המוטיב החוזר בערב יום החג שנחוג במקום הקדוש בכנסיית פיטר הקדוש [שמעון כיפא] היה להיות יחדיו, המאמץ והיופי של שבלהיות מאוחדים וגם כן החלום והחובה לרדוף אחר האחדות הזו.
הליטורגיה של הנצחת זכרם של שני השליחים נחוגה בערב שבת ה-27 ביוני: פיליפינים, לטינו-אמריקנים, צפון אפריקנים, פולנים וקתולים דוברי עברית נכחו מלאי שמחה ביום חג זה במקום הקדוש הזה. שתי סיבות הביאו את החגיגה המשותפת של האנשים והחברים של האחים הפרנציסקאנים על מנת לזכור את שמעון כיפא [פיטר] הדייג יחד עם שאול [פרוס] התרסי שנקרא לבשר את הבשורה: סוף השנה של שאול וחנוכת השיפוצים במבנה של כל הקומפלקס (הכנסייה והמנזר) אשר מגיע אל סיומו.
חגיגת סעודת האדון [מיסה בלעז] נערכה ע"י האב דוד נויהאוז, הממונה האחראי על הקהילות הקתוליות דוברות העברית, יחד עם כהן הדת של הקהילה האח הפרנציסקאני נרציס קלימאס וגזבר הקוסטודיה האח הפרנציסקאני דוברומיר יצטל. נכחו שם האבות הממונים של המושיע הקדוש [סאן סלבטורה] שבירושלים וכהן הדת של הקהילה של אנתוני הקדוש האח הפרנציסקאני תופיק. האח הפרנציסקאני אדמונדס גרט העביר את הטקס וגרם לנו לחייך באנגלית, בשעה שהדגיש באמונה רבה כי אנו מנציחים את זכרם של שני השליחים הללו תודות לחכמה הסמכותית ורבת השנים של הכנסייה. מגוון שפות, החל מלטינית בתפילת ההוחדה ועד העברית בהכרזת הבשורה וכולל פורטוגזית, ספרדית, פולנית ואיטלקית…תרמו ליצירת הרמוניה נאה אשר היתה ודאי נעדרת לולא היה גיוון כה רב ונעלמת היתה באינטנסיביות ובהשלמה הזו.
עם סיום סעודת האדון [מיסה], הלכנו כולנו לחדר האוכל הקודם, חוצים את המסדרון של המקום הקדוש, שבו ניתן סיור מודרך מפורט ועם תשומת לב רבה לשיפוצים הנערכים במקום ולחשיבות המקום שניתן לראות בבירור במקום קדוש זה. הקישוטים בתקרה הינה זהה לזו שביתר החדרים: באמצעות מנורות עתיקות המספרות על השירות האוהב שהאחים הפרנציסקאנים מקדישים עצמם אליו בכל מקום קדוש משך מאות רבות. בחדר האוכל הקודם, אשר כעת עבר הסבה לחדר הרצאות מואר, קיבל בשמחה את האורחים מהקהילות המגוונות שנפגשו שם (המטבח החדש מצויד היטב ומרווח הכין את האוכל). האח הפרנציסקאני דוברומיר בירך את "העבודות" ואת המשתתפים, אשר היו מאושרים להיות שם, ואשר היו גאים לראות את הכנסייה החדשה "שלהם". השולחנות השונים יצרו שולחן אחד גדול, עם מזון "אתני" ומקומי: כולם ביחד חגגו הכל!
העבודות הארוכות של השיפוצים היו בתוך ומחוץ לקומפלקס, דבר אשר הזיק רבות עם הזמן ועם הלחות לים שבקרבה. כנסיית פיטר הקדוש אכן נראית באמת כמו שנולדה מחדש: מאירה, מקבלת אורחים והרבה יותר פונקציונאלית ממקודם. בקומת הקרקע, ישנם חדרים רבים עבור הקהילות, ספרייה, קפלה לטקסים קטנים; החצר הפנימית והמקלחות והמטבח אמורים להיות גבר משופצים.רצפת המנזר הינה גם במצב טוב, אולם העבודות ממשיכות: הרהיטים יגיעו השבוע והשיפוצים יימשכו. הבה נקווה….כי החנוכה הרשמית והסופית יהיו בקרוב מאד, ובוודאי כי שמעון כיפא הקדוש (יחד עם שאול הקדוש) ימשיך לצפות על הקהילות הנוצריות אשר חיות בארץ הקודש.
