קרדינל באסטי, עולה רגל בארץ הקודש | Custodia Terrae Sanctae

קרדינל באסטי, עולה רגל בארץ הקודש

אירועים חגיגיים פשוטים הינם בעלי משמעות רבה והם מלווים את הביקור של הקרדינל גואלטירו באסטי בארץ הקודש, בביקורו בין התאריכים 4-7 בדצמבר. ירושלים ובית לחם היו השלבים העיקריים במסעו, והם תולדה של ההזמנה מטעם הקוסטודיה של ארץ הקודש. הקרדינל לקח חלק בכניסות טקסיות בבזיליקות העיקריות בשתי הערים הללו. טקסים אלו, אשר התרחשו רק באירועים מיוחדים בעבור מי שמגיע מארצות אחרות, היו סימן של הכרה בקשריו של הקרדינל באסטי עם ארץ הקודש.

בירושלים, לאחר קבלת הפנים של קהילות נוצריות של כנסיית הקבר, שירת ה-תה דיאום הובילה לאחר מכן בתהלוכה עם הפרנציסקאנים למקום הקדוש המאחר את קברו הריק של ישוע המשיח.

האח הפרנציסקאני פיירבטיסטה פיצהבלה
קוסטוד של ארץ הקודש
"ברוך הבא לירושלים, ברוך הבא למקום הקדוש וברוך הבא בקרבנו. בתפילותיך, בנוכחותך, אתה מחדש את המעשה של האמונה, כאן במקום הזה ובקבר זה, אתה יכול לסייע לנו להתבונן לעבר השמיים יחד ולהסתכל האח לשני עם רוך ותמיד להתבונן מעבר לאופק."
כניסה ותפילה בשידור חי בקבר

הקרדינל גואלטירו באסטי
ארכיבישוף של פרוגיה – העיר פיאבא, איטליה
"בשעה שהייתי שם, ב-השתחוויה [אדורציה בלעז] בכנסיית הקבר, חשתי את ישוע אומר "בוא האכל את צאני, האכל את הכבשים שלי" ואני, תיארתי את הקשיים לאל ויכולתי לחוש את תשובתו – אל פחד, אני שלחתי אותך ואתן לך את הכוח".

בבית לחם, האווירה החגיגית מקבלת בשמחה בכיכר מנג'ר בליווי הצלילים של "אודה לשמחה" מאת בטהובן. לאחר קבלת הפנים מצד הרשויות וכניסה לבזיליקה, הבישוף המסייע ויליאם שומאלי העביר את המסר מהמחוז של ירושלים בכנסיית קתרינה הקדושה.

מונסיניור ויליאם שומאלי
הבישוף המסייע לירושלים ולרשות הפלסטינית
"באת לכאן כעולה רגל וכידיד של ארץ הקודש – ותואר זה אינו בעל משמעות דלה, משום שערכת כבר 15 עליות לרגל לארץ הקודש בללבך. אני מבקש ממך את תפילותיך משום שארץ הקודש צמאה לשלום."

הארכיבישוף של מחוז של פרוגיה, העיר פיאבה, מאז 2009, גואלטירו בסטי, הפך לקרדינל ע"י האפיפיור פרנסיס בפברואר 2014. הוא סגן נשיא של המועצה של הבישופים באיטליה. במסגרת תפקידו זה, ביקר לפני חודש בעזה לצורך מפגש בינו ובין הקהילות המקומיות ובין מנהיגי המועצה של הבישופים באיטליה.

קרדינל גואלטירו באסטי
ארכיבישוף של פרוגיה, העיר של פיאבא, איטליה.
"המצב של הילדים המשחקים בחצץ ממש נגע לליבי. אולם היה זה גם סימן לתקווה משום שהחיים מתחילים שוב מחדש ועד כמה שמצבים אלו טרגיים - הפגזות עדיין חלק מהמעשים הכי אכזרים על אדמות – מהעפר של ההרס האנושי, כוחו של האל ותקוות האדם תמיד אפשרו את עלייתו וצמיחתו של דבר מה חדש."