ישנן קבוצות מכל שפה ותרבות אשר, בליווי שירים ותפילה, הופכים את דרך הצלב העוברת ברחובותיה של העיר העתיקה של ירושלים ביום שישי הקדוש, בבוקר, כאשר מתחיל במסלול של ה-ויה דולורוסה מה-ליטוסטרודוס ליד המנזר של ההצלפה, ממשיך בסמטאות סבוכות ומאוכלסות ועד הבזיליקה של כנסיית הקבר. כל קבוצה נושאת את הצלב שלה, לעיתים גדולים מאד, ועם דבקות והתלהבת במסלול, כאשר חוצים את הסף של הבזיליקה, עוצרים בגולגולתא ולאחר מכן מסיימים לפני הקבר הריק, כבר בצפייה לשמוע לבשורה של תחיית האדון אשר תתרחש בבוקר למחרת, בחג הפסחא.ישנם גם ערבים נוצרים מהקהילה הלטינית של סאן סלבטורה, אשר הולכים בדרך הצלב ביום שישי הקדוש, מלווים בכהני הדת של הקהילה – האח סימון הרו והאח פאראס חג'זין עם צעירים רבים אשר יחד נושאים צלב גדול ב-14 התחנות; תשעת התחנות הראשונות ממוקמות ב-ויה דולורוסה וחמשת האחרונות – בתוך כנסיית הקבר.
בסוף של האירוע של ייסורי ישוע האדון, אשר התרחשו בחלקם הראשון בבוקר בגולגולתא, והקהילה הפרנציסקאנית של ארץ הקודש, בהנהגת הקוסטוד, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, ודגנו – האח ארטמיו ויטורס, ערכו באופן טקסי את דרך הצלב עם השתתפות של עולי רגל רבים יחד עם האחים הפרנציסקאנים. טקס זה אשר עליו חוזרים הפרנציסקאנים ביום יום שישי במהלך השנה, תמיד מאופיין בהמוני עול רגל המלווים אותם. ביציאה מהתחנה הראשונה, אשר כיום ממוקמת בחצר של בי"ס מוסלמי (אל-עומרייה) שלפני המנזר של ההצלפה, היכן שמצודת אנטוניה היתה ממוקמת בעבר הרחוק ושם היה הפרטוריום, ומשם המשיכו ועברו מקפלה קטנה לקפלה קטנה אחרת בדרך המסורתית של דרך הצלב. לבסוף, התהלוכה הארוכה הגיעה לכנסיית הקבר, ביקרה בגולגולתא, ראשית בחלק השייך ללטינים ולאחר מכן בחלק של היוונים האורתודוכסים, עוצרים בסמוך למזבח של גבירתנו של הצער, היכן שגופתו של ישוע הונחה לאחר שהורדה מהצלב ולאחר מכן לפני ה-אדיקול של ישוע האדון שבקברו.בינתיים, הבזיליקה הדהדה עם עולי הרגל אשר וקולות תפילתם התערבבה, השתלב האחד בשני, כמו הרגשות שלהם, התקוות שלהם וחוסר הנוחות לפני רז הפסחא, מעל לכל במקום קדוש זה, אשר מרומם ת כל מה שלוקח חלק בכך.
שני אירועים נוספים ביום שישי הגדול הביא את הפרנציסקאנים של הקוסטודיה להגיע שוב לבזיליקה של כנסיית הקבר בשעה 16:00 על מנת להתפלל עם המקראות יחד ובערב מעט לאחר 20:00 לתהלוכה של הלוויה של ישוע המשיח.