IB
הליטורגיה של הנצחת זכרם של שני השליחים נחוגה בערב שבת ה-27 ביוני: פיליפינים, לטינו-אמריקנים, צפון אפריקנים, פולנים וקתולים דוברי עברית נכחו מלאי שמחה ביום חג זה במקום הקדוש הזה. שתי סיבות הביאו את החגיגה המשותפת של האנשים והחברים של האחים הפרנציסקאנים על מנת לזכור את שמעון כיפא [פיטר] הדייג יחד עם שאול [פרוס] התרסי שנקרא לבשר את הבשורה: סוף השנה של שאול וחנוכת השיפוצים במבנה של כל הקומפלקס (הכנסייה והמנזר) אשר מגיע אל סיומו.
חגיגת סעודת האדון [מיסה בלעז] נערכה ע"י האב דוד נויהאוז, הממונה האחראי על הקהילות הקתוליות דוברות העברית, יחד עם כהן הדת של הקהילה האח הפרנציסקאני נרציס קלימאס וגזבר הקוסטודיה האח הפרנציסקאני דוברומיר יצטל. נכחו שם האבות הממונים של המושיע הקדוש [סאן סלבטורה] שבירושלים וכהן הדת של הקהילה של אנתוני הקדוש האח הפרנציסקאני תופיק. האח הפרנציסקאני אדמונדס גרט העביר את הטקס וגרם לנו לחייך באנגלית, בשעה שהדגיש באמונה רבה כי אנו מנציחים את זכרם של שני השליחים הללו תודות לחכמה הסמכותית ורבת השנים של הכנסייה. מגוון שפות, החל מלטינית בתפילת ההוחדה ועד העברית בהכרזת הבשורה וכולל פורטוגזית, ספרדית, פולנית ואיטלקית…תרמו ליצירת הרמוניה נאה אשר היתה ודאי נעדרת לולא היה גיוון כה רב ונעלמת היתה באינטנסיביות ובהשלמה הזו.
עם סיום סעודת האדון [מיסה], הלכנו כולנו לחדר האוכל הקודם, חוצים את המסדרון של המקום הקדוש, שבו ניתן סיור מודרך מפורט ועם תשומת לב רבה לשיפוצים הנערכים במקום ולחשיבות המקום שניתן לראות בבירור במקום קדוש זה. הקישוטים בתקרה הינה זהה לזו שביתר החדרים: באמצעות מנורות עתיקות המספרות על השירות האוהב שהאחים הפרנציסקאנים מקדישים עצמם אליו בכל מקום קדוש משך מאות רבות. בחדר האוכל הקודם, אשר כעת עבר הסבה לחדר הרצאות מואר, קיבל בשמחה את האורחים מהקהילות המגוונות שנפגשו שם (המטבח החדש מצויד היטב ומרווח הכין את האוכל). האח הפרנציסקאני דוברומיר בירך את "העבודות" ואת המשתתפים, אשר היו מאושרים להיות שם, ואשר היו גאים לראות את הכנסייה החדשה "שלהם". השולחנות השונים יצרו שולחן אחד גדול, עם מזון "אתני" ומקומי: כולם ביחד חגגו הכל!
העבודות הארוכות של השיפוצים היו בתוך ומחוץ לקומפלקס, דבר אשר הזיק רבות עם הזמן ועם הלחות לים שבקרבה. כנסיית פיטר הקדוש אכן נראית באמת כמו שנולדה מחדש: מאירה, מקבלת אורחים והרבה יותר פונקציונאלית ממקודם. בקומת הקרקע, ישנם חדרים רבים עבור הקהילות, ספרייה, קפלה לטקסים קטנים; החצר הפנימית והמקלחות והמטבח אמורים להיות גבר משופצים.רצפת המנזר הינה גם במצב טוב, אולם העבודות ממשיכות: הרהיטים יגיעו השבוע והשיפוצים יימשכו. הבה נקווה….כי החנוכה הרשמית והסופית יהיו בקרוב מאד, ובוודאי כי שמעון כיפא הקדוש (יחד עם שאול הקדוש) ימשיך לצפות על הקהילות הנוצריות אשר חיות בארץ הקודש.
IB