בסוף היום הראשון בקפריסין האפיפיור בנדיקטוס [ברוך] ה-16 התאכסן - כנהוג במסעות של אפיפיורים - במעון השגירות של הוותיקן, והרי ניקוסיה הינה חלק מהמנזר הפרנציסקאני של הצלב הקדוש.
המנזר של הצלב הקדוש נמצא בידי הפרנציסקאנים באירועים שחילקו את האי ובייחוד בעיר של ניקוסיה שבה נבנתה חומת הפרדה. כיום הקהילה הפרנציסקאנית מתגוררת בקו הירוק, אזור ההפרדה שבשליטת האו"ם.
הסבר זה של הטלוויזיה שנמצא בכתוביות הראה את האב הקדוש חוזר ברגל לשגרירות בסופה של סעודת האדון אחר הצהריים המאוחרים ועובר בסמוך למספר חברי או"ם של כוח השלום. הכנסייה, היחידה בעיר עבור הזרם הלטיני, הינה הקהילה של חלק מהקתולים המקומיים, אולם גם מקבלת בשמחה מאמינים מכ-50 לאומים שונים "זהו עושר גדול, לא רק עבור הכנסייה המקומית אלא עבור החברה בקפריסין כיום" אומר האח הפרנציסקאני אומברטו ברטו, פרנציסקאני וכהון דת קהילתי וכמו כן מכהן כסגן הפטריארך של הקתולים הלטיניים [ראה את הוידיאו באיטלקית "ניקוסיה והכנסייה הקתולית של הצלב הקדוש" 8097].
באם הפרנציסקאני הינו סגן הפטריארך ושלושה סגנים נוספים באי הינם כפופים לחסותם של הפרנציסקאנים, הרי זה עקב התפקיד שניתן להם בתחילת המאה ה-13 ע"י הכס הקדוש. סבירות גבוהה שבמנזר הראשון שהוקם ע"י הפרנציסקאנים בניקוסיה ואשר בנייתו סוימה בשנת 1226 - לפי המחקר המרתק של הנוכחות הפרנציסקאנית בקפריסין מאת מר פאולו פיארציני. נוכחות זו כמעט משך 8 מאות סומנה בתופעת הקדוש המעונה בקרב נוצרים רבים, כולל גם פרנציסקאנים.
למרות שזה מדגים את ההיסטוריה של הכנסייה הקתולית בארץ הקודש שלא דיברו עליו רבות מאז העלייה לרגל של האפיפיור בנדיקטוס [ברוך] ה-16, הפרנציסקאנים לא רק שזכו להוקרה בסעודת האדון בקהילה שלהם, אלא גם במשפט קצר שביטא זאת האפיפיור בפגישה עם הקהילה הקתולית בקפריסין באולם הספורט של ביה"ס מרון הקדוש "אני גם מברך את כבוד הפטריארךפואד טוואל כמו גם את העבודה הסובלנית של הקוסטודיה הפרנציסקאנית של ארץ הקודש, המיוצגת ע"י האב פיירבטיסטה פיצהבלה אשר נמצא עימנו כיום".
הפרנציסקאנים של קפריסין ועימם כל האחרים של הקוסטודיה אשר באו במיוחד משאר המחוזות על מנת לחוות ביקור ראשון זה של האפיפיור בקפריסין היו באמת מאושרים. הם יכלו לעיתים להראות בטלוויזיה, באופן טבעי הקוסטוס אשuחלק מהעידוד של האפיפיור עם האח הפרנציסקאני ברטו, אולם בביה"ס ע"ש מרון הקדוש, האח הפרנציסקאני מרטין זבלטה, שמכהן כמנהל ביה"ס המרוני, קיבל את הרפרודוקציה של האיקונה "מריה, שאול והעם הרומי" אשר נמצא בכנסייה של מריה מיורה הקדושה. כ-15 סטודנטים בסמינר גם עשו את המסע והם שירתו בסעודת האדון בערב זה.
סעודת האדון היתה גדושה בתפילות, נחוגה ע"י,כהני הדת, נציגים דתיים ושל מאמינים מן השורה בפעילות הקהילתית באי, תערובת של יוונית, ערבית, לטינית ואנגלית במהלך סעודת האדון, האב הקדוש הרהר ברז של הצלב בדרשתו.
"הלב אם כן, הוא דבר הגדול יותר ורב מסתורין יותר מאשר נראה. הוא אכן כלי של עינוי, סבל והפסד, אול באותו זמן הוא מבטא את השינוי המושלם, את ההיפוך המוחלט של הרשע הזה: זה מה שהופך אותו לסמל הברור ביותר של תקווה שהעולם ראה מעולם".
