אתמול בערב, ב-20 ביולי, טיל שנורה ממטוס פגע ישירות במנזר הפרנציסקאני של יקוביה, כפר הסמוך לגבול עם תורכיה, וממוקם בעמק של נהר האורנטס, בצפון-מערב סוריה. הבניין השייך למסדר הפרנציסקאני של הקוסטודיה של ארץ הקודש סבל מפגיעות חמורות. בדיווח אודות מקרה זה, האב הקוסטוד, האח פיצהבלה, אמר שהאח דיאה עזיז שהיה בתוך המנזר, יצא בנס עם פציעה קלה בראש "בעזרת ההשגחה העליונה, כשהטיל נכנס לבניין האח לא היה בחדרו, והחדר נהרס לחלוטין", אומר פיצהבלה, שמזכיר שוב להתפלל לשלום בסוריה ובכל המזרח התיכון.
למרות ההרס והמהומה שנגרמו ע"י המלחמה בסוריה תמיד ייתכנו מעשים קטנים של סולידריות ושל ידידות מצד מאמינים מבני הדתות השונות. עדות לכך כוללת את הדוגמא של אח סורי אחר של הקוסטודיה של ארץ הקודש שלאחרונה גר בדמשק "בשבועות האחרונים, [היישוב] אלפו חווה משבר חמור במים", אומר לוטפי, "האנשים נאלצים, לעיתים ללכת שעות רבות על מנת למלא מיכלי מים על מנת לשתות או להתרחץ. במנזרים שלנו אנו ברי מזל שיש לנו בארות מים ואנו מחלקים מים לכולם, נוצרים ומוסלמים, ללא הבחנה. יום אחד, לאחר סיום חלוקת המים, הגיע איש מבוגר וביקש מים. האיש היה מוסלמי והוא הגיע למרות המאמץ והזמן, לא עבור עצמו אלא עבור שכן שלו, נוצרי, שהינו חולה".
האב פיראס מציין מקרה נוסף "באירוע אחר, כאן בבירה [דמשק], הייתי בבית של אישה נוצרייה שנפטרה לאחרונה, קראתי לכל בני משפחתה וחברים להתפלל עימם. לאחר התפילה, כשעמדתי לעזוב, עצר אותי אדם. ידעתי מייד מסגנון דיבורו שהוא היה מוסלמי. הוא התרגש ובכה. הוא אחז בי והתפלל עבור נשמתה של המנוחה ע"י שתי סורות (פרקים קצרין מהטקסט הקדוש למוסלמים) מהקוראן ושאל אותי אם האל יקבל את תפילתו לנשמתה. שאלתי אותי מדוע התפלל עבורה, והוא ענה כי המנוחה טיפלה בנכדים שלו והאכילה אותם. ביתו של אותו איש התאלמנה במלחמה זו והגיעה למחנה פליטים בדמשק ומצאה מגורים רק ברובע הנוצרי ומצאה שם סולידריות של הנשים. לאחר מכן ראיתי אותו בכנסייה לרגל ההלוויה של אותה מנוחה עם שתי בנותיו."
g.s./c.g.
Original Text in Italian
terrasanta.net