פרזנטציה של ממצאים חדשים בגת שמנים

מקווה רחצה ריטואלי בן 2000 שנה ושרידים של כנסיה מהתקופה הביזנטית (לפני כ-1500 שנה); אלו הם חלק מהממצאים הארכיאולוגים החשובים ביותר מהחפירות הארכיאולוגיות שבוצעו בנחל קדרון, לרגלי הכנסייה של גת שמנים שבירושלים. במהלך הבנייה של המנהרה המקשרת אל הבזיליקה של הייסורים עם העמק שלמטה, שהינם בבעלות הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, מספר ממצאים נתגלו ואשר הובילו את רשות העתיקות לבצע עבודות ארכיאולוגיות על מנת להגן על האתר. תחת עבודתם של הארכיאולוג עמית ראם ו-דוד יגר יחד עם שיתוף הפעולה עם המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, נחשפו חלק מהממצאים ארכיאולוגיים. הממצאים הוצגו ביום שני ה-21 בדצמבר במסיבת עיתונאים בירושלים באתר עצמו. שני הארכיאולוגים הישראלים, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, הארכיאולוג האח הפרנציסקאני יוג'ניו אליאטה והדיקן של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, האח הפרנציסקאני רוזריו פיירי נכחו גם כן. 

ממצא ארכיאולוגי חשוב הינו מקווה, מקור מים ריטואלי מטהר במסורת היהודית מהתקופה של הבית השני, כלומר – מהתקופה שבה חי ישוע ". הגילוי של המקווה הריטואלי כנראה מאשר את השם העתיק של המקום, גת שמנים", הסביר הארכיאולוג עמית ראם. "קרוב המקוואות הריטואליים מהתקופה של הבית השני התגלו בבלים פרטיים ובבניינים ציבוריים, אולם  חלק נתגלו בקרבה לחווות ולקברים, שבהם המקווה נמצא בחוץ. התגלית של מקווה זה, לא נלווה לאף מבנה, כנראה קשור לקיומה של חווה כאן לפני 2000 שנה, שהפיקה שמן או יין.חוקי היהדות לגבי טוהרה הנדרשת של העובדים המעורבים בהפקת שמן ויין מחייבים לטבול במקווה. הגילוי של המקווה יכול לכן להציע את המקור הקדום של המקום גת שמנים (מילולית – מכבש השמנים), מקום שבו מטהרים שמן טהור שנוצר, בקרבה לעיר.התגלית של המקווה הינה עדות שחובה לתקופה שבה ישע חי, כשהממצאים היחידים המזוהים מאותה תקופה באזור זה היו מטבעות, שנמצאו במהלך עבודה חקלאית באדמה של גת שמנים. "חלק מהמטבעות היו גם מתקופה שקדמה לישוע וישנו מטבע אחד מהתקופה של המושל פונטיוס פילטוס", הסביר הארכיאולוג הפרנציסקאני יוג'ניו אליאטה.

הבזיליקה של הייסורים נבנתה בים השנים 1919-1924, ממוקמת במקום שבו לפי הבשורה, ישוע הלך להתפלל לפני הייסורים [פסיון בלעז] ולאחר מכן נאסר, לאחר הבגידה של יהודה איש קריות. כשהיסודות של מבנה זה הונחו, השרידים של כנסייה ביזנטית ומהתקופה הצלבנית נחשפו, אולם רק החפירה הארכיאולוגית האחרונה  חשפה שרידים של כנסייה לא ידועה אחרת שנוסדה בסופה של התקופה הצלבנית(המאה ה-6 לספירה) והמשיכה להיות בשימוש במהלך התקופה של בית אומיה (המאה ה-8 לספירה).

הכנסייה כללה רצפת אבן והיא היתה בצורה של חצי עיגול של אכסדרה מקושטת, מרוצפת בפסיפס מקושט עם פרחים צבעוניים  בקצוות. "במרכז בודאי היה מזבח שלא נמצאו לו עקבות. עדיין ניתן לראות כיתוב ביוונית גם כיום והוא מתוארך למאה ה-7-8 והיא מתקופה מאוחרת יותר", מסביר האח הפרנציסקאני יוג'ניו אליאטה. הפענוח של הכיתוב נעשה על ידי ד"ר לאה דה סני מהאוניברסיטה העברית של ירושלים ועל ידי האח הפרנציסקאני רוזריו פיירי מהמכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, הכיתוב הינו לזכרו של אדם שנפטר, עם התייחסות לקורבן של אברהם, המוזכר במקרא.

בסמוך לשרידים של הכנסייה הביזנטית, מבנה של הוספיס גדול עבור עולי רגל או מנזר מתקופת ימי הביניים עדיין ניתן לראות, ואשר סיפק מערכת ביוב מספקת ושני מיכלים גדולים בעומק של  6 או 7 מטר, מקושטים עם צלבים. הארכיאולוג עמית ראם אמר שהצלבים נפגעו קשה על ידי אנשים לא ידועים בלילה לאחר התגלית של המיכלים: "לפי שמועות מקומיות, אגדה מספרת על אוצר של זהב המוסתר מאחורי הצלבים. האנשים שהרסו אותם כנראה חיפשו זאת."

מספר אכירולוגים פרנציסקאניים בעבר ביצעו א עבודתם באזור גת שמנים. במסיחבת העיתונאים, האח הפרנציסקאני יוג'ניו אליאטה רצה להזכיר את חלקם, כגוון האב גאודנציו אורפלי, המחבר של הספר אודות גת שמנים שמת טרם זמנו בשנת 1926ואת האב וירגיליו קורבו שבאחד מכתביו בשנות ה-60 תיאר את הממצאים לאחר הבנייה של הקיר התומך של הכביש.

:גת שמנים הינה אחד מהמקומות הקדושים החשובים ביותר בארץ הקודש", הזכיר הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון. "כפי שהזכרתי לאחרונה,\ זהו מקום של תפילה, של אלימות ושל פיוס". היה זה המקום שבו ישוע הלך להתפלל, בדומה למיליוני עולי רגך אחרי, אולם שם הוא נבגד ונאסר. "לאחרונה, זהו מקום של פיוס, משום שהיה זה מקום שבו ישוע סירב להגיב לאלימות ולמאסרו הלא צודק. זהו גם מקום של פיוס, כולל בין עמים שנלחמו במהלך מלחמת העולם הראשונה ושרצו לכנות את הבזיליקה המודרנית בדיוק מסיבה זו הבזיליקה של העמים" (קריאה של הנאום המלא).

הקוסטוד של ארץ הקודש לאחר מכן הדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה בין המוסדות השונים שהיו מעורבים בחפירות אלו: "שיתוף פעולה זה בין הקוסטודיה של ארץ הקודש, המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא ורשות העתיקות הישראלית אינו דבר מה חדש והוא כבר הניב פירות בעבר. הייתי רוצה לנצל אירוע זה על מנת להודות בייחוד למי שהיו אחראים על חפירות ארכיאולוגיות אלו: עמית ראם ו-דוד יגר. אני מקווה ששיתוף פעולה זה יוכל להמשיך ולהניב פרי בעתיד גם כן.".

 

 

ביאטריס גוארארה