"העולם צריך את הצלב, הצלב אינו סמל פרטי של דבקות(…) הצלב מדבר בשפה של תקווה, של אהבה, מדבר על הניצחון של אי האלימות על דיכוי, מדבר על כך שהאל מרומם את הדל, מעצים את החלש, כובש את החלוקה ומתגבר על שנאה עם אהבה. העולם ללא הצלב יהיה עולם ללא תקווה." לאחר שפנה לכוהני הדת של העולם כולו ולעיתים אף לאלו שעומדים להיות מוקדשים לכהונה, האב הקדוש אמר מילים בעלות משמעות עבור כהני הדת במזרח התיכון אשר נושאים את הצלב באירועים אותם הם עוברים.
"במחשבותיי ובתפילותיי, אני מתמקד בייחוד בכהני הדת הרבים ואנשי דת במזרח התיכון אשר כיום חווים קריאה מיוחדת לציית בחייהם לרז האל ולצלב של האל. למרות הקשיים עימם מתמודדת קהילתם כתוצאה מקונפליקטים ומתחים באזור, משפחות רבות מחליטות לעזוב, ומפתה את כהני הדת לעשות אותו דבר. במצב שכזה, כהן דת, קהילה דתית, קהילה הנותרת נאמנה להמשך העדות לישוע הינה סימן יוצא מן הכלל של תקווה, לא רק עבור נוצרים אלא עבור כל מי שמתגורר באזור. נוכחותם לבדם מבטאת בבירור את הבשורה של השלום, את הנחישות של הרועה הטוב לדאוג לכבשים, כנסייה המדגישה מחוייבות לד-שיח, פיוס וקבלה באהבה של האחר. ע"י מתן חיבוק של הצלב אשר נישא בעבורם, כהני הדת ואנשי הדת במזרח התיכון יכולים באמת להקרין תקווה שנמצאת בלב הרז שאות אנו חוגגים בליטורגיה היום".
התמיכה של האב הקדוש בכל הנצרות במזרח התיכון ממקמת אותנו בפרספקטיבה של מסע זה יחד עם המסירה למחרת של "אינסטרומנטליס לאבוריס" [כלי עבודה"]. וככל שמגלים את קפריסין במסע עלייה לרגל זה שלו, כך מבינים יותר, שאפילו כשהאי זה חלק מהקהילה האירופאית, היא חולקת דאגות רבות של המזרח התיכון כמו גם את התקווה שלה.
קפריסין חיה באמצעות הקונפליקט שנכח וחתך לחצי את הקהילה הבינ"ל, אולם הנאומים המצויים ובעלי העומק של נשיא קפריסין יהיו וושא לשיחה באי. בדברי הברכה בבוקר זה הוא אמר לאפיפיור במילים אלה "אף אדם, אף עם, אף קהילה הינה אי. כולם זקוקים לכולם. כולם צריכים חברות, תמיכה ועזרה ממישהו אחר. אנו חולקים גורל משותף באם אנו חיים יחד בשלום או גוועים ביחד. אף שנאה, קונפליקט, חומה כלשהי תוכל להתנגד לכוחה של התפילה של המחילה, של אהבה סובלנית המדריכה את דו-השיח. הדיאלוג איננו כולל חולשות אלא מכליל כוח חדש. זו חלופה אמיתית לאלימות, דבר לא אבד עם דיאלוג."
ההתנסות הכנסייתית הינה כי דו השיח יחד בקפריסין, כפי שנראה בקבלת הפנים של הפטריארך היווני אורתודוכסי בבוקר יום שבת וקבלת הפנים שהיתה שמורה לאב הקדוש. ארץ זו אמורה להיות בעלת רוב אורתודוכסי ואכן נכון כי מסע זה מושך קהל מועט יותר מאשר במדינות עם רוב קתולי, אולם מילותיו של כריסוסטיומס השני, שפת הגף במהלך ביקור האפיפיור והעובדה כי לכנסיות אורתודוכסיות מוצע לעבוד את האל ע"י וידויים אחרים, כמו אתמול ב-פאפוס, כל זה הראה והעניק תקווה לדיאלוג אקומני אשר נדרש מאד במזרח התיכון.
קפריסין, כפי שהאב הקדוש הזכיר, הינה חלק מארץ הקודש. מסעו זה לשם אפשר לרבים לגלות ולאחרים לגלות מחדש את החלק השלם של הקוסטודיה לשמחתנו הרבה.