מעל לכל, בבוקר זה של החגיגות בערב הקודם היה הרגע המרגש ביותר של היום הארוך של יום שישי הגדול. הבזיליקה שוב היתה לחיה עם מספרם הרב של הפרנציסקאנים ואנשי דת אחרים שסייעו, כמו גם מאמינים רבים אשר לא רצו להפסיד את הקרבה לישוע האדון בכל הדרך של מותו וסבלו. ערך את הטקס הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פיירבטיסטה, יחד עם סגנו, האח ארטמיו ויטורס. בשעה שמזכיר הקוסטוד, האח סילביו דה לה פואנטה, נשא את הצלב בידיו, התהלוכה, לצלילי שירים נוגים, עצרה לפני קפלות שונות בבזיליקה, ממשיכה לגולגולתא. בינתיים, באמצעות קריאת המקראות בשפות השונות מתוך ארבעת ספרי הבשורה אשר הזכירו את סבלו של ישוע המשיח בימים האחרונים לחייו, החל מהמשיחה בבית עניה, קצת לפני חג הפסח, שאותו ערך בפעם האחרונה בחייו הארציים עם תלמידיו, ועד המוות בצלב בגולגולתא. בנקודה זו החל הטקס של הורדת גופתו של ישוע מהצלב, עם שני שמשים [דיקאונים בלעז] אשר מתוך דבקות הסירו את הכתר מראשו של ישוע ואת המסמרים אשר פילחו את ידיו ואת רגליו. הניחו אותו על סדין לבן באווירה של השתתפות מעמיקה אשר נראית כמי שבאמת חי מחדש רגעים דרמטיים אשר אירעו באמת לפני 2000 שנה, ישוע נישא לאבן המשיחה והונח שם. לאחר מכן, הקוסטוד התיז על הופה שמן ובשמים, חוזר על אירועי ספר הבשורה אשר ויוסף ההרמתי וניקודמיאוס הכינו את גופתו של ישוע לקבורה בהתאם למסורת היהודית.לבסוף, התהלוכה הגיעה לאדיקול של הקבר, היכן שהטקסט האחרון של ספר הבשורה לפי יוחנן הוקרא, מספר אודות קבורת ישוע והגילוי מחדש של הקבר הריק ביום הראשון לאחר יום שבת ע"י מרים המגדלית. כאן, הושלמה הקבורה הסימבולית של ישוע האדון הושלמה.
טקס פשוט ורגשי שהינו אינטנסיבי, כולל בתוכו ג'סטות מעודנות אשר אפשרו לחיות מחדש, לאחר סבל כה ארוך, את גופו של העולה של ישוע, אולם גם הלבבות של מי שביצע זאת ואשר השתתפו במהלכו באופן אינטימי. כעת מתחילה ההמתנה גדולה וגובר יותר ויותר הרצון לפתוח מחדש את הסיפור אשר במעשים אלו של דבקות ואחדות, נראו כי הסתיימו. בסוף הטקס, כולם התרגשו וכבר החלו לקראת ההכנות של הלב לשמחה הגדולה שביותר.
טקסט – קתרינה פופה פדראטי
תמונות מדרך הצלב של הפרנציסקאנים – סטפנו דל פוצולו
תמונות של דרך הצלב של קהילה – מארי-ארמל ביליו
תמונות של תהלוכת הקבורה – סטפנו דל פוצולו
בסוף של האירוע של ייסורי ישוע האדון, אשר התרחשו בחלקם הראשון בבוקר בגולגולתא, והקהילה הפרנציסקאנית של ארץ הקודש, בהנהגת הקוסטוד, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, ודגנו – האח ארטמיו ויטורס, ערכו באופן טקסי את דרך הצלב עם השתתפות של עולי רגל רבים יחד עם האחים הפרנציסקאנים. טקס זה אשר עליו חוזרים הפרנציסקאנים ביום יום שישי במהלך השנה, תמיד מאופיין בהמוני עול רגל המלווים אותם. ביציאה מהתחנה הראשונה, אשר כיום ממוקמת בחצר של בי"ס מוסלמי (אל-עומרייה) שלפני המנזר של ההצלפה, היכן שמצודת אנטוניה היתה ממוקמת בעבר הרחוק ושם היה הפרטוריום, ומשם המשיכו ועברו מקפלה קטנה לקפלה קטנה אחרת בדרך המסורתית של דרך הצלב. לבסוף, התהלוכה הארוכה הגיעה לכנסיית הקבר, ביקרה בגולגולתא, ראשית בחלק השייך ללטינים ולאחר מכן בחלק של היוונים האורתודוכסים, עוצרים בסמוך למזבח של גבירתנו של הצער, היכן שגופתו של ישוע הונחה לאחר שהורדה מהצלב ולאחר מכן לפני ה-אדיקול של ישוע האדון שבקברו.בינתיים, הבזיליקה הדהדה עם עולי הרגל אשר וקולות תפילתם התערבבה, השתלב האחד בשני, כמו הרגשות שלהם, התקוות שלהם וחוסר הנוחות לפני רז הפסחא, מעל לכל במקום קדוש זה, אשר מרומם ת כל מה שלוקח חלק בכך.
