזירים ונזירות) החיים בירושלים, ערכו את העלייה לרגל השנתית  למקום שבו סטפן הקדוש היה לקדוש מעונה באותו יום שבו הכנסייה חוגגת את ההנצחה שלו.

עולי הרגל ביני הביניים דיווחו שממקום זה , הממוקם מחוץ לשער של סטפן הקדוש, כפי שהיה מכונה כך בעבר על ידי הנוצרים, או שער האריות, היה גרם מדרגות שהיה מקום המנציח את הדרך שהובילה למקדש, כאן עולי רגל נהגו להנציח את מקום הסקילה של סטפן הקדוש, למרות שאין בטחון מוחלט במיקום המדויק של מותו כקדוש מעונה.

המקום שבבעלות היוונים האורתודוכסים, הכנסייה הקטנה הממוקמת על המקום שבו מנציחים את סטפן הקדוש שהיה לקדוש מעונה, ואשר נבנה בשנת 1967. מספר איורים ניתן לראות אותם על הקירות ביחס לסיפורו של סטפן הקדוש: ההקדשה של שבעת השמשים [דיאקונים] עם ההסמכה עם הידיים (מעשי השליחים, פרק ו, 1-6), הסקילה וההגנה העצמית (מעשי השליחים פרק 7), הגילוי של השרידים תודות ל-לוסיאן בשנת 415. האזור הנרחב של האדמה מאחורי הנכס של היוונים האורתודוכסים, מצד שני, הינו בבעלות של הפרנציסקאנים וכאן נתגלו לאחרונה מספר ממצאים ארכיאולוגיים מרשימים.

האירוע נערך על ידי האח הפרנציסקאני סטפן ילוסוביץ, האחראי על מחלקת המורשת התרבותית של הקוסטודיה. הדרשה, שהוקראה על ידי האח הפרנציסקאני אנדריזה מג'יץ היה ממוקד בדמות של הקדוש.

 "איננו יודעים הרבה אודות חיו של סטן הקדוש, אולם כל המידע הזה אינו חשוב יותר מהעובדה שהוא נתן את חייו לישוע המשיח,פירש האח אנדריזה. "איננו יודעים על חיו של סטפן, בנקודה מסוימת חיו השתנו. אוגוסטין הקדוש אמר שלפני בריאת העולם, הזמן לא היה קיים, רק כשהשינוי מתקיים אנו יכולים לספור את הזמן.

במיקרוקוסמוס שלנו זה אותו דבר: הזמן מתחיל כשאנו מחליטים לקחת את צעד הראשון לעבר השינוי, ואז המשחק שלנו מתחיל. לפני כן אין משחק, אנו רק אוהדים, צופים אנונימיים שלא מרוויחים דבר אם לא נוטלים חלק פעיל במשחק."

לסיכום, ההזמנה הינה של כנסיה מלאה, כפי שעשה סטפן הקדוש, "המשחק במערכה של חיינו הינו במשחק של האלוהים".

עם סיום האירוע, האח הממונה האחראי של המנזר של גת שמנים, האח הפרנציסקאני חוסה צוקה, דיבר והודה לנוכחים והזמין אותם להתפלל עבור הקורבנות של המגיפה "כך שגם הם, כמו סטפן, בשעת חייו האחרונה, יוכלו לומר "ישוע האדון, קבל את רוחי".

 

ג'ובאני מלספינה