Mab
To follow and gain a better understanding of the Holy Father’s visit, please see the section "The Pope in Cyprus" on our site, updated with the videos of the Franciscan Media Center, and the site of the Custody’s publishers in Milan: www.terrasanta.net.
and
http://www.papalvisit.org.cy/cgibin…
and
www.lpj.org
המנזר של הצלב הקדוש נמצא בידי הפרנציסקאנים באירועים שחילקו את האי ובייחוד בעיר של ניקוסיה שבה נבנתה חומת הפרדה. כיום הקהילה הפרנציסקאנית מתגוררת בקו הירוק, אזור ההפרדה שבשליטת האו"ם.
הסבר זה של הטלוויזיה שנמצא בכתוביות הראה את האב הקדוש חוזר ברגל לשגרירות בסופה של סעודת האדון אחר הצהריים המאוחרים ועובר בסמוך למספר חברי או"ם של כוח השלום. הכנסייה, היחידה בעיר עבור הזרם הלטיני, הינה הקהילה של חלק מהקתולים המקומיים, אולם גם מקבלת בשמחה מאמינים מכ-50 לאומים שונים "זהו עושר גדול, לא רק עבור הכנסייה המקומית אלא עבור החברה בקפריסין כיום" אומר האח הפרנציסקאני אומברטו ברטו, פרנציסקאני וכהון דת קהילתי וכמו כן מכהן כסגן הפטריארך של הקתולים הלטיניים [ראה את הוידיאו באיטלקית "ניקוסיה והכנסייה הקתולית של הצלב הקדוש" 8097].
באם הפרנציסקאני הינו סגן הפטריארך ושלושה סגנים נוספים באי הינם כפופים לחסותם של הפרנציסקאנים, הרי זה עקב התפקיד שניתן להם בתחילת המאה ה-13 ע"י הכס הקדוש. סבירות גבוהה שבמנזר הראשון שהוקם ע"י הפרנציסקאנים בניקוסיה ואשר בנייתו סוימה בשנת 1226 - לפי המחקר המרתק של הנוכחות הפרנציסקאנית בקפריסין מאת מר פאולו פיארציני. נוכחות זו כמעט משך 8 מאות סומנה בתופעת הקדוש המעונה בקרב נוצרים רבים, כולל גם פרנציסקאנים.
למרות שזה מדגים את ההיסטוריה של הכנסייה הקתולית בארץ הקודש שלא דיברו עליו רבות מאז העלייה לרגל של האפיפיור בנדיקטוס [ברוך] ה-16, הפרנציסקאנים לא רק שזכו להוקרה בסעודת האדון בקהילה שלהם, אלא גם במשפט קצר שביטא זאת האפיפיור בפגישה עם הקהילה הקתולית בקפריסין באולם הספורט של ביה"ס מרון הקדוש "אני גם מברך את כבוד הפטריארךפואד טוואל כמו גם את העבודה הסובלנית של הקוסטודיה הפרנציסקאנית של ארץ הקודש, המיוצגת ע"י האב פיירבטיסטה פיצהבלה אשר נמצא עימנו כיום".
הפרנציסקאנים של קפריסין ועימם כל האחרים של הקוסטודיה אשר באו במיוחד משאר המחוזות על מנת לחוות ביקור ראשון זה של האפיפיור בקפריסין היו באמת מאושרים. הם יכלו לעיתים להראות בטלוויזיה, באופן טבעי הקוסטוס אשuחלק מהעידוד של האפיפיור עם האח הפרנציסקאני ברטו, אולם בביה"ס ע"ש מרון הקדוש, האח הפרנציסקאני מרטין זבלטה, שמכהן כמנהל ביה"ס המרוני, קיבל את הרפרודוקציה של האיקונה "מריה, שאול והעם הרומי" אשר נמצא בכנסייה של מריה מיורה הקדושה. כ-15 סטודנטים בסמינר גם עשו את המסע והם שירתו בסעודת האדון בערב זה.
סעודת האדון היתה גדושה בתפילות, נחוגה ע"י,כהני הדת, נציגים דתיים ושל מאמינים מן השורה בפעילות הקהילתית באי, תערובת של יוונית, ערבית, לטינית ואנגלית במהלך סעודת האדון, האב הקדוש הרהר ברז של הצלב בדרשתו.
"הלב אם כן, הוא דבר הגדול יותר ורב מסתורין יותר מאשר נראה. הוא אכן כלי של עינוי, סבל והפסד, אול באותו זמן הוא מבטא את השינוי המושלם, את ההיפוך המוחלט של הרשע הזה: זה מה שהופך אותו לסמל הברור ביותר של תקווה שהעולם ראה מעולם".
