בארץ קודש, שנת האמונה שהגיעה אל סופה ביום ראשון, ה-17 בנובמבר. אירוע זה התקיים בנצרת באווירה חגיגית, כאשר האוכריסטיה [הוחדה] האקומנית נערכה יחד עם מונסיניור פואד טוואל, הפטריארך הלטיני של ירושלים, שערך את הטקס כולו.
בשעות הבוקר המוקדמות מספר רב של אנשי קהילה של סאן סלבטורה, אחים פרנציסקאנים, סמינריסטים, נזירות, מתנדבים וחברים של הקוסטודיה של ארץ הקודש נפגשו על מנת לנסוע יחדיו לנצרת. שעתיים לאחר מכן האוטובוסים הגיעו להר הקפיצה, היכן שאמפיתיאטרון טבעי שאורגן לכבודו של הביקור של האפיפיור בנדיקטוס [ברוך] ה-16 שנערך בשנת 2009. כאן, באתר הולם זה בהתאם למספר הרב של האנשים, הכנסיות הקתולית של ארץ הקודש – הלטינית, מלכיתית, מרונית, סורית וארמנית – נקהלו והביאו עימם את קהל המאמינים לרגל היום הבינלאומי של האמונה.
שנת האמונה נחנכה ע"י בנדיקטטוס [ברוך] ה-16 ב-11 באוקטובר 2012 ברומא על מנת לחגוג את יום השנה החמישים לפתיחתה של מעצת הוותיקן השנייה.
באווירה חגיגית זו מעל 6500 איש מארץ הקודש ומהעולם התאספו יחדיו ביום ראשון שמשי זה. עובדים מהגרים מהודו ומהפיליפינים, כמו גם פליטים מאריתריאה נכחו. באלולה, שלבשה את ה-שאמה הלבנה, הקישוט העשוי מכותנה שהינו דמוי טוגה איששה: "באנו להדגים את האמונה שלנו; עם האחים שלנו אנו חופשיים להתפלל למען הבטחון והבטיחות. המאמין אינו לבד אף פעם."
הקהילה המקומית חשה כבוד לא קטן בעבור עבודת ההכנה לכבוד אירוע מסכם זה. מערכת שמע ללא פגם, מקהלה משובחת ושירה, תהלוכה מרשימה וליטורגיה...היו הרבה סיבות להתלהבות הקהל כאשר הסמינריסטים של הפטריארכיה הלטינית עודדו את הנקהלים למחוא כף ולהצטרף לשירה.
בשעה 11 מונסיניור פואד טוואל ערך את כניסתו. הטקס שכלל מספר שפות, ולאחר מכן החל עם מילותיו של האפיפיור פרנסיס: "השורשים של האמונה שלנו הינם היכן שאתם עומדים כיום, במקום שמרים אמרה "כן". "כן" זה מהדהד גם בדבריו של הארכיבישוף המרוני מוסא אל-האג' בדברי קבלת הפנים שלו: "היופי של האמונה, של אמונה של השמחה של ה"כן" הזה הינה החתימה של הנוצרים." מונסיניור פואד טוואל הקדיש את רוב דרשתו למהי האמונה: לא רעיון פשוט, אלא סגולה והחלטה לקבל את האל כסימן של השתייכות. לאחר הדוגמאות של מרים, אברהם וישוע, מונסיניור טוואל הזכיר למאמינים להעיד אודות אמונתם ביום יום עם חסד ואהבה. הוא הזמין אותם גם לבחון את המצפון שלהם לאור המשל הידוע אודות הכיכרות (מתי כ"ה:14-30): "איזו חלק מקבוצה אנו, אתם? האם אתם חלק מהקבוצה שהכפילה את הכיכרות או זו שבזבזה אותם? [...] ישוע לא יהיה מופתע מהעדר האמונה שלנו. האם האמונה שלכם נשמרת בכלי שברירי וחלש של חימר? "
לאחר מכן הפטריארך הדגיש את מערכת היחסים הקרובה שבין האמונה לבין השלום, והזכיר עד כמה הנוצרים של ארץ הקודש התפללו בשנת האמונה בעבור אחיהם בסוריה, מצרים, אפגניסטן ועיראק. הוא הסביר זאת כך: "אנו צריכים לעמוד לפני האדון ולא רק כלפיו; רק האדון יביא את השלום לארץ זו. הכוח של התפילות שלנו יגברו על כוחה ל האלימות. האדון, אפשר לנו להכיר בך כשאנו מתבוננים בשכן שלנו." הוא המשיך ואמר כי "היום, בסופה של שנת האמונה, אין זה סופה של האמונה. אלא להיפך, אנו נקראים לחזק עוד יותר את האמונה שלנו כשממתינים לשעה שהאדון ישוע יקרא לנו: אתה הוא שמחתו של האב."
