בתאריך ה-1 לינואר בנצרת, למרות הלחות והקור, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פיירבטיסטה פיצהבלה, ומונסיניור בוטרוס מרקוזו חנכו את מסלול הביקורים החדש שבכנסיית הבשורה שבנצרת. מעט מהמאמינים המקומיים והרבה פרנציסקאנים, ארכיטקטים, מהנדסים ומנהלי המיזם נכחו אף הם. האב הממונה של קהילת נצרת, האח הפרנציסקאני ריקרדו בוסטוס אשר יזם את המיזם, הסביר:
" אנשים המגיעים למתחם הקדוש אינם יודעים לאן ללכת. לא היה מסלול ולא היתה כל הדרכה. השנה היתה שנת שיא במספר הצליינים והתיירים, ובו זמנית נוצר בלבול רב. חלקם הגיעו מכנסיית יוסף הקדוש וחצו דרך הבזיליקה העליונה על מנת להגיע למטה, אל המערה; אחרים רק הלכו למערה ולא ידעו היכן המוזיאון, כנסיית יוסף הקדוש וכו’
מזה מספר שנים, תיירים ובייחוד ישראלים, ביקשו לקבל יותר מידע על המקומות הקדושים. כך שלפני כשנה וחצי, התחלנו את המיזם יחד עם חיימה בוחיגאס ו-ברטה גרסט, שניהם ממדריד. הם היו הארכיטקטים של המיזם והינם מומחים בארגון המיפוי של מקומות קדושים.
כעת, עם ארגונו של המסלול וסימני הדרך, הכל ברור יותר. ראשית כל, בכניסה למקום קדוש ניתן לראות שלט המציין את לוח הזמנים של המקום; אחר כך שלט הממליץ על מסלול מומלץ. ברור כי המדריכים יצטרכו להיות ממושמעים ודבר זה ייקח זמן מה. אנו בתהליך של הכנת מסמך המיועד במיוחד בשבילם. המסמך יהיה גם בעברית, מכיוון שרוב המדריכים הינם ישראלים. מצד שני, קהילת "שלום", אשר מסייעת לנו בקבלת פנים למבקרים במקומות הקדושים, יצטרכו לתת תשומת לב למיקום החדש של המסלול שמתחיל בביקור בגלריה, הנמצאת בצד ימין. מיקמנו שישה שלטים זהים אשר יסייעו למדריכי הטיולים לתת הסברים לקבוצות מחוץ לבזיליקה על מה שהם עתידים לראות; לכן הבזיליקה צריכה להיות מקום שבו שקט צריך להישמר בו. המבקר מבחוץ מקבל אפשרות לגלות את דלתות הברונזה של הכנסייה הלקוחות מסצינות וסימבולים הלקוחים מספרי הבשורה.
בתוך הבזיליקה, ישנו רק גרם מדרגות אחד שייעודו לאפשר לטפס מהבזיליקה התחתונה אל העליונה. עד כה, הקבוצות נתקלו זו בזו בכל כיוון, והבלבול לא הועיל כלל. לאחר ביקור בבזיליקה העליונה, מגיעים לחצר עם אגן טבילה, שמשם ניתן ללכת או למוזיאון או לכנסיית יוסף הקדוש.
באם תחפוץ להגיע לאחרון [כנסיית יוסף הקדוש] דרך גן מלא פרחים. רצינו ליצור אווירה משפחתית לבית. מכיוון שכנסייה זו באמת מזמינה אותנו להרהר על ההתנסות של חיי היום-יום בנצרת, ואנו מקווים לחדש זאת בדרך שתתאים יותר לרוח זו. על מנת לצאת מהפנים של המקום הקדוש, ניתן להשתמש במדרגות שניבנו מחוץ לבזיליקה המאפשרת לראות לראשונה את הכפר העתיק של נצרת. עד עכשיו, מדריכי הטיולים הסבירו שמקדמת אגן הטבילה, מה שנותר מהכפר של נצרת נמצא למטה והמערה הינה רק אחד ממרכיביו ויסודותיו, אולם הצליינים צריכים להאמין בכך, מכיוון שלא ניתן לראות דבר. החל מעכשיו, ניתן לראות את מה שמסתתר ושייך למערה. וגם כאן נתלו שלטי הסבר.
