בירושלים, ישנו יום אחד בשנה שבו כולם עושים מאמץ להגיע בזמן. ביום חמישי, ה-2 לספטמבר, מועד המפגש היה 17:08 במדויק כאשר עבור המוסלמים שבארץ הקודש נשמע התותח שהודיע על סיום הצום של הרמדאן.
רוב ראשי הכנסיות של ירושלים נכחו במרכז נוטרה דאם לצד אורחיהם המוסלמים בזמן זה על מנת לחלוק במרק, תמרים וחומוס.
זהו יום אחד ויחיד בשנה שבו הארוחה הרשמית אינה כוללת נאומים. אף על פי כן, הנאומים הגיעו לאחר שהמכובדים המוסלמים השביעו את הרעב והרוו את הצמא.
הדובר הראשון היה הפטריארך היווני אורתודוכסי תיאופילוס השלישי, אחריו – הפטריארך הלטיני פואד טוואל. המופתי הגדול של ירושלים, מוחמד אחמד חוסייין, הגיב לדבריהם החמים במונחים מקבילים של אחווה, תוך בקשה מראשי הכנסיות בייחוד לעשות את כל מה שבכוחם על מנת לעצור את ההגירה הנוצרית מארץ הקודש. מילים אלו נגעו לליבם של הנוצרים עקב האיסלאמיזציה של החברה הפלסטינאית שאינה מאפשרת את חייהם של הנוצרים בארץ זו, שבה חלקו יחד משך 14 מאות.
כל הנואמים הזכירו את רצונם שירושלים תהיה באמת ובתמים עיר האלוהים, השלום והצדק. חידוש המו"מ הישיר בין הישראלים והפלסטינאים נערך בו זמנית בוושינגטון גם כן השפיע על האווירה. לא ניתן לומר כי הנואמים משדרים רצון נואש, או לפחות הביעו את רצונם כי הלולאה האיומה של המצב הנוכחי תיפסק.
בשעה שהנוצרים והמוסלמים אכלו, קבוצה גדולה של יהודים ישראלים הזמינה את המרפסת לארוחת ערב. במעבר משולחן אחד לשולחן שני, אמר אחד העובדים של המרכז של נוטרה דאם "זה כל כך פשוט שכזה כך, רק נמצאים יחד בירושלים".
אורח אחר יכול היה לעלוז: הכומר אולאף פיקס טביט, המזכיר הכללי של הכנסיות העולמיות, אשר היה בביקור בירושלים. באם לא תמיד עיר הקודש לא היוותה דוגמא לאחדות, אזי לפחות היא יכולה לאפשר לאירועים משניים שכאלו להתקיים בתוך הפשטות הגדולה ביותר.
Mab
רוב ראשי הכנסיות של ירושלים נכחו במרכז נוטרה דאם לצד אורחיהם המוסלמים בזמן זה על מנת לחלוק במרק, תמרים וחומוס.
זהו יום אחד ויחיד בשנה שבו הארוחה הרשמית אינה כוללת נאומים. אף על פי כן, הנאומים הגיעו לאחר שהמכובדים המוסלמים השביעו את הרעב והרוו את הצמא.
הדובר הראשון היה הפטריארך היווני אורתודוכסי תיאופילוס השלישי, אחריו – הפטריארך הלטיני פואד טוואל. המופתי הגדול של ירושלים, מוחמד אחמד חוסייין, הגיב לדבריהם החמים במונחים מקבילים של אחווה, תוך בקשה מראשי הכנסיות בייחוד לעשות את כל מה שבכוחם על מנת לעצור את ההגירה הנוצרית מארץ הקודש. מילים אלו נגעו לליבם של הנוצרים עקב האיסלאמיזציה של החברה הפלסטינאית שאינה מאפשרת את חייהם של הנוצרים בארץ זו, שבה חלקו יחד משך 14 מאות.
כל הנואמים הזכירו את רצונם שירושלים תהיה באמת ובתמים עיר האלוהים, השלום והצדק. חידוש המו"מ הישיר בין הישראלים והפלסטינאים נערך בו זמנית בוושינגטון גם כן השפיע על האווירה. לא ניתן לומר כי הנואמים משדרים רצון נואש, או לפחות הביעו את רצונם כי הלולאה האיומה של המצב הנוכחי תיפסק.
בשעה שהנוצרים והמוסלמים אכלו, קבוצה גדולה של יהודים ישראלים הזמינה את המרפסת לארוחת ערב. במעבר משולחן אחד לשולחן שני, אמר אחד העובדים של המרכז של נוטרה דאם "זה כל כך פשוט שכזה כך, רק נמצאים יחד בירושלים".
אורח אחר יכול היה לעלוז: הכומר אולאף פיקס טביט, המזכיר הכללי של הכנסיות העולמיות, אשר היה בביקור בירושלים. באם לא תמיד עיר הקודש לא היוותה דוגמא לאחדות, אזי לפחות היא יכולה לאפשר לאירועים משניים שכאלו להתקיים בתוך הפשטות הגדולה ביותר.
Mab