אמונה חיה פותחת אל הלב לחסד האל. כיום יותר מתמיד אנו נזכרים מחדש במחויבות להעיד על חיים חדשים, חיים ששונו ע"י האל, הפותחים דרך לפגוש באחרים. היו לאחר הטקס מפגשים אחרים כשיום האמונה הביא לביקור שהוצעו בגליל. בשעה שאנשי הקהילה של סאן סלבטורה ביקרו בנצרת, האחים של הקוסטודיה ביקרו את אחד מאחיהם, האח ג'ק כרם שבמנזר המוג'ידל, היכן שנמצא אתר שכמעט ולא ידוע לציבור, ואינו קהילה ולא בית ספר, אלא מהווה מקום לדו שיח אקומני והפך למקום יקר מפז של מפגשים. האח סטפן מילוסוביץ, האח הממונה על מנזר סאן סלבטורה, הדגיש את "החשיבות לאחים הפרנציסקאנים ולסמינריסטים להכיר את הגיוון ואת סוגי הקהילות המרכיבות את הקוסטודיה."
יום זה הסתיים ביפו של נצרת, בבית הכפרי של השליחים ג'יימס ]יעקב] יוחנן. בשנת 1641 הפרנציסקאנים ייסדו את קהילת יוחנן הקדוש, אולם כיום שרד רק ביתו של יוחנן הקדוש. כאן, בקפלה הקטנה שנבנתה בשנת 1886 במרומי הכפר, יום זה הגיע לסיומו עם תפילת הערבית
האירוע בנצרת יהווה מקדמה לאירועים המסכמים של שנת האמונה שיתרחשו בוותיקן ב-24 בנובמבר, אולם הנוצרים של ארץ הקודש לא הפסידו את ההזדמנות לספר לאב הקדוש עד כמה הם אוהדים את הפנים החדשות של הכנסייה הקתולית המודרנית שנוסדה ע"י יוחנן ה-23.
אמילי ריי
בשעות הבוקר המוקדמות מספר רב של אנשי קהילה של סאן סלבטורה, אחים פרנציסקאנים, סמינריסטים, נזירות, מתנדבים וחברים של הקוסטודיה של ארץ הקודש נפגשו על מנת לנסוע יחדיו לנצרת. שעתיים לאחר מכן האוטובוסים הגיעו להר הקפיצה, היכן שאמפיתיאטרון טבעי שאורגן לכבודו של הביקור של האפיפיור בנדיקטוס [ברוך] ה-16 שנערך בשנת 2009. כאן, באתר הולם זה בהתאם למספר הרב של האנשים, הכנסיות הקתולית של ארץ הקודש – הלטינית, מלכיתית, מרונית, סורית וארמנית – נקהלו והביאו עימם את קהל המאמינים לרגל היום הבינלאומי של האמונה.
שנת האמונה נחנכה ע"י בנדיקטטוס [ברוך] ה-16 ב-11 באוקטובר 2012 ברומא על מנת לחגוג את יום השנה החמישים לפתיחתה של מעצת הוותיקן השנייה.
באווירה חגיגית זו מעל 6500 איש מארץ הקודש ומהעולם התאספו יחדיו ביום ראשון שמשי זה. עובדים מהגרים מהודו ומהפיליפינים, כמו גם פליטים מאריתריאה נכחו. באלולה, שלבשה את ה-שאמה הלבנה, הקישוט העשוי מכותנה שהינו דמוי טוגה איששה: "באנו להדגים את האמונה שלנו; עם האחים שלנו אנו חופשיים להתפלל למען הבטחון והבטיחות. המאמין אינו לבד אף פעם."
הקהילה המקומית חשה כבוד לא קטן בעבור עבודת ההכנה לכבוד אירוע מסכם זה. מערכת שמע ללא פגם, מקהלה משובחת ושירה, תהלוכה מרשימה וליטורגיה...היו הרבה סיבות להתלהבות הקהל כאשר הסמינריסטים של הפטריארכיה הלטינית עודדו את הנקהלים למחוא כף ולהצטרף לשירה.