הנחנו נתיב לנחל במורד השביל, מקור המסמל כי האל הינו מקור של כל החסד, מקור כל חי. וכי החיים והחסד הבאים לעבר האנושות שזרמה לרגליה של הבתולה מרים המבורכת, אשר נתקבלו בשפע ונותרו מוכנים להעבירם הלאה. במרכז קיר המים, בהתאם לרצונו של חיימה, אלנה רואיז מיקמה את המונוגרמה של ישוע על מנת לציין את הלוגו, את המילה, את המילה החיה שהתגלמה לבשר ודם. ניתן לראות גם את העץ של ג’ס – ההתגלמות של ישוע במהלך ההיסטוריה, ומכל צד נכתב ביוונית ובלטינית. "ובו היו חיים".
בכיכר, במרכז שבו נמצא פסלה של מרים הבתולה, מרוצף באבנים שיובאו מגרנדה, ובכל פינה יש ייצוג לארבעת היסודות שלפי הפילוסופיה העתיקה מהם נוצרה האנושות: אש, אדמה, אוויר ומים. יסודות אלו גם כן מופיעים בקדמת הבזיליקה. ליד זאת, מיקמנו חנות המכונה יוסף הקדוש שבעבר היתה במיקום גבוה יותר.
המיזם הקטן הזה רק החל. יש לנו רעיונות אחרים וקשיים אחרים שיש לפתור אותם. פרקטית, רוב הקבוצות לא עוברות בקדמת המערה משום שבמקהלת הצלבנים, מיסה רודפת אחר מיסה משך כל היום החל משבע בבוקר ועד הצהריים, והחל מ-2 עד 5 או 6 אחה"צ. אנו מזמינים אנשים לשם להתפלל, אולם כיצד יוכלו לעשות כן אם לא ניתן להתקרב אליה. אנו חושבים על מקומות אחרים עבור חגיגת סעודת האדון [מיסה, בלעז]. רק מיסות החל מ-8 בבוקר יחוגו בעתיד במקהלת הצלבנים; כל היתר יהיו בבזיליקה העליונה במזבחים שונים אשר ייקבעו, אולם לפחות כל הקבוצות יוכלו לעבור מקדמת המערה ולהתפלל שם."
הארכיטקט חיימה בוהיגאס הסביר את חלקו במיזם: "המיזם היה קשה יותר למימוש מאשר נצפה במקור. היינו צריכים לעבוד מרחוק על אתר שהציג עבורנו מגבלות נוקשות. לא יכולנו לגעת בחפירות ארכיאולוגיות ולא להתאים את הבניינים הקיימים. האב הפרנציסקאני יוג’ניו אליאטה סייע רבות בידנו והציע הצעות רבות.
כשבאנו, ראינו כי קבוצות הצליינים והתיירים שנכנסו לבזיליקה התחתונה, ראו את המערה ועזבו, והם פשוט לא ידעו לגבי יתר הדברים ששם שניתן לראות באותו מתחם. ברם, הניסיון של נצרת יכול להיות עשיר יותר מאשר מה שחוו רוב הקבוצות שם. מקומות אחרים נותרו ריקים, ואשר יכלו להיות בשימוש טוב יותר למטרות אירוח, ביקור ותהלוכות."
האח הפרנציסקאני יוג’ניו אליאטה, ארכיאולוג מהמכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, שב לנושא של המגבלות הקשורים לארכיאולוגיה שבמקום: "בנצרת, יש לנו עתיקות רבות - חלקן בתהליך חשיפה, חלקם כבר נחקרו וחלקם הינם נושא בתהליך פרסום; חלק כבר נתגלה, אולם הרבה עוד ניתן לחשוף מתחת לקרקע. כך שהכרחי לעבוד על המיזם באופן כזה שיגע במה שכבר נראה לעין וגם שיתחשב במה שעוד יתגלה. העבודה נעשתה תוך כבוד רב לדרישה זו."
העבודה כבר הניבה פירות למיזמי פיתוח נוספים. בהתאם לרצונה של הקוסטודיה, המהנדס אסאד חאקים תכנן את התשתית ההכרחית כך שתהיה חסינת קול כשהתהלוכה השבועית תתאפשר וייתכן שיקל לשדרה.
עם תום החגיגה, הנאספים, שאליהם נצטרפו מאמינים רבים מנצרת חגגו את סעודת האדון [מיסה]. בסוף סעודת האדון, הקוסטוד דיבר מספר מילים:"רצינו להודות לאלוהים על ההשגחה העליונה במימוש מיזם זה, וכמו כן ברצוננו להודות לפרנציסקאנים של קהילת נצרת כמו גם לאב [הפרנציסקאני] יוג’ניו אליאטה, הגזבר, הארכיטקטים והמהנדס ועבור כל מי ששיתף פעולה. לקוסטודיה ישנם מיזמים נוספים עבור המקומות הקדושים כולל תמיכה בנוצרים שבנצרת. אולם אינני רוצה לחשוף דבר כאן, כך שאסיים בכך באיחולי שנת 2009 מוצלחת לכולם."