שני אירועים נוספים ביום שישי הגדול הביא את הפרנציסקאנים של הקוסטודיה להגיע שוב לבזיליקה של כנסיית הקבר בשעה 16:00 על מנת להתפלל עם המקראות יחד ובערב מעט לאחר 20:00 לתהלוכה של הלוויה של ישוע המשיח.
מעל לכל, בבוקר זה של החגיגות בערב הקודם היה הרגע המרגש ביותר של היום הארוך של יום שישי הגדול. הבזיליקה שוב היתה לחיה עם מספרם הרב של הפרנציסקאנים ואנשי דת אחרים שסייעו, כמו גם מאמינים רבים אשר לא רצו להפסיד את הקרבה לישוע האדון בכל הדרך של מותו וסבלו. ערך את הטקס הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פיירבטיסטה, יחד עם סגנו, האח ארטמיו ויטורס. בשעה שמזכיר הקוסטוד, האח סילביו דה לה פואנטה, נשא את הצלב בידיו, התהלוכה, לצלילי שירים נוגים, עצרה לפני קפלות שונות בבזיליקה, ממשיכה לגולגולתא. בינתיים, באמצעות קריאת המקראות בשפות השונות מתוך ארבעת ספרי הבשורה אשר הזכירו את סבלו של ישוע המשיח בימים האחרונים לחייו, החל מהמשיחה בבית עניה, קצת לפני חג הפסח, שאותו ערך בפעם האחרונה בחייו הארציים עם תלמידיו, ועד המוות בצלב בגולגולתא. בנקודה זו החל הטקס של הורדת גופתו של ישוע מהצלב, עם שני שמשים [דיקאונים בלעז] אשר מתוך דבקות הסירו את הכתר מראשו של ישוע ואת המסמרים אשר פילחו את ידיו ואת רגליו. הניחו אותו על סדין לבן באווירה של השתתפות מעמיקה אשר נראית כמי שבאמת חי מחדש רגעים דרמטיים אשר אירעו באמת לפני 2000 שנה, ישוע נישא לאבן המשיחה והונח שם. לאחר מכן, הקוסטוד התיז על הופה שמן ובשמים, חוזר על אירועי ספר הבשורה אשר ויוסף ההרמתי וניקודמיאוס הכינו את גופתו של ישוע לקבורה בהתאם למסורת היהודית.לבסוף, התהלוכה הגיעה לאדיקול של הקבר, היכן שהטקסט האחרון של ספר הבשורה לפי יוחנן הוקרא, מספר אודות קבורת ישוע והגילוי מחדש של הקבר הריק ביום הראשון לאחר יום שבת ע"י מרים המגדלית. כאן, הושלמה הקבורה הסימבולית של ישוע האדון הושלמה.
טקס פשוט ורגשי שהינו אינטנסיבי, כולל בתוכו ג'סטות מעודנות אשר אפשרו לחיות מחדש, לאחר סבל כה ארוך, את גופו של העולה של ישוע, אולם גם הלבבות של מי שביצע זאת ואשר השתתפו במהלכו באופן אינטימי. כעת מתחילה ההמתנה גדולה וגובר יותר ויותר הרצון לפתוח מחדש את הסיפור אשר במעשים אלו של דבקות ואחדות, נראו כי הסתיימו. בסוף הטקס, כולם התרגשו וכבר החלו לקראת ההכנות של הלב לשמחה הגדולה שביותר.
טקסט – קתרינה פופה פדראטי
תמונות מדרך הצלב של הפרנציסקאנים – סטפנו דל פוצולו
תמונות של דרך הצלב של קהילה – מארי-ארמל ביליו
תמונות של תהלוכת הקבורה – סטפנו דל פוצולו