הקהילה הקטנה ביותר בארץ הקודש, לפי דברי כהן הדת החדש של הקהילה האח הפרנציסקאני איבראהים סבאח, זכתה לארח בסעודת האדון [מיסה] שמונה בישופים ביום ראשון ה-9 בינואר. למעשה, לרגל מסע העלייה לרגל לנהר הירדן , ביום שבו חוגגת הכנסייה את טבילת האדון ישוע, הבישופים המתאמים של ארץ הקודש עצרו בקהילה של הרועה הטוב על מנת להתפלל יחד עם המתפללים של הכנסייה המקומית. שירי חג המולד וסעודת האדון של המלאכים היו בשפה הערבית. קיימת דבקות דתית רבה בקהילה קטנה זו, אך החיה והתוססת הזו, שעדיין קולות השמחה של הילדים הרבים נשמעים בה.
ביניהם נכח סמיר, בנם הקטן של לינה וג’יריס, בן מספר שבועות או בן מספר ימים בלבד, שזכה לקבל במזבח את ברכתו של מונסיניור ויליאם קני, שהינו בישוף מסייע מבירינגהאם, ואשר ערך את סעודת האדון. דבריו האח איבראהים ביטאו את השמחה של הקהילה בקבלת פניה של משלחת זו, המייצגת את הכנס האפיסקופאלי של אירופה, סקנדינביה וצפון אמריקה, וכי זהו סימן לאחרות של הכנסייה הקתולית. "ברוכים הבאים, והרי אתם יודעים כי גם קהילה זו שלכם".
מצידו, מונסיניור ויליאם קני הודה על קבלת הפנים החמה ולאחר מכן הסביר לנאספים כי האסיפה של התיאום של ארץ הקודש מגיעה כל שנה על מנת לחוות את ההתאחדות וללמוד כיצד לעורר סולידאריות גדולה יותר בין הכנסייה המזרחית ובין הכנסייה שבארץ הקודש ; והזמין את הנוכחים להתפלל עבור מחוז הבישופות של טוסון, אריזונה, היכן שארע שם אתמול אירוע הירי שעלה בחייהם של שבעה אנשים. "כעת, הבישוף של מחוז זה, מונסיניור ג’רלד קיקאנאס, הנמצא עימנו ישוב מחר אל האמינים שלו שבארצות הברית ויישא עימו את התפילות של הנוצרים של ארץ הקודש."
עם תום סעודת האדון, הבישופים, דיברו עם המאמינים באנגלית או באיטלקית והקשיבו לאח איבראהים על השמחות ועל הסבל של הקהילה ביריחו. "להיות כהן דת קהילתי בקהילה קטנה מאפשר לדעת ולהכיר את כל המאמינים, כולל האורתודוכסים , הרבה יותר מאשר כהן הדת שלהם, שהינו נזיר יווני ולכן עקב חיי המנזר שלו והעובדה שאינו דובר ערבית, אני מלווה אותם. משמעו שצריך לעשות מעט מהכל: להיות כהן דת קהילתי, ובנוסף גם מנהל בית הספר, מנהלן, שוטר, אחות, עובד סוציאלי ועוד. חייבים להיות ערים להמשך המרת הדת של הצאן לאסלאם או לנצרות הפרוטסטנטית."
לאחר הנאום וארוחת צהריים לרגלי הר העמידה בניסיון, הבישופים הגיעו אל יעדם – נהר הירדן, על מנת להגות ולהרהר על טבילתו של ישוע. ביום שלאחר מכן ובמהלך אותו השבוע הבישופים חזרו לאסיפת הבישופים של ארץ הקודש על מנת לדון באותם נושאים שעלו בסינודוס של המזרח התיכון: "הכנסייה הקתולית במזרח התיכון: אחדות ועדות". "וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשותפות" (מעשי השליחים, ד:32). האסיפה דנה באקומניות שבארץ הקודש ובדיאלוג בין-דתי עם היהדות והאסלאם, אולם גם בהתייחס לעליה לרגל ככלי של פיוס ושל שלום. הכנס של התיאום בארץ הקודש יסיים את עבודתו בהגשת מסמך רשמי וסופי.
Mab