לאחר מילים אלו, כהן הדת של הקהילה, האח אמג’ד סאבר, הזמין את הנוכחים להיפגש ולחלוק רגע של חברות באודיטוריום.
Mab
מזה מספר שנים, תיירים ובייחוד ישראלים, ביקשו לקבל יותר מידע על המקומות הקדושים. כך שלפני כשנה וחצי, התחלנו את המיזם יחד עם חיימה בוחיגאס ו-ברטה גרסט, שניהם ממדריד. הם היו הארכיטקטים של המיזם והינם מומחים בארגון המיפוי של מקומות קדושים.
כעת, עם ארגונו של המסלול וסימני הדרך, הכל ברור יותר. ראשית כל, בכניסה למקום קדוש ניתן לראות שלט המציין את לוח הזמנים של המקום; אחר כך שלט הממליץ על מסלול מומלץ. ברור כי המדריכים יצטרכו להיות ממושמעים ודבר זה ייקח זמן מה. אנו בתהליך של הכנת מסמך המיועד במיוחד בשבילם. המסמך יהיה גם בעברית, מכיוון שרוב המדריכים הינם ישראלים. מצד שני, קהילת "שלום", אשר מסייעת לנו בקבלת פנים למבקרים במקומות הקדושים, יצטרכו לתת תשומת לב למיקום החדש של המסלול שמתחיל בביקור בגלריה, הנמצאת בצד ימין. מיקמנו שישה שלטים זהים אשר יסייעו למדריכי הטיולים לתת הסברים לקבוצות מחוץ לבזיליקה על מה שהם עתידים לראות; לכן הבזיליקה צריכה להיות מקום שבו שקט צריך להישמר בו. המבקר מבחוץ מקבל אפשרות לגלות את דלתות הברונזה של הכנסייה הלקוחות מסצינות וסימבולים הלקוחים מספרי הבשורה.
בתוך הבזיליקה, ישנו רק גרם מדרגות אחד שייעודו לאפשר לטפס מהבזיליקה התחתונה אל העליונה. עד כה, הקבוצות נתקלו זו בזו בכל כיוון, והבלבול לא הועיל כלל. לאחר ביקור בבזיליקה העליונה, מגיעים לחצר עם אגן טבילה, שמשם ניתן ללכת או למוזיאון או לכנסיית יוסף הקדוש.
באם תחפוץ להגיע לאחרון [כנסיית יוסף הקדוש] דרך גן מלא פרחים. רצינו ליצור אווירה משפחתית לבית. מכיוון שכנסייה זו באמת מזמינה אותנו להרהר על ההתנסות של חיי היום-יום בנצרת, ואנו מקווים לחדש זאת בדרך שתתאים יותר לרוח זו. על מנת לצאת מהפנים של המקום הקדוש, ניתן להשתמש במדרגות שניבנו מחוץ לבזיליקה המאפשרת לראות לראשונה את הכפר העתיק של נצרת. עד עכשיו, מדריכי הטיולים הסבירו שמקדמת אגן הטבילה, מה שנותר מהכפר של נצרת נמצא למטה והמערה הינה רק אחד ממרכיביו ויסודותיו, אולם הצליינים צריכים להאמין בכך, מכיוון שלא ניתן לראות דבר. החל מעכשיו, ניתן לראות את מה שמסתתר ושייך למערה. וגם כאן נתלו שלטי הסבר.
הנחנו נתיב לנחל במורד השביל, מקור המסמל כי האל הינו מקור של כל החסד, מקור כל חי. וכי החיים והחסד הבאים לעבר האנושות שזרמה לרגליה של הבתולה מרים המבורכת, אשר נתקבלו בשפע ונותרו מוכנים להעבירם הלאה. במרכז קיר המים, בהתאם לרצונו של חיימה, אלנה רואיז מיקמה את המונוגרמה של ישוע על מנת לציין את הלוגו, את המילה, את המילה החיה שהתגלמה לבשר ודם. ניתן לראות גם את העץ של ג’ס – ההתגלמות של ישוע במהלך ההיסטוריה, ומכל צד נכתב ביוונית ובלטינית. "ובו היו חיים".