בשעה 11 מונסיניור פואד טוואל ערך את כניסתו. הטקס שכלל מספר שפות, ולאחר מכן החל עם מילותיו של האפיפיור פרנסיס: "השורשים של האמונה שלנו הינם היכן שאתם עומדים כיום, במקום שמרים אמרה "כן". "כן" זה מהדהד גם בדבריו של הארכיבישוף המרוני מוסא אל-האג' בדברי קבלת הפנים שלו: "היופי של האמונה, של אמונה של השמחה של ה"כן" הזה הינה החתימה של הנוצרים." מונסיניור פואד טוואל הקדיש את רוב דרשתו למהי האמונה: לא רעיון פשוט, אלא סגולה והחלטה לקבל את האל כסימן של השתייכות. לאחר הדוגמאות של מרים, אברהם וישוע, מונסיניור טוואל הזכיר למאמינים להעיד אודות אמונתם ביום יום עם חסד ואהבה. הוא הזמין אותם גם לבחון את המצפון שלהם לאור המשל הידוע אודות הכיכרות (מתי כ"ה:14-30): "איזו חלק מקבוצה אנו, אתם? האם אתם חלק מהקבוצה שהכפילה את הכיכרות או זו שבזבזה אותם? [...] ישוע לא יהיה מופתע מהעדר האמונה שלנו. האם האמונה שלכם נשמרת בכלי שברירי וחלש של חימר? "
לאחר מכן הפטריארך הדגיש את מערכת היחסים הקרובה שבין האמונה לבין השלום, והזכיר עד כמה הנוצרים של ארץ הקודש התפללו בשנת האמונה בעבור אחיהם בסוריה, מצרים, אפגניסטן ועיראק. הוא הסביר זאת כך: "אנו צריכים לעמוד לפני האדון ולא רק כלפיו; רק האדון יביא את השלום לארץ זו. הכוח של התפילות שלנו יגברו על כוחה ל האלימות. האדון, אפשר לנו להכיר בך כשאנו מתבוננים בשכן שלנו." הוא המשיך ואמר כי "היום, בסופה של שנת האמונה, אין זה סופה של האמונה. אלא להיפך, אנו נקראים לחזק עוד יותר את האמונה שלנו כשממתינים לשעה שהאדון ישוע יקרא לנו: אתה הוא שמחתו של האב."
אמונה חיה פותחת אל הלב לחסד האל. כיום יותר מתמיד אנו נזכרים מחדש במחויבות להעיד על חיים חדשים, חיים ששונו ע"י האל, הפותחים דרך לפגוש באחרים. היו לאחר הטקס מפגשים אחרים כשיום האמונה הביא לביקור שהוצעו בגליל. בשעה שאנשי הקהילה של סאן סלבטורה ביקרו בנצרת, האחים של הקוסטודיה ביקרו את אחד מאחיהם, האח ג'ק כרם שבמנזר המוג'ידל, היכן שנמצא אתר שכמעט ולא ידוע לציבור, ואינו קהילה ולא בית ספר, אלא מהווה מקום לדו שיח אקומני והפך למקום יקר מפז של מפגשים. האח סטפן מילוסוביץ, האח הממונה על מנזר סאן סלבטורה, הדגיש את "החשיבות לאחים הפרנציסקאנים ולסמינריסטים להכיר את הגיוון ואת סוגי הקהילות המרכיבות את הקוסטודיה."
יום זה הסתיים ביפו של נצרת, בבית הכפרי של השליחים ג'יימס ]יעקב] יוחנן. בשנת 1641 הפרנציסקאנים ייסדו את קהילת יוחנן הקדוש, אולם כיום שרד רק ביתו של יוחנן הקדוש. כאן, בקפלה הקטנה שנבנתה בשנת 1886 במרומי הכפר, יום זה הגיע לסיומו עם תפילת הערבית
האירוע בנצרת יהווה מקדמה לאירועים המסכמים של שנת האמונה שיתרחשו בוותיקן ב-24 בנובמבר, אולם הנוצרים של ארץ הקודש לא הפסידו את ההזדמנות לספר לאב הקדוש עד כמה הם אוהדים את הפנים החדשות של הכנסייה הקתולית המודרנית שנוסדה ע"י יוחנן ה-23.
אמילי ריי