פסטיבל המוסיקה של עין כרם במקום הקדוש של יוחנן המטביל

שלוש ימים של מוסיקה הינם סימן לתקווה: זהו המסר של פסטיבל המוסיקה של עין כרם, שיתארח בין התאריכים 15-17 במאי  המרום הקדוש הפרנציסקאני של יוחנן המטביל העין כרם. למרות התפרצות גל האלימות במהלך מספר השבועות האחרונים בארץ הקודש, האח הפרנציסקאני אלברט חואן פרי, המנהל של מכון מאניפיקאט, בית הספר למוסיקה של הקוסטודיה, הסביר את ההחלטה שלא לדחות את פסטיבל המוסיקה של עין כרם.

פסטיבל המוסיקה התקיים תודות לקוסטודיה של ארץ הקודש שהיתה הפטרון, תודות למשפחת רקנטי ול-פלאצמא-לאב.

"החלטנו לערוך את הפסטיבל גם על מנת לתת אות לתקווה שאפשרי עבור מוסלמים, יהודים ונוצרים לשתף פעולה בדבר מה יפה", אחר האח אלברטו. "זהו גם מסר של מכון מאניפיקאט, שמקיים [השנה] את הקונצרט הראשון שלו. היה זה בפעם הראשונה פסטיבל שנערך באוויר הפתוח לאחר שנת המגיפה. אנו רוצים להגיב לאלימות והשיגעון של הימים האחרונים עם מוסיקה ועם מסר חיובי."

פסטיבל המוסיקה של עין כרם נמשך שלושה ימים, בהתאמה ליום החג היהודי של חג השבועות גם כן.

"במהלך הקונצרט הראשון ב-15 במאי, התזמורת של מכון מאיניפיקאט ניגנה מיקס של מוסיקה: החל ממוסיקה קלאסית עד למוסיקה ערבית בת זממנו", אמר חן זחמבליסטה, מייסד  והמנהל של הפסטיבל. "הקונצרט השני היה של ג'ז: קיבלנו את פניו של תייסיה אליאס, אמן עוד וירטואוזי ומפורסם ברמה בינלאומית, את גאי מינטו, פסנתרן צעיר מבטיח בתחום הג'ז. הקונצרט השלישי היה של מוסיקת הבארוק: תזמורת ווקאלית של מאניפיקאט ביצעה והבמה כלל גם את טארק, נוצרי-פלסטיני מבית לחם ואת אודליה, שהינה יהודיה מירושלים".

חן בליסטרה היה המנהל של פסטיבל זה משך שש שנים, אולם היה זו הפעם הראשונה שהקונצרט נערך בעין כרם. לפני כן הפסטיבל התקיים בגליל אולם לא ניתן היה למצוא מקום הולם, ולכן האח פרי הציע את המנזר הפרנציסקאני של הקוסטודיה של ארץ הקודש, שהינו בעין כרם ומוקדש ליוחנן המטביל הקדוש כמיקום מתאים. "האח וויצק, האח הממונה האחראי של המנזר, פתח את ליבו והחליט לארח אותנו. מצאנו את עצמנו בגן עדן, כאן, ואנו אפילו ישנו בבית ההארחה של המנזר. הדבר הכי משמעותי עבורנו היה לראות את הנדיבות של האח וויצאק, האח אלברטו וגם של אח סוורינו, שטיפלו בבישול והן בקבלת הפנים."

חן זימבליסטה מייצג את בית החרושת למוסיקה של זמבליסטה, שאפשר ליוזמה זו להתקיים.  "ה"רכב" של בית חרושת זה הינה התזמורת ועל מנת שהיא תתפקד, אנו צריכים מוסיקה.", ממשיך ואומר חן זמבליסטה. "המורים יושבים מקדימה על מנת לנהוג והתלמידים יושבים מאחריהם: הם מתאמנים יחד ולאחר מכן יוצאים לדרך." במהלך קונצרט הפתיחה, ערבים,יהודים, נוצרים ומוסלמים חלקו את אותה במה. "אנו כאן על מנת להגיב לטירוף של מה שמתרחש, עם מוסיקה", אומר חן זמבליסטה. "אנו מנגנים את כל סגנונות המוסיקה גם אם המוסיקה הקלאסית היא הבסיס שלנו. התלמידים מתגוררים במזרח ובמערב ירושלים ויש מי שגר בתל אביב וכולם מנגנים את אתם התווים: מוזיקה מחברת אותם יחד. הם יודעים את הסיבה מדוע הם משתתפים בפסטיבל שלנו: לנגן, עבור המוסיקה. אינני אומר להם שהם צריכים להגיע כדי לעשות שלום. השלום קיים עבורי." עם מחויבות זו, חן זמבליסטה מקווה שיום אחד יהיה מסוגל לממש אמביציה חשובה: "השאיפה שלי היא לקחת [יוזמה זו] לוותיקן: הייתי רוצה לנגן בוותיקן".

 

ביאטריס גוארארה