בכיכר, במרכז שבו נמצא פסלה של מרים הבתולה, מרוצף באבנים שיובאו מגרנדה, ובכל פינה יש ייצוג לארבעת היסודות שלפי הפילוסופיה העתיקה מהם נוצרה האנושות: אש, אדמה, אוויר ומים. יסודות אלו גם כן מופיעים בקדמת הבזיליקה. ליד זאת, מיקמנו חנות המכונה יוסף הקדוש שבעבר היתה במיקום גבוה יותר.
המיזם הקטן הזה רק החל. יש לנו רעיונות אחרים וקשיים אחרים שיש לפתור אותם. פרקטית, רוב הקבוצות לא עוברות בקדמת המערה משום שבמקהלת הצלבנים, מיסה רודפת אחר מיסה משך כל היום החל משבע בבוקר ועד הצהריים, והחל מ-2 עד 5 או 6 אחה"צ. אנו מזמינים אנשים לשם להתפלל, אולם כיצד יוכלו לעשות כן אם לא ניתן להתקרב אליה. אנו חושבים על מקומות אחרים עבור חגיגת סעודת האדון [מיסה, בלעז]. רק מיסות החל מ-8 בבוקר יחוגו בעתיד במקהלת הצלבנים; כל היתר יהיו בבזיליקה העליונה במזבחים שונים אשר ייקבעו, אולם לפחות כל הקבוצות יוכלו לעבור מקדמת המערה ולהתפלל שם."
הארכיטקט חיימה בוהיגאס הסביר את חלקו במיזם: "המיזם היה קשה יותר למימוש מאשר נצפה במקור. היינו צריכים לעבוד מרחוק על אתר שהציג עבורנו מגבלות נוקשות. לא יכולנו לגעת בחפירות ארכיאולוגיות ולא להתאים את הבניינים הקיימים. האב הפרנציסקאני יוג’ניו אליאטה סייע רבות בידנו והציע הצעות רבות.
כשבאנו, ראינו כי קבוצות הצליינים והתיירים שנכנסו לבזיליקה התחתונה, ראו את המערה ועזבו, והם פשוט לא ידעו לגבי יתר הדברים ששם שניתן לראות באותו מתחם. ברם, הניסיון של נצרת יכול להיות עשיר יותר מאשר מה שחוו רוב הקבוצות שם. מקומות אחרים נותרו ריקים, ואשר יכלו להיות בשימוש טוב יותר למטרות אירוח, ביקור ותהלוכות."
האח הפרנציסקאני יוג’ניו אליאטה, ארכיאולוג מהמכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, שב לנושא של המגבלות הקשורים לארכיאולוגיה שבמקום: "בנצרת, יש לנו עתיקות רבות - חלקן בתהליך חשיפה, חלקם כבר נחקרו וחלקם הינם נושא בתהליך פרסום; חלק כבר נתגלה, אולם הרבה עוד ניתן לחשוף מתחת לקרקע. כך שהכרחי לעבוד על המיזם באופן כזה שיגע במה שכבר נראה לעין וגם שיתחשב במה שעוד יתגלה. העבודה נעשתה תוך כבוד רב לדרישה זו."
העבודה כבר הניבה פירות למיזמי פיתוח נוספים. בהתאם לרצונה של הקוסטודיה, המהנדס אסאד חאקים תכנן את התשתית ההכרחית כך שתהיה חסינת קול כשהתהלוכה השבועית תתאפשר וייתכן שיקל לשדרה.
עם תום החגיגה, הנאספים, שאליהם נצטרפו מאמינים רבים מנצרת חגגו את סעודת האדון [מיסה]. בסוף סעודת האדון, הקוסטוד דיבר מספר מילים:"רצינו להודות לאלוהים על ההשגחה העליונה במימוש מיזם זה, וכמו כן ברצוננו להודות לפרנציסקאנים של קהילת נצרת כמו גם לאב [הפרנציסקאני] יוג’ניו אליאטה, הגזבר, הארכיטקטים והמהנדס ועבור כל מי ששיתף פעולה. לקוסטודיה ישנם מיזמים נוספים עבור המקומות הקדושים כולל תמיכה בנוצרים שבנצרת. אולם אינני רוצה לחשוף דבר כאן, כך שאסיים בכך באיחולי שנת 2009 מוצלחת לכולם."
לאחר מילים אלו, כהן הדת של הקהילה, האח אמג’ד סאבר, הזמין את הנוכחים להיפגש ולחלוק רגע של חברות באודיטוריום.
Mab