"העולם צריך את הצלב, הצלב אינו סמל פרטי של דבקות(…) הצלב מדבר בשפה של תקווה, של אהבה, מדבר על הניצחון של אי האלימות על דיכוי, מדבר על כך שהאל מרומם את הדל, מעצים את החלש, כובש את החלוקה ומתגבר על שנאה עם אהבה. העולם ללא הצלב יהיה עולם ללא תקווה." לאחר שפנה לכוהני הדת של העולם כולו ולעיתים אף לאלו שעומדים להיות מוקדשים לכהונה, האב הקדוש אמר מילים בעלות משמעות עבור כהני הדת במזרח התיכון אשר נושאים את הצלב באירועים אותם הם עוברים.
"במחשבותיי ובתפילותיי, אני מתמקד בייחוד בכהני הדת הרבים ואנשי דת במזרח התיכון אשר כיום חווים קריאה מיוחדת לציית בחייהם לרז האל ולצלב של האל. למרות הקשיים עימם מתמודדת קהילתם כתוצאה מקונפליקטים ומתחים באזור, משפחות רבות מחליטות לעזוב, ומפתה את כהני הדת לעשות אותו דבר. במצב שכזה, כהן דת, קהילה דתית, קהילה הנותרת נאמנה להמשך העדות לישוע הינה סימן יוצא מן הכלל של תקווה, לא רק עבור נוצרים אלא עבור כל מי שמתגורר באזור. נוכחותם לבדם מבטאת בבירור את הבשורה של השלום, את הנחישות של הרועה הטוב לדאוג לכבשים, כנסייה המדגישה מחוייבות לד-שיח, פיוס וקבלה באהבה של האחר. ע"י מתן חיבוק של הצלב אשר נישא בעבורם, כהני הדת ואנשי הדת במזרח התיכון יכולים באמת להקרין תקווה שנמצאת בלב הרז שאות אנו חוגגים בליטורגיה היום".
התמיכה של האב הקדוש בכל הנצרות במזרח התיכון ממקמת אותנו בפרספקטיבה של מסע זה יחד עם המסירה למחרת של "אינסטרומנטליס לאבוריס" [כלי עבודה"]. וככל שמגלים את קפריסין במסע עלייה לרגל זה שלו, כך מבינים יותר, שאפילו כשהאי זה חלק מהקהילה האירופאית, היא חולקת דאגות רבות של המזרח התיכון כמו גם את התקווה שלה.
קפריסין חיה באמצעות הקונפליקט שנכח וחתך לחצי את הקהילה הבינ"ל, אולם הנאומים המצויים ובעלי העומק של נשיא קפריסין יהיו וושא לשיחה באי. בדברי הברכה בבוקר זה הוא אמר לאפיפיור במילים אלה "אף אדם, אף עם, אף קהילה הינה אי. כולם זקוקים לכולם. כולם צריכים חברות, תמיכה ועזרה ממישהו אחר. אנו חולקים גורל משותף באם אנו חיים יחד בשלום או גוועים ביחד. אף שנאה, קונפליקט, חומה כלשהי תוכל להתנגד לכוחה של התפילה של המחילה, של אהבה סובלנית המדריכה את דו-השיח. הדיאלוג איננו כולל חולשות אלא מכליל כוח חדש. זו חלופה אמיתית לאלימות, דבר לא אבד עם דיאלוג."
ההתנסות הכנסייתית הינה כי דו השיח יחד בקפריסין, כפי שנראה בקבלת הפנים של הפטריארך היווני אורתודוכסי בבוקר יום שבת וקבלת הפנים שהיתה שמורה לאב הקדוש. ארץ זו אמורה להיות בעלת רוב אורתודוכסי ואכן נכון כי מסע זה מושך קהל מועט יותר מאשר במדינות עם רוב קתולי, אולם מילותיו של כריסוסטיומס השני, שפת הגף במהלך ביקור האפיפיור והעובדה כי לכנסיות אורתודוכסיות מוצע לעבוד את האל ע"י וידויים אחרים, כמו אתמול ב-פאפוס, כל זה הראה והעניק תקווה לדיאלוג אקומני אשר נדרש מאד במזרח התיכון.
קפריסין, כפי שהאב הקדוש הזכיר, הינה חלק מארץ הקודש. מסעו זה לשם אפשר לרבים לגלות ולאחרים לגלות מחדש את החלק השלם של הקוסטודיה לשמחתנו הרבה.
Mab
To follow and gain a better understanding of the Holy Father’s visit, please see the section "The Pope in Cyprus" on our site, updated with the videos of the Franciscan Media Center, and the site of the Custody’s publishers in Milan: www.terrasanta.net.
and
http://www.papalvisit.org.cy/cgibin…
and
www